חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב זעפראני דורש

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

איך מגלגלים את התפילין?
כשאני מסיים להניח תפילין, אני כורך את הרצועות על קופסאות הבתים. אבל ראיתי, שיש כאלו שמקפידים, לכורכם בנפרד.
– האם באמת יש קפידא, כיצד לכרוך את רצועות התפילין? (על הבתים או בנפרד)

 

תשובה:

שלום רב!
אכן, אין לכרוך את הרצועות על הבתים (הקציצה), שקדושתן חמורה.

ועל המעברתא והתיתורא (החלק הרחב בתחתית הבית), יש מחלוקת באחרונים, האם קדושתן חמורה מהרצועות.
ולדברי קבלה, וודאי שיש להקפיד בזה.

 
ולכן למעשה:
יש ליזהר לכתחילה, שלא לכרוך את הרצועות על המעברתא והתיתורא, כי אם על הרצועות בפני עצמן.

 
אמנם, לעניין הדלת שברצועה של ראש, יש להקפיד להניחה מעל המעברתא, ולא מתחתיה, שקדושת הדלת חמורה מהמעברתא.
[וכן שמעתי ממו”ח, הרה”ג שמואל פנחסי שליט”א, ששמע מהמקובל האלוקי הרב מרדכי שרעבי זצוק”ל, שיש להקפיד בזה, וכנ”ל]

בברכה חיים זעפראני.
עוד בעניין הזה:
סדר הנחת תפילין, הדרכה מעשית, עם הסבר מפורט + סרטון
 
מקורות נימוקים והרחבה:
כריכת הרצועות:
במגן אברהם (אורח חיים סי’ כח ס”ק ד) לגבי דיני חליצת התפילין, כתב:
“נהגו לכורכן ככנפים, ע”ש כנפי יונה [מט”מ בשם ס’ המוסר], ואין להניח הרצועות על הבתים [גלי רזיא]”. עכ”ד.
 

והטעם: כתב מחצית השקל:
“מפני דהבתים קדושתן חמורה מהרצועות”.
 

ובסוף דבריו כתב, המגן אברהם:
“דברצועות, כיון דאפשר להניחם על הצדדין, אסור להניחם למעלה”.
וכתב הפרי מגדים (באשל אברהם אות א׳) על כך:
“דלשיטתיה אזיל, (בסימן כ״ז אות י״ד), דתיתורא אין קדוש יותר מרצועות”.
כלומר, דלשיטתו מותר לכרוך הרצועות על התיתורא – שקדושתן שווה.

 

דהנה כתב הרמ”א בהגהת השולחן ערוך (סימן כז סעיף ח) וז”ל:
ואין לכרוך הרצועה על התיתורא, כדי לחזקה על היד (מהרי”ל).
וביאר בט”ז (סק”ט), דקדושת התיתורא חמורה מהרצועה.

 

אך בשו”ת מהרי”ט (סי’ ז), והרב החבי”ב בשיירי כנסת הגדולה [הגהות ב”י אות ד] החזיקו במנהג הזה.

וכן בלבוש שם (סק”ח), כתב, דקדושת התיתורא, חמורה יותר מהרצועות.

והרב החיד”א במחזיק ברכה (ס”ה) כתב, על דברי הרמ”א הנ”ל, ז”ל:
העולם נוהגין להיפך, כמ”ש האחרונים. וכתבו, שכן מוכח מדברי גורי האר”י ז”ל. והרב מור וקציעה העיד, שהגאון מר אביו, היה כורך הרצועה על התיתורא. וכתב, דטעמו ונימוקו עמו.
[ועי’ בשערי תשובה (ס”ק טו) שהביאו, והתקשה מדבריו בברכי יוסף (סי’ כה סק”ט), דמשמע ליה דסתרו להדדי. עי”ש בדבריו. ועי’ מש”כ בכל זה, בהערות על ברכי יוסף שם, הערה יד]

 

