שאלה:
בביתנו אנו נוהגים להניח את האורז של החמין בתוך שקית בד, השאלה היא האם אין בעיה של סוחט בשימוש בשקית זו, שהרי בעת הוצאת השקית ופתיחתה אנו לוחצים על הבגד הרטוב וסוחטים אותו במקום הנגיעה.
תשובה:
השימוש בשקית בד בשבת מותר, זאת למרות הסחיטה שבמגע עם שקית הבד הרטובה, מאחר והלחיצה לא פועלת את הוצאת המים מן הבגד אלא את העברת המים שבמקום הלחיצה למקום אחר בבגד. בדומה למה שכתב השולחן ערוך בסימן ש”א סעיף מ”ה כי מי שנפלו בגדיו למים יכול ליטול אותם ללא חשש, למרות שבנגיעה בהם בהכרח סוחט אותם מעט במקום הנגיעה.
מקורות וציונים:
בשולחן ערוך סימן ש”א סעיף מ”ה מבואר כי מי שנפלו בגדיו למים יכול ליטלם ללא חשש, מאחר והגזירה שמא יסחוט איננה שייכת בבגדיו של האדם עצמו. מבואר כי עצם הנגיעה בבגד רטוב בשבת איננה אסורה וכל העניין הוא הגזירה שמא יסחוט שאיננה שייכת בבגדים בהם לבוש האדם כאשר אין לו בגדים אחרים כפי שביאר המשנה ברורה.
חשוב לציין כי אף בנידון שלפנינו לא שייך החשש שמא יסחוט, זאת למרות שאין מדובר בבגדיו של האדם. מאחר וכתב המשנה ברורה בסימן ש”א ס”ק קע”ב שגזירה זאת איננה שייכת אלא בבגדים שהוא מקפיד עליהם שלא יהיו בהם מים ולא בשקית בד הנועדה להיות בתוך המים.
בדברי השולחן והמשנה ברורה מבואר, כי עצם הנגיעה והאחיזה בבגד רטוב אין בה משום סחיטה, כך גם משמע מדברי המגן אברהם סימן ש”ה ס”ק י”א, ומדברי המשנה ברורה סימן ש”א ס”ק ק”א – ק”ב, שם מבואר שככל שאין לגזירה שמא יסחוט אין לבעיה לאחוז בבגד רטוב.
עיין עוד בספר אורחות שבת פרק י”ג סעיף מ”ח ושם בהערה פ”ג, שהעלה להתיר לאחוז בבגד רטוב וחילק בין בגד רטוב שמותר לאחוז בו להעבירו ממקום למקום, לבין ספוג הספוג במים שאף האחיזה בו אסורה.
אמנם יש לעיין בטעם הדבר מדוע אין הדבר אסור משום סוחט, שהרי אף שהוא אינו מתכוון בנגיעתו בבד לסחוט, הו”ל פסיק רישיה ולא ימות, מאחר ובהכרח בנגיעתו סוחט מים מהבד. וצ”ב.
יתכן וטעם הדבר הוא על פי דברי האחרונים שכתבו לחלק בנידון סוחט, אם המים יוצאים מהבגד החוצה, או שבנגיעה סך הכל עוברים ממקום למקום בבגד ונבלעים בו שבמקרה כזה אין חשש סוחט. כפי שכתב בשמירת שבת כהלכתה משמיה דהגרש”ז אוייערבך, פרק י”ד סעיף כ”ב בהערה ס”ו. [לענ”ד זהו ביאור החילוק בין ספוג רטוב שאסור לאחוז בו לבין בגד רטוב, שבספוג המים יוצאים מחוץ לספוג בשונה מבגד שבעת האחיזה בו המים עוברים לצידי הבגד אך לא יוצאים מן הבגד החוצה].
אכן, אף ללא ביאור זה ניתן להתיר נגיעה ועיסוק בבגד רטוב מעיקר הדין, על פי דברי הפוסקים המתירים פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, כפי שהעלה בשו”ת יביע אומר חלק ד’ או”ח סימן ל”ד [אות ל”א – ל”ב]. שהרי כאשר הוא נוגע בבגד רטוב ללא כוונת סחיטה, הו”ל סחיטה כלאחר יד שאינו אסור אלא מדרבנן, ומאחר ואינו מתכוון לסחוט הו”ל דבר שאינו מתכוון ופסיק רישיה דלא ניחא ליה.
