הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ברזיל

שאלה:

מה מברכים על שוקולד?
 

תשובה:

על שוקולד מברכים ברכה ראשונה “שהכל נהיה בדברו”, גם על אכילה כל שהיא צריך לברך “שהכל”.
ברכה אחרונה על השוקולד מברכים “בורא נפשות רבות”, אולם ברכה זו מברכים רק לאחר אכילת שיעור כזית שהוא משוער בעשרים ושבעה גרם, ודווקא כאשר הוא לועס את השוקולד ואוכלו כמאכל, אולם אם מוצץ את השוקולד ואינו לועסו לא יברך ברכה אחרונה כלל.
חשוב לציין כי כיום השוקולד מופיע בהרבה צורות מרקמים ותערובות, האמור בתשובה זו לגבי ברכת השוקולד הוא כאשר השוקולד הינו ללא תערובות קמח, ואינו מופיע כציפוי על אגוז או שקד וכדו’ אולם במידה וישנה תערובת קמח או עוגיות או שהוא מופיע כציפוי וכדו’, עשויה הברכה להשתנות בהתאם לכמות ומטרת עירוב הקמח בשוקולד, ולפי העיקר והטפל במקרה של ציפוי. לפיכך בכל מקרה של עירוב קמח או עוגיות בשוקולד או במקרה שהשוקולד הינו ציפוי, צריך לברר את הכמות ואת המטרה ולשאול בכל מקרה לגופו.
בתיאבון

 

מקורות ונימוקים:
ברכה ראשונה על השוקולד
השוקולד המוכר נעשה מגרעינים של פולי קקאו הגדלים בעץ, גרעיני אלו עוברים התססה יבוש וקליה, לאחר מכן בתהליך כימי ומכני שכולל הפעלת לחץ, מייצרים מהם שני מוצרים: אבקת קקאו וחמאת קקאו. שילוב של מוצרים אלה באחוזים שונים, יחד עם סוכר ולפעמים מוצקי חלב, יוצר את רוב השוקולד המוכר לנו כיום.

לאור עובדה זו נחלקו הפוסקים מה מברכים על השוקולד, ידועה דעת הגרש”ז אויערבאך בספרו מנחת שלמה (סי’ צא אות ב’) וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל, שיש לברך על השוקולד בורא פרי העץ עפ”י המבואר במשנה ברורה סי’ ר”ב ס”ק מ”ד שאם רוב דרך אכילת אותן פירות הוא ע”י ריסוק אף לכתחילה מברך ברכתו הראויה ע”ש.

אולם מנהג העולם לברך על השוקולד שהכל נהיה בדברו, כפי שהעלה הגאון הרב שמואל הלוי וואזנר זצ”ל בשו”ת שבט הלוי חלק ז’ סימן כ”ז שאף לדעת האשכנזים יש לברך על השוקולד שהכל. בטעם הדבר כתב לבאר, שהוא משום שאין השוקולד דומה למה שכתבו הפוסקים משום שהשוקולד איננו קקאו טחון נקי בלבד, אלא אבקת קקאו עם חמאת קקאו ועוד רכיבים נוספים, שהרי הקקאו לבדו הינו מר ולא ראוי לאכילה לכשעצמו.

כן העלה הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א בספר ילקוט יוסף הלכות נטילת ידים וברכות אות ד’, ועיי”ש שביאר בטעם הדבר משום שיש בו תערובת רכיבים אחרים, וגם שהדבר נעשה ע”י בישול, וגם שנשתנה שמו וטעמו ופנים חדשות באו לכאן.