וכתב הכף החיים (סי’ כח סק”י):
“דלפי דברי האר״י ז״ל, שכל אחת יש לה בחינה בפני עצמה, גם על המעברתא לא יניח, כמו שכתבתי לעיל סימן כ״ז אות ל״ז”.
ושם כתב:
“יש ליזהר, כשחולץ התפילין ורוצה לקשור הרצועה עם הבית כדי שלא ישמטו, שלא יכרוך הרצועה על המעברתא ועל הרצועה או על הבית והרצועה, אלא יכרוך על הרצועה היוצאה מן המעברתא בקירוב ועל הרצועה הכרוכה, ובזה יתקשר הבית עם הרצועה. אבל לא יכרוך הרצועה על המעברתא ועל הרצועה ויקשור, מפני שכל אחד יש לה בחינה קדושה בפני עצמה, כמבואר בשער הכוונות בדרושי התפילין דרוש ז׳ וסוף דרוש ד׳. ופרי עץ חיים שער התפילין פרק י״א.

וגם לפי הפשט יש פלוגתא אם יש להניח הרצועה על הקציצה, כי לדברי המור וקציעה יש קדושה ברצועה כמו הקציצה ומותר להניח, ולדברי הט״ז ס״ק ט׳ אסור, עיין פרי מגדים במשבצות זהב אות ט׳ ובפתיחתו לסימן ל״ב (והיא סוף סימן ל״ב באשל אברהם), ויפה ללב אות ה׳. על כן יש ליזהר בזה.

ומה שאנחנו קושרים היו״ד עם הבית ברצועה, בשעת הנחה שאני, (שאין ברירה אחרת, להצמיד היו”ד לבית), לא כן בחנם, עיין מור וקציעה שם”.
 
סוף דבר:
איכא מחלוקת מה קדוש יותר? הרצועות או התיתורא?

וי”א, דודאי התיתורא קדושה יותר. אלא דרק לגבי קשירת היו”ד, דא”א בעניין אחר, כורכים הרצועה על הבית.

ולדברי קבלה, אין להניח הרצועות על התיתורא.

 
קשר הדלת:
אך לעניין קשר הדל”ת שברצועה, קדושתו חמורה לכל הפחות כהקציצה, אם לא יותר.

ובוודאי שקדוש יותר מהמעברתא, וכדלהלן:

 

דהנה בגמ’ מנחות (לה ב) איתא, ז”ל:
“אמר ר’ יהודה בריה דר’ שמואל בר שילת משמיה דרב, קשר של תפילין הלכה למשה מסיני”. עכ”ל.
 

ועיין רשימות שיעורים (מהגרי”ד סולובייצ’יק על מסכת ברכות דף ו.), שביאר: שיש בזה מחלוקת משולשת, רש”י תוספות והרמב”ם, על איזה קשר קאמר, דהוא הלכה למשה מסיני? – האם רק השי”ן, או גם הדל”ת, או גם היו”ד? עי”ש באריכות.

 

ועיין מור וקציעה סימן כז שכתב:
“ולפמ”ש רש”י [מנחות לד, ב], דטעמא דקדושת של ראש חמורה משל יד, משום שרובו של שם בראש. מוכח נמי דהרצועות שוה קדושתן לקציצה, דכי היכי דבקציצה דראש, איכא שי”ן, ה”נ ברצועה, איכא דלי”ת”.
(ושם רצה לומר, דאפילו שאר הרצועה קדושה מהקציצה, אך בזה יש מחלוקת כנ”ל)

 

וע”ע בשו”ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן כה שכתב:
“דלרש”י והרמב”ם, עור הרצועות שיש בהם ב’ שמות, חמור מעור הבתים, שאין בהם רק שם אחד”. עי”ש.
 

ומוכח מכל זה, דקדושת הרצועות שבהם הקשרים (עכ”פ) של הדל”ת, שווה לקדושת הקציצה, שיש בה שי”ן.

ואפשר, דאפילו קשר הדלת, חמור מקדושת הקציצה.

 

ולפ”ז, וודאי שקדושת הרצועות שבהם קשר הדלת, חמורה מהמעברתא, לכו”ע.

שהרי המעברתא, אינה חלק מהקציצה, ופחותה בקדושתה ממנה.

 

 

ולכן למעשה, יש להקפיד להניח הדל”ת, על המעברתא.

[וכן שמעתי ממו”ח, הרה”ג שמואל פנחסי שליט”א, ששמע מהמקובל האלוקי הרב מרדכי שרעבי זצקו”ל, שיש להקפיד בזה, וכנ”ל]

 

 

שאלה:

איך מגלגלים את התפילין?

