מקורות ונימוקים:
בילקוט שמעוני בראשית רמז ל”ה הביא, ר’ מיאשה אמר נולד קין ואשתו תאומתו עמו, נולד הבל ואשתו תאומתו עמו, ושם הביא שיטה אחרת שעם הבל נולדו שני תאומות.
קין נשא את תאומתו והבל נשא את תאומתו, כפי שהביא רש”י בחומש ויקרא פרק כ’ פסוק י”ז.
ובתלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ט’, כתב שאע”פ שהתורה אומרת בויקרא כ’ י”ז, “ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא”, כיצד קין והבל נשאו את אחיותיהן. חסד עשיתי עם הראשונים שיבנה העולם מהם [תהילים פט ג] “אמרתי עולם חסד יבנה”, ואז לא היה הדבר אסור.
ויש אומרים כי סיבה נוספת להריגת קין את הבל, משום שרצה להתחתן עם תאומתו של הבל שהייתה יפה ביותר. כפי שמבואר בפרקי דרבי אליעזר פרק כ”א ד”ה ומפרי העץ.
ארץ נוד נקראת על שם הנדידה והגלות של קין, כפי שהביא האבן עזרא שקראה כן בעבור שהיה נע ונד.
במשמעות המילה קין, מלבד הפשט המבואר בתשובה, עיין בדברי הרש”ר הירש זצ”ל בראשית פרק ד’ פסוקים א’ ב’ שכתב משמעויות נוספות למילה קין, ז”ל קניתי איש את ה’. המושג המקורי של הקניין תלוי במושג הייצור. כוחו של אדם הוא הונו הראשון. משום כך, עיקר משמעות “קנה” איננה קניין כסף, אלא קניין בכח. כך ה’ הוא “קונה שמים וארץ” (בראשית יד, יט, כב), הוא קונם, שכן הוא בראם. גם כאן בהקרבת כוחי קניתי בן זכר – בעזרת ה’ וסיועו. ההרגשה הראשונה של האם הראשונה היתה הרגשה עצמית; והיה בכך משום סילוף תודעת האם. אם החדורה ברוח החובה, היתה זוכרת את ה’ תחילה; היתה חושבת על החובה והתפקיד, שהוטלו עליה על – ידי מתנת ה’. היה בכך משום סילוף ההכרה ומשום גירוי האנוכיות. הנקל לשער, שדבר זה השפיע על אופי הבן; ואכן, שמו מביע הכרה עצמית במידה גדולה עוד יותר; שכן, “קין” נגזר משורש “קון” (והשוה “צוד” ו”צדה”); ומכאן נגזר “קין”: להבת החנית: “משקל קינו” (שמואל ב’ כא, טז) (בדומה ל”קנֶה”); ומכאן נגזר גם “קונן”, “קינה”.
עוד הוסיף הרש”ר הירש, כי ייתכן אפוא, שהאם המאושרת שילדה את בנה עוד בגן עדן, קראה לבנה הראשון קין, – על שם שקנתה אותו בכוחה. אך בהיוולד השני כבר כרסמה דאגה בלבה, בתנאים אלה שאיננה בגן עדן עלול ילד להיות למעמסה. לב חוה לא היה שמח, לפיכך קראה לבנה השני “הבל”.