כן כתב גם בשו”ת אור לציון חלק ב’ פרק י”ד דיני ברכות עמוד קי”ז, ובטעם הדבר כתב שם טעם נוסף למה שמברכים על השוקולד שהכל, משום שעץ הקקאו הוא מעצי סרק, ומרן כתב בש”ע (סי’ רג סעיף ד’) שעל פירות שמוציאין אילני סרק מברך שהכל. ואף שהמג”א והט”ז שם כתבו שאם הפרי ראוי לאכילה מברך עליו העץ, וכן הביא בשער המצות בשם האר”י ז”ל, והובא בברכ”י (אות ב’) מ”מ נראה דהיינו דוקא פירות הראויים לאכילה כמות שהם, כמו סברס, אבל פירות שצריך לתקנם לאכילה, דינם כמו שכתב מרן שברכתם שהכל. והרי פולי הקקאו צריכים תיקון גדול, שבצורתם המקורית הם קשים מאד, אלא ששמים אותם בשמש זמן מסויים, ואח”כ שוברים אותם וטוחנים אותם, ונותנים אותם במים עד שנעשים דלילים כמים, ואח”כ מאדים את המים ע”י מכונה, ומתקשה לצורתו הידועה. וכיון שצריך לתקנם לאכילה יש לברך על השוקולד שהכל.

הואיל וכך ההלכה והמנהג הוא לברך על השוקולד שהכל, בין הספרדים בין האשכנזים.

 
ברכה אחרונה על אכילת שוקולד הינה רק בלעיסה ולא במציצה
עיין בשו”ת יביע אומר למרן פאר הדור זצ”ל חלק ח’ סימן כ”ה אות ו’ שם כתב, שלמרות שהאוכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס מדבר שברכתו שהכל, עליו לברך בורא נפשות רבות, וכך מתבקש שיהיה גם דין הברכה אחרונה על השוקולד. אין הדברים אמורים אלא כאשר לועס את השוקולד אולם כאשר מוצץ את השוקולד ואינו לועסו כדרך אכילה, אפילו אם אכל יותר מכזית בכדי אכילת פרס, לא יברך ברכה אחרונה.

שאלה:

מה מברכים על שוקולד?

 

תשובה:

על שוקולד מברכים ברכה ראשונה “שהכל נהיה בדברו”, גם על אכילה כל שהיא צריך לברך “שהכל”.

ברכה אחרונה על השוקולד מברכים “בורא נפשות רבות”, אולם ברכה זו מברכים רק לאחר אכילת שיעור כזית שהוא משוער בעשרים ושבעה גרם, ודווקא כאשר הוא לועס את השוקולד ואוכלו כמאכל, אולם אם מוצץ את השוקולד ואינו לועסו לא יברך ברכה אחרונה כלל.

חשוב לציין כי כיום השוקולד מופיע בהרבה צורות מרקמים ותערובות, האמור בתשובה זו לגבי ברכת השוקולד הוא כאשר השוקולד הינו ללא תערובות קמח, ואינו מופיע כציפוי על אגוז או שקד וכדו’ אולם במידה וישנה תערובת קמח או עוגיות או שהוא מופיע כציפוי וכדו’, עשויה הברכה להשתנות בהתאם לכמות ומטרת עירוב הקמח בשוקולד, ולפי העיקר והטפל במקרה של ציפוי. לפיכך בכל מקרה של עירוב קמח או עוגיות בשוקולד או במקרה שהשוקולד הינו ציפוי, צריך לברר את הכמות ואת המטרה ולשאול בכל מקרה לגופו.

בתיאבון

 

מקורות ונימוקים:

ברכה ראשונה על השוקולד

השוקולד המוכר נעשה מגרעינים של פולי קקאו הגדלים בעץ, גרעיני אלו עוברים התססה יבוש וקליה, לאחר מכן בתהליך כימי ומכני שכולל הפעלת לחץ, מייצרים מהם שני מוצרים: אבקת קקאו וחמאת קקאו. שילוב של מוצרים אלה באחוזים שונים, יחד עם סוכר ולפעמים מוצקי חלב, יוצר את רוב השוקולד המוכר לנו כיום.

לאור עובדה זו נחלקו הפוסקים מה מברכים על השוקולד, ידועה דעת הגרש”ז אויערבאך בספרו מנחת שלמה (סי’ צא אות ב’) וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל, שיש לברך על השוקולד בורא פרי העץ עפ”י המבואר במשנה ברורה סי’ ר”ב ס”ק מ”ד שאם רוב דרך אכילת אותן פירות הוא ע”י ריסוק אף לכתחילה מברך ברכתו הראויה ע”ש.