כשאני מסיים להניח תפילין, אני כורך את הרצועות על קופסאות הבתים. אבל ראיתי, שיש כאלו שמקפידים, לכורכם בנפרד.

– האם באמת יש קפידא, כיצד לכרוך את רצועות התפילין? (על הבתים או בנפרד)

 

תשובה:

שלום רב!

אכן, אין לכרוך את הרצועות על הבתים (הקציצה), שקדושתן חמורה.

ועל המעברתא והתיתורא (החלק הרחב בתחתית הבית), יש מחלוקת באחרונים, האם קדושתן חמורה מהרצועות.

ולדברי קבלה, וודאי שיש להקפיד בזה.

 

ולכן למעשה:

יש ליזהר לכתחילה, שלא לכרוך את הרצועות על המעברתא והתיתורא, כי אם על הרצועות בפני עצמן.

 

אמנם, לעניין הדלת שברצועה של ראש, יש להקפיד להניחה מעל המעברתא, ולא מתחתיה, שקדושת הדלת חמורה מהמעברתא.

[וכן שמעתי ממו”ח, הרה”ג שמואל פנחסי שליט”א, ששמע מהמקובל האלוקי הרב מרדכי שרעבי זצוק”ל, שיש להקפיד בזה, וכנ”ל]

בברכה חיים זעפראני.

עוד בעניין הזה:

סדר הנחת תפילין, הדרכה מעשית, עם הסבר מפורט + סרטון

 

מקורות נימוקים והרחבה:

כריכת הרצועות:

במגן אברהם (אורח חיים סי’ כח ס”ק ד) לגבי דיני חליצת התפילין, כתב:

“נהגו לכורכן ככנפים, ע”ש כנפי יונה [מט”מ בשם ס’ המוסר], ואין להניח הרצועות על הבתים [גלי רזיא]”. עכ”ד.

 

והטעם: כתב מחצית השקל:

“מפני דהבתים קדושתן חמורה מהרצועות”.

 

ובסוף דבריו כתב, המגן אברהם:

“דברצועות, כיון דאפשר להניחם על הצדדין, אסור להניחם למעלה”.

וכתב הפרי מגדים (באשל אברהם אות א׳) על כך:

“דלשיטתיה אזיל, (בסימן כ״ז אות י״ד), דתיתורא אין קדוש יותר מרצועות”.

כלומר, דלשיטתו מותר לכרוך הרצועות על התיתורא – שקדושתן שווה.

 

דהנה כתב הרמ”א בהגהת השולחן ערוך (סימן כז סעיף ח) וז”ל:

ואין לכרוך הרצועה על התיתורא, כדי לחזקה על היד (מהרי”ל).

וביאר בט”ז (סק”ט), דקדושת התיתורא חמורה מהרצועה.

 

אך בשו”ת מהרי”ט (סי’ ז), והרב החבי”ב בשיירי כנסת הגדולה [הגהות ב”י אות ד] החזיקו במנהג הזה.

וכן בלבוש שם (סק”ח), כתב, דקדושת התיתורא, חמורה יותר מהרצועות.

והרב החיד”א במחזיק ברכה (ס”ה) כתב, על דברי הרמ”א הנ”ל, ז”ל:

העולם נוהגין להיפך, כמ”ש האחרונים. וכתבו, שכן מוכח מדברי גורי האר”י ז”ל. והרב מור וקציעה העיד, שהגאון מר אביו, היה כורך הרצועה על התיתורא. וכתב, דטעמו ונימוקו עמו.

[ועי’ בשערי תשובה (ס”ק טו) שהביאו, והתקשה מדבריו בברכי יוסף (סי’ כה סק”ט), דמשמע ליה דסתרו להדדי. עי”ש בדבריו. ועי’ מש”כ בכל זה, בהערות על ברכי יוסף שם, הערה יד]

 

וכתב הכף החיים (סי’ כח סק”י):

“דלפי דברי האר״י ז״ל, שכל אחת יש לה בחינה בפני עצמה, גם על המעברתא לא יניח, כמו שכתבתי לעיל סימן כ״ז אות ל״ז”.

