מקורות ונימוקים:
פרטי הלכות גירות הלא הם כתובים בשו”ע יו”ד סימן רס”ח ועיקרם בסעיפים א’ – ב’, שם נתבאר כי המעוניין להיכנס לקהל ישראל עליו לעבור נוסף על קבלת המצוות, מילה וטבילה.
גם בני זוג רשאים להתגייר יחד, וגיורם תקף, כפי שהזכיר השו”ע יו”ד סימן רס”ט סעיף ט’. אמנם צריכים לקדש זה את זה ולהינשא זה לזה מחדש, כפי שכתב הדגול מרבבה על דברי השו”ע שם, שאם רוצה לקיימה כאשתו ודאי שצריך חופה וקידושין על פי דת יהודית.
בני זוג שהתגיירו צריכים לערוך חופה וקידושין לאחר הגיור ולאחר המתנת ג’ חודשים
אכן חשוב לדעת כי בני זוג שמתגיירים אינם רשאים להתחתן מיד, אלא צריכים להמתין ג’ חודשים, כדי להבחין בין זרע לזרע. כפי שפסק השו”ע יו”ד רס”ט סעיף ט’ בזה”ל: גר שנתגייר ואשתו עמו, צריכים לפרוש זה מזה ג’ חדשים, להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה.
וכן הוא בשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן יג סעיף ה’, כי שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן ונתגיירו או נשתחררו, צריכות להמתין. ואפילו גר ואשתו עובדי כוכבים שנתגיירו, מפרישין אותם צ’ יום, כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה.
ובחלקת מחוקק שם ס”ק ד’ הסתפק, האם כאשר האשה קטנה או זקנה שאיננה ראויה להיריון, האם גם בכה”ג צריך המתנה ג’ חודשים, כמו בישראלית שהתגרשה שצריכה להמתין ג’ חודשים אף שאיננה ראויה לעיבור.
אכן בדגול מרבבה על יו”ד רס”ט סעיף ט’, כתב לחלק שאם האשה זקנה שאינה ראויה לעיבור, אין צורך להמתין ג’ חודשים, להבחין בין זרע לזרע, שהרי אינה ראויה להיריון. ולא דמי לישראלית שהתגרשה שצריכה להמתין ג’ חודשים אף אם איננה ראויה להיכנס להיריון, משום לא פלוג כמבואר בשו”ע אבן העזר סימן י”ג.
גיורת שאנו יודעים שאיננה בהיריון האם מותרת להינשא ללא צורך בהמתנה ג’ חודשים
באגרות משה לאבן העזר חלק ב’ סימן ד’, כתב לחדש יתר על כן, שגם אשה צעירה הראויה להיריון, אם נוכחנו לדעת שפרסה נידה, שמוכח שאיננה מעוברת, אינה צריכה להמתין ג’ חודשים.
אמנם חידוש זה אינו מוסכם, ועיין בשו”ת תשובות והנהגות כרך ב’ סימן תרס”ח שכתב לחלוק על דברי האגרות משה הנזכרים, וכתב בנידון שאלה שהגיעה לפניו בדבר זוג שנתגיירו אם צריכים הבעל ואשה להמתין ולהפריש ג’ חדשים כשברור שאינה מעוברת, בזה”ל:
אמנם עיקר דברי הגאון האגרות משה זצ”ל צ”ע טובא, שבזקנה הכל יודעים דלא שייך אצלה ענין הבחנה, שאינה שייכת להוליד, ואין לגזור משום ישראל שכה”ג אינו אלא משום לא פלוג. אבל באשה צעירה ורק פירסה נדה, הנה לא ידוע לעולם שבחנה בבדיקות ובבירורים שאינה מעוברת, ויש לגזור, לכן נראה דמה שצריכה ג’ חדשים הפרשה אינו משום לא פלוג, אלא הוא מדינא כדי שלא יבואו להקל כשאינה נדה, וכ”ש כשעלולה להתעבר לאחר נשואין ויתלו שתחילת ההריון היה בנכריותה בהריון מנכרית, שלא ידעו שעברה בדיקות ובודאי איננה מעוברת.
והמורה להקל לסדר נישואין מיד כשנתגיירו אף שגרו וגרים יחד, כיון שנתברר שאינה מעוברת בבדיקות נראה תמוה, וגזירת ג”ח חמור ולע”ד אין להקל כלל כה”ג.
