כיצד תקובל תפילתינו?

מקובל בידנו שתפילה אינה שבה ריקם! ומה שאנו לא נענים יש לכך כמה סיבות כמבואר בספר "בית אלוקים למבי"ט ואפרטם בקצרה:

א. פעמים שהבקשה אינה טובה למבקש הבקשה, והגם שהמתפלל סבור שזוהי תפילתו, שומע התפילות, בוחן לבבות יודע טוב יותר מה נכון וראוי לאדם עצמו. ואת תפילותיו אלו, הוא לוקח לדברים שהאדם באמת נצרך אליהם.

ב.  פעמים שעדיין לא הגיע זמן הבקשה להתמלאות, כלומר שכל תפילה מקרבת את האדם ליעד, אבל יש סך תפילות מסוים הגלוי רק להשי"ת, וכשהאדם יגיע אליהם תיכף ומיד תמולא בקשתו. התפילה היא כמקדח שקודח בקיר ביטון, הסיבוב הראשון פועל מעט מאוד אך אם לא יתייאש וירבה לקדוח, בסוף יצליח לבקוע כל קיר וכל מחיצה. כך ממש דומה התפילה וכמ"ש "אל תיראי תולעת יעקב", תולעת בתחילה מנקבת בפיה מעט מעט, אבל עם הזמן מגיע לייעדה.

ג.   פעמים שהתפילה חסרה כמה דברים נצרכים בכדי שתתקבל, כגון, כוונה, שתפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה. ובכלל זה דמעות בתפלה מועילות הרבה. וכן צורת הבקשה וכדו', וציבור (מניין) מועיל מאוד לקיבלות התפילות "שהן אל כביר לא ימאס".

ד. ופעמים שמעשיו של אדם חוצצים בפני התפלה, כלומר מגיע לו שתתקבל בקשתו אבל יש מניעים במעשיו שגורמים לעכב את תפילתו.

ולעולם אל יימנע עצמו מן הרחמים, ויהי רצון שתקובל תפילתך ברצון לפני שוכן מעונה, ויתן לך כל משאלות ליבך לטובה ולברכה.