ושם כתב:

“יש ליזהר, כשחולץ התפילין ורוצה לקשור הרצועה עם הבית כדי שלא ישמטו, שלא יכרוך הרצועה על המעברתא ועל הרצועה או על הבית והרצועה, אלא יכרוך על הרצועה היוצאה מן המעברתא בקירוב ועל הרצועה הכרוכה, ובזה יתקשר הבית עם הרצועה. אבל לא יכרוך הרצועה על המעברתא ועל הרצועה ויקשור, מפני שכל אחד יש לה בחינה קדושה בפני עצמה, כמבואר בשער הכוונות בדרושי התפילין דרוש ז׳ וסוף דרוש ד׳. ופרי עץ חיים שער התפילין פרק י״א.

וגם לפי הפשט יש פלוגתא אם יש להניח הרצועה על הקציצה, כי לדברי המור וקציעה יש קדושה ברצועה כמו הקציצה ומותר להניח, ולדברי הט״ז ס״ק ט׳ אסור, עיין פרי מגדים במשבצות זהב אות ט׳ ובפתיחתו לסימן ל״ב (והיא סוף סימן ל״ב באשל אברהם), ויפה ללב אות ה׳. על כן יש ליזהר בזה.

ומה שאנחנו קושרים היו״ד עם הבית ברצועה, בשעת הנחה שאני, (שאין ברירה אחרת, להצמיד היו”ד לבית), לא כן בחנם, עיין מור וקציעה שם”.

 

סוף דבר:

איכא מחלוקת מה קדוש יותר? הרצועות או התיתורא?

וי”א, דודאי התיתורא קדושה יותר. אלא דרק לגבי קשירת היו”ד, דא”א בעניין אחר, כורכים הרצועה על הבית.

ולדברי קבלה, אין להניח הרצועות על התיתורא.

 

קשר הדלת:

אך לעניין קשר הדל”ת שברצועה, קדושתו חמורה לכל הפחות כהקציצה, אם לא יותר.

ובוודאי שקדוש יותר מהמעברתא, וכדלהלן:

 

דהנה בגמ’ מנחות (לה ב) איתא, ז”ל:

“אמר ר’ יהודה בריה דר’ שמואל בר שילת משמיה דרב, קשר של תפילין הלכה למשה מסיני”. עכ”ל.

 

ועיין רשימות שיעורים (מהגרי”ד סולובייצ’יק על מסכת ברכות דף ו.), שביאר: שיש בזה מחלוקת משולשת, רש”י תוספות והרמב”ם, על איזה קשר קאמר, דהוא הלכה למשה מסיני? – האם רק השי”ן, או גם הדל”ת, או גם היו”ד? עי”ש באריכות.

 

ועיין מור וקציעה סימן כז שכתב:

“ולפמ”ש רש”י [מנחות לד, ב], דטעמא דקדושת של ראש חמורה משל יד, משום שרובו של שם בראש. מוכח נמי דהרצועות שוה קדושתן לקציצה, דכי היכי דבקציצה דראש, איכא שי”ן, ה”נ ברצועה, איכא דלי”ת”.

(ושם רצה לומר, דאפילו שאר הרצועה קדושה מהקציצה, אך בזה יש מחלוקת כנ”ל)

 

וע”ע בשו”ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן כה שכתב:

“דלרש”י והרמב”ם, עור הרצועות שיש בהם ב’ שמות, חמור מעור הבתים, שאין בהם רק שם אחד”. עי”ש.

 

ומוכח מכל זה, דקדושת הרצועות שבהם הקשרים (עכ”פ) של הדל”ת, שווה לקדושת הקציצה, שיש בה שי”ן.

ואפשר, דאפילו קשר הדלת, חמור מקדושת הקציצה.

 

ולפ”ז, וודאי שקדושת הרצועות שבהם קשר הדלת, חמורה מהמעברתא, לכו”ע.

שהרי המעברתא, אינה חלק מהקציצה, ופחותה בקדושתה ממנה.

 

 

ולכן למעשה, יש להקפיד להניח הדל”ת, על המעברתא.

[וכן שמעתי ממו”ח, הרה”ג שמואל פנחסי שליט”א, ששמע מהמקובל האלוקי הרב מרדכי שרעבי זצקו”ל, שיש להקפיד בזה, וכנ”ל]

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש