האם הקראים יהודים – והאם קראי לאחר מותו מטמא באהל

מי הם הקראים

הקראים הינם כת הכופרת בתורה שבעל פה ובפירושי חז”ל לתורה, ומאמינים אך ורק בתורה שבכתב ומפרשים אותה לפי הבנתם. כיום קהילת הקראים מונה כארבעים אלף איש בכל העולם, כאשר רובם מרוכזים בארץ ישראל ובעיקר ברמלה ירושלים ואשדוד.

מייסד כת ‘הקראים’ היה ענן בן דוד, נולד בבבל (כ-800 שנה לאחר הספירה הנוצרית) והתנגד לפירושי חז”ל על התורה, וכתב ספר שקרא לו ספר המצוות, ובו כתב פירוש למצוות התורה כפי הבנתו בפשט הפסוקים.

האם הקראים נחשבים ליהודים

דין הקראים שונה מהשומרונים והינם נחשבים ליהודים ללא ספק, אולם הואיל והם כופרים בתורה שבעל פה, אינם נותנים גיטין כדת וכהלכה, ולפיכך קיים בהם חשש ממזרות.

כפי שכתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע אבן העזר סימן ד’ סעיף ל”ז, שאסור להתחתן עם הקראים, הואיל וכולם ספק ממזרים, ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור בהם.

אמנם ידועה דעת הגאון הרב חיים מבריסק זצ”ל שכתב להטיל ספק ביהדותם, הואיל ואינם מגיירים כדת משה וישראל, לפיכך חשש שמא התערבו בהם נכרים שלא גויירו כדת וכדין, והרי הם גויים.

אכן מדברי הרמ”א הנזכר מוכח שאין חוששים לכך, שהרי לא כתב שאסור להתחתן עם הקראים משום חשש ליהדותם אלא משום חשש ממזרות.

ויעויין בשו”ת יביע אומר חלק ז’ יורה דעה סימן כ”ד, שהעלה להלכה שהקראים יהודים הם ואף מלים אותם בשבת, זה לשונו שם:

ובדבר בני הקראים אם מותר למול אותם בשבת, הנה לדעתי גם בזמן הזה אם הם מתיחסים בכבוד ובדרך ארץ לחכמי ישראל האמתיים יש למול את בניהם בשבת, וכדברי רבינו האי גאון בתשובה שהובאה בשו”ת הרא”ם (סי’ נח). וכן פסק גם הרמב”ם בתשובה (הוצאת פריימן סי’ שעא). והובאה תשובתו בבית יוסף (בבדק הבית ס”ס רסו). ובשו”ת הרדב”ז ח”ב (סי’ תשצו). וכן הובאה בשו”ת אהלי יעקב למהריק”ש (סי’ לג). ורבי בצלאל אשכנזי (סי’ ג). ובשו”ת קול גדול למהר”ם בן חביב (סי’ כז). ע”ש.

ואין לחוש למ”ש הגר”ח מבריסק שנתערבו גוים בקראים, לפי שנתגיירו אצלם שלא כהלכה, וכ”כ בשו”ת שאלת יעב”ץ. שדבריהם נסתרים מדברי הפוסקים הנ”ל, שהתירו למולם בשבת. וכן העלה הגאון הראש”ל רבי מרדכי יוסף מיוחס בספר ברכות המים יו”ד (סי’ רסו), ודחה את דברי הרב גנת ורדים בזה. והסכים עמו מר חמיו הגאון הראש”ל מהרי”ט אלגאזי שם. וכן עשה מעשה למולו בשבת. ע”ש. וכן העלה בשו”ת בית יצחק דאנציג (חיו”ד סי’ ח). וע”ע בשדי חמד (דברי חכמים סי’ קלה). ואכמ”ל.

כן ראיתי גם בספר חשוקי חמד לגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט”א על מסכת עבודה זרה דף נ”ט. שכתב בשם חמיו מרן הגרי”ש אליישיב זצ”ל בזה”ל:

מעשה באברך המטפל במשפחה ולומד בקביעות עם ראש המשפחה, והנה לאחר תקופה נודע כי הם קראים. והרי נאמר ברמ”א אבהע”ז סימן ד סעיף ל”ז הקראים אסור להתחתן בהם, וכולם ספק ממזרים. ושואל האברך מה לעשות, האם ימשיך ללמוד איתם? ומה דינם באופן כללי?

תשובה. שאלתי שאלה זו את מו”ח מרן הגרי”ש אלישיב שליט”א ואמר לי: “הם ודאי יהודים וצריכים ללמוד איתם ולהפריש אותם מגויים”. עוד אמר לי: אף שרבי סעדיה גאון גזר על הקראים, הרמ”א כותב הקראים אינם מתאחים, הרדב”ז במצרים קבע שהם יהודים גמורים לכל דבר אלא קנס קנסו אותם להרחיקם מקהל עדת ד’. לא הרחיקו אותם אלא כל זמן שעושים מעשה אבותיהם. אבל הקראים בימנו הם תינוקות שנישבו. ולכן צריכים ללמוד איתם הלכות. הלכות חנוכה, נטילת ידיים ועירובין כי ברגע שילמד ההלכות הוא אינו קראי יותר.

האם יש טומאת אהל המת בגוי או ביהודי מומר

בנוגע לטומאת אהל במת גוי, ידועה מחלוקת הראשונים האם הלכה כר’ שמעון בר יוחאי שאין מת מטמא באהל, כפי המבואר בגמרא בב”מ דף קי”ד.

דעת הרמב”ם בהלכות טומאת מת פרק א’, וכן דעת הרמב”ן הרשב”א ועוד, שהלכה כר’ שמעון בר יוחאי שגוי אינו מטמא באהל.

דעת התוספות ביבמות ס”א. שהלכה כרבן שמעון בן גמליאל במשנה באהלות פרק י”ח משנה ט’ שהגוי מטמא במגע במשא ובאוהל.

לעניין הלכה בשו”ע יו”ד הלכות אבלות סימן שע”ב פסק בזה”ל:

קברי עובדי כוכבים, נכון ליזהר הכהן מלילך עליהם, והיינו על פי דברי התוס’. וכתב הרמ”א ונכון להחמיר. אבל קבר של מומר, מטמא כשל ישראל.

מבואר בדברי השולחן ערוך שראוי להחמיר לדעת התוס’ אולם מעיקר הדין הלכה כהרמב”ם, והרמ”א כתב בלשון יותר מחייבת “ונכון להחמיר”.

אולם גם הרמ”א מסכים שאין הדברים אמורים אלא בנוגע לקברי גויים, אולם קבר של מומר מטמא כשל ישראל.

לפיכך לעניין הלכה בנידון השאלה שלפנינו, למרות שהקראים כופרים בתורה שבעל פה, כיון שאין מעמדם גרוע משל מומר, מטמאים גם באוהל, ועל הכהן להיזהר שלא להיות באהל מת שכזה.