שאלה:
שלום כבוד הרב
כתוב בפסוק (בראשית ד’ ט”ז) ויצא קין מלפני ה’ וישב בארץ נוד קדמת עדן. וידע קין את אשתו ותהר וכו’. לכאו’ מלשון הפסוק נראה שאשתו מארץ נוד, האם היא באמת הגיעה מארץ נוד?
עוד ברצוני לברר מהי משמעות המילה ‘קין’ בעברית?
תודה.
תשובה:
בתקופה הזו שנשא קין אשה, לא היו אנשים בעולם כלל, מלבד אדם וחוה קין והבל [עד שנהרג הבל]. ולא היו אנשים ונשים בארצות העולם, אלא שעם הבל נולדה תאומה ועם קין נולדה תאומה, והבל וקין נשאו אותם לנשים. כפי שמביא רש”י בויקרא פרק כ’ פסוק י”ז.
כך שקין נשא את תאומתו שגדלה איתו בבית ולא הייתה היא מארץ נוד. אלא שקין לאחר שהתקלל בגלות, הוצרך לגלות והלך למזרח עדן, וקרא למקום נוד על שם נדידתו ושם ידע את אשתו שבאה עמו.
משמעות המילה קין היא מלשון קניין, כפי שאמרה התורה בראשית ד’ א’, ותאמר קניתי איש מה’. קניה משמעותו גם יצירה, כפי שנאמר על הקב”ה קונה שמים וארץ, כלומר יוצר שמים וארץ.
דמיין לעצמך שהיו רק שני אנשים בעולם אדם וחוה, ואת שניהם ברא ה’ בדרך נס ולא בדרך לידה, ופתאום מגלה האשה שמרחמה נולד אדם שמראהו שונה מכל מראה החיות והבהמות שהם מכירים ודומה הוא להם. תגלית מרעישה זו באה לידי ביטוי בשם של קין, שמבטא את שחשבה אמו שהיא קנתה איש מה’, שנתן לה הקב”ה כח ליצור אדם בעולם.
נימוקים ומקורות:
בילקוט שמעוני בראשית רמז ל”ה הביא, ר’ מיאשה אמר נולד קין ואשתו תאומתו עמו, נולד הבל ואשתו תאומתו עמו, ושם הביא שיטה אחרת שעם הבל נולדו שני תאומות.
קין נשא את תאומתו והבל נשא את תאומתו, כפי שהביא רש”י בחומש ויקרא פרק כ’ פסוק י”ז.
ובתלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ט’, כתב שאע”פ שהתורה אומרת בויקרא כ’ י”ז, “ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא”, כיצד קין והבל נשאו את אחיותיהן. חסד עשיתי עם הראשונים שיבנה העולם מהם [תהילים פט ג] “אמרתי עולם חסד יבנה”, ואז לא היה הדבר אסור.
ויש אומרים כי סיבה נוספת להריגת קין את הבל, משום שרצה להתחתן עם תאומתו של הבל שהייתה יפה ביותר. כפי שמבואר בפרקי דרבי אליעזר פרק כ”א ד”ה ומפרי העץ.
ארץ נוד נקראת על שם הנדידה והגלות של קין, כפי שהביא האבן עזרא שקראה כן בעבור שהיה נע ונד.
במשמעות המילה קין, מלבד הפשט המבואר בתשובה, עיין בדברי הרש”ר הירש זצ”ל בראשית פרק ד’ פסוקים א’ ב’ שכתב משמעויות נוספות למילה קין, ז”ל קניתי איש את ה’. המושג המקורי של הקניין תלוי במושג הייצור. כוחו של אדם הוא הונו הראשון. משום כך, עיקר משמעות “קנה” איננה קניין כסף, אלא קניין בכח. כך ה’ הוא “קונה שמים וארץ” (בראשית יד, יט, כב), הוא קונם, שכן הוא בראם. גם כאן בהקרבת כוחי קניתי בן זכר – בעזרת ה’ וסיועו. ההרגשה הראשונה של האם הראשונה היתה הרגשה עצמית; והיה בכך משום סילוף תודעת האם. אם החדורה ברוח החובה, היתה זוכרת את ה’ תחילה; היתה חושבת על החובה והתפקיד, שהוטלו עליה על – ידי מתנת ה’. היה בכך משום סילוף ההכרה ומשום גירוי האנוכיות. הנקל לשער, שדבר זה השפיע על אופי הבן; ואכן, שמו מביע הכרה עצמית במידה גדולה עוד יותר; שכן, “קין” נגזר משורש “קון” (והשוה “צוד” ו”צדה”); ומכאן נגזר “קין”: להבת החנית: “משקל קינו” (שמואל ב’ כא, טז) (בדומה ל”קנֶה”); ומכאן נגזר גם “קונן”, “קינה”.
עוד הוסיף הרש”ר הירש, כי ייתכן אפוא, שהאם המאושרת שילדה את בנה עוד בגן עדן, קראה לבנה הראשון קין, – על שם שקנתה אותו בכוחה. אך בהיוולד השני כבר כרסמה דאגה בלבה, בתנאים אלה שאיננה בגן עדן עלול ילד להיות למעמסה. לב חוה לא היה שמח, לפיכך קראה לבנה השני “הבל”.