אולם מנהג העולם לברך על השוקולד שהכל נהיה בדברו, כפי שהעלה הגאון הרב שמואל הלוי וואזנר זצ”ל בשו”ת שבט הלוי חלק ז’ סימן כ”ז שאף לדעת האשכנזים יש לברך על השוקולד שהכל. בטעם הדבר כתב לבאר, שהוא משום שאין השוקולד דומה למה שכתבו הפוסקים משום שהשוקולד איננו קקאו טחון נקי בלבד, אלא אבקת קקאו עם חמאת קקאו ועוד רכיבים נוספים, שהרי הקקאו לבדו הינו מר ולא ראוי לאכילה לכשעצמו.

כן העלה הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט”א בספר ילקוט יוסף הלכות נטילת ידים וברכות אות ד’, ועיי”ש שביאר בטעם הדבר משום שיש בו תערובת רכיבים אחרים, וגם שהדבר נעשה ע”י בישול, וגם שנשתנה שמו וטעמו ופנים חדשות באו לכאן.

כן כתב גם בשו”ת אור לציון חלק ב’ פרק י”ד דיני ברכות עמוד קי”ז, ובטעם הדבר כתב שם טעם נוסף למה שמברכים על השוקולד שהכל, משום שעץ הקקאו הוא מעצי סרק, ומרן כתב בש”ע (סי’ רג סעיף ד’) שעל פירות שמוציאין אילני סרק מברך שהכל. ואף שהמג”א והט”ז שם כתבו שאם הפרי ראוי לאכילה מברך עליו העץ, וכן הביא בשער המצות בשם האר”י ז”ל, והובא בברכ”י (אות ב’) מ”מ נראה דהיינו דוקא פירות הראויים לאכילה כמות שהם, כמו סברס, אבל פירות שצריך לתקנם לאכילה, דינם כמו שכתב מרן שברכתם שהכל. והרי פולי הקקאו צריכים תיקון גדול, שבצורתם המקורית הם קשים מאד, אלא ששמים אותם בשמש זמן מסויים, ואח”כ שוברים אותם וטוחנים אותם, ונותנים אותם במים עד שנעשים דלילים כמים, ואח”כ מאדים את המים ע”י מכונה, ומתקשה לצורתו הידועה. וכיון שצריך לתקנם לאכילה יש לברך על השוקולד שהכל.

הואיל וכך ההלכה והמנהג הוא לברך על השוקולד שהכל, בין הספרדים בין האשכנזים.

 

ברכה אחרונה על אכילת שוקולד הינה רק בלעיסה ולא במציצה

עיין בשו”ת יביע אומר למרן פאר הדור זצ”ל חלק ח’ סימן כ”ה אות ו’ שם כתב, שלמרות שהאוכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס מדבר שברכתו שהכל, עליו לברך בורא נפשות רבות, וכך מתבקש שיהיה גם דין הברכה אחרונה על השוקולד. אין הדברים אמורים אלא כאשר לועס את השוקולד אולם כאשר מוצץ את השוקולד ואינו לועסו כדרך אכילה, אפילו אם אכל יותר מכזית בכדי אכילת פרס, לא יברך ברכה אחרונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

אדם עומד ליד הים
הרה"ג דוד אוחיון

האם אוכל לא כשר גורם למחלת נפש

מקורות ונימוקים: בפרשת מאכלות אסורות ויקרא י”א מ”ג כתבה התורה, אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם. ובגמרא

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:
הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש

מוסדות ברכת אברהם

עורך עבורכם

פדיון נפש מהודר

על פי הקבלה

רבים נושעו מעל דרך הטבע!!!

לפרטים 058-443-6669

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

מוסדות ברכת אברהם עורכים עבורכם 

פדיון נפש מהודר

על פי קבלה

רבים נושעו מעל דרך הטבע!!!

לפרטים 

058-443-6669

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש