שאלה: מי שגר בארץ ישראל, ואחרי ז’ בחשוון התחילו להגיד “ברך עלינו”, ונסע לחו”ל ששם עדיין אומרים “ברכנו” עד חמישה בדצמבר, כיצד עליו לומר?

תשובה: אם ביום ז’ בחשוון עדיין היה בארץ ישראל ואז נסע לחו”ל על דעת לחזור (ולא על דעת לגור שם), כיון שהתחיל לומר ברך עלינו, שוב ממשיך להגיד ברך עלינו גם בהיותו בחו”ל. ואם יצא לפני ז’ בחשוון, ודעתו לחזור לארץ ישראל ולא לגור בחו”ל, נחלקו בזה האחרונים, ומרן פאר הדור הגר”ע יוסף זצ”ל נמנע מלהכריע בזה, וא”כ משום “ספק ברכות להקל” היה ראוי שיאמר “ברכנו” ואח”כ בתוך “שמע קולנו” (אחרי המילים “כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה”) יאמר שם “ותן טל ומטר לברכה” (ועוד יותר טוב אם יאמר “ותן טל ומטר לברכה במקומות הצריכים לכך”), כי בדרך זו יוצא ידי חובתו לכל השיטות, ללא חשש ברכה לבטלה.

מקורות:

ענו”ת עני בקצ”ר אמיץ ביותר לפי מיעוט הפנאי, ובלא”ה כבר זכינו לתשובת הגאון הרב יחוה דעת זיע”א בענין זה כך שאין צורך לעסוקי ביה אחריני וכ”ש עניי כדידן.

הנה נחלקו האחרונים חביבים ז”ל במי שנוסע מארעא דישראל לחו”ל בזמן הנז’, ודעתו לחזור לא”י, האם שואל על המטר בברכת השנים מפני שהוא בן א”י, או דילמא עליו לנהוג כאנשי המקום שנמצא שם. דעת הרדב”ז סי’ ב’ אלפים נ”ה, והמהריק”ש בשו”ת אהלי יעקב אהלי יעקב סי’ פ”ז, והפר”ח או”ח סי’ קי”ז אות ב’, והמני”ח בשו”ת הלכות קטנות ח”א סי’ ע”ד, והפרמ”ג סי’ קי”ז מ”ז סק”א, ועוד, דדינו כבן ארץ ישראל (אלא דיש קצת חילוקים בין האחרונים הנז’, דהרדב”ז כתב להתנות שצריך שתהיה דעתו לחזור לא”י לפני סיום עידן הגשמים או עכ”פ שהניח בא”י אשתו ובניו, והפר”ח כתב דאפי’ אם רוצה להשאר בא”י שנה שלימה דינו כבן א”י לענין זה ורק אם רוצה להשאר יותר משנה אחת אזי דינו כבן חו”ל, ועוד יש בזה חלוק”א דרבנן בכמה פרטים ואכמ”ל). ומאידך דעת הרב דבר שמואל אבוהב סי’ שכ”ג, ומוהר”ר זרחיה גוטה זלה”ה (מובא ביד אהרן או”ח סי’ קי”ז, ששמע כן מהראש”ל מוהר”ר אברהם יצחקי זלה”ה בעל זרע אברהם, ששמע כן ממוהר”י מולכו זלה”ה בעל שלחן גבוה, ששמע כן ממהר”ז גוטה זלה”ה בעל שו”ת זרח השלום), ומהר”ש ויטאל בשו”ת באר מים חיים סי’ ה’, וכן נראה דעת מרן החיד”א זלה”ה על ברכיו או”ח סי’ קי”ז סק”ו ובספרו קשר גודל סי’ ט”ז אות ט’, וכ”כ בשו”ת מעיל שמואל פלורטין בביאוריו לרמב”ם דף ז’ ריע”א, ועוד, שעליו לומר “ברכנו” כדין המקום שהגיע לשם.

אלא דהגחיד”א הנ”ל חלקו”ת ישית בענין זה, דכל הנידון הוא רק אם יצא מארעא דישראל לפני יום ז’ בחשוון, אך אם היה בא”י ביום זה, וכבר התחיל לומר “ברך עלינו”, ממשיך לשאול כן, דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא לשנות נוסח תפילתו שוב ושוב. וחילוק זה התקבל ברצון בספרי דבי רב, כגון בשלמי צבור דף קכ”ט ע”ג ובחסד לאלפים סי’ קי”ז אות י”ד ועוד. ומיהו הגאון מהר”ש ויטאל הנ”ל נקט בפשיטות בנידונו, דאף בכה”ג עליו לשנות להתפלל כבני חו”ל. ומ”מ מרן עט”ר זלה”ה בשו”ת יחוה דעת ח”א סי’ ע”ג הכריע בזה כמו שחילק הגחיד”א זלה”ה.

ומ”מ בשו”ת יחו”ד הנ”ל לא גילה דעתו דעת עליון בגוונא דנסע לפני יום ז’ חשוון. והגם שהסכים לחילוקו של הגחיד”א, דמזה היה ניתן להבין דאם יצא לפני ז’ בחשוון, שאומר כבני חו”ל, ממבנה דבריו שם נראה יותר דלענין זה לא רצה להכריע. ולכאו’ יש בזה ספק ברכות לשני הצדדים, דאם לפי הדין צריך לומר “ברך עלינו”, אם אמר “ברכנו” לא יצא י”ח וברכותיו לבטלה, ואם לפי הדין דינו כבן חו”ל, הרי שאם אומר “ברך עלינו” טרם זמנו דינו שחוזר דהוי כסימן קללה כפי מאי דקיי”ל לפי שורת הדין לבני חו”ל. [אלא א”כ נאמר דיש בזה גדר ביניים, שאינו לא בן א”י ולא בן חו”ל, אלא כל אשר יאמר יצא ידי חובתו, וכעין מש”כ במפה סי’ קי”ז סע’ ב’ במי שטעה והזכיר מטר בארץ שצריכה מטר בזמן שלא תיקנו חז”ל, וגם כעין שיטת הלק”ט לגבי בן א”י בתוך א”י בליל ז’ בחשוון, וכיו”ב. ואולם מאן ספין מאן רקיע לבוא לחדש גדר זה בנ”ד ללא הוכחה, במקום חשש ברכה לבטלה. איברא דהרב שליח ציבור דף קכ”ט ע”ד רצה לסמוך בנ”ד על הסוברים שאפי’ בן חו”ל בתוך ששים יום לתקופה אם אמר ברך עלינו אינו חוזר עיי”ש, אלא דלדידן דקיי”ל דחוזר לכל הפחות בתורת נדבה, קשה מאוד לסמוך על זה לעשות מעשה, וכן במנחת אהרן כלל ט”ז סע’ כ”ה כתב דאין להתיר לכתחילה מטעם זה עיי”ש]. וא”כ לכאו’ בכה”ג שנסע לחו”ל לפני ז’ בחשוון, ודעתו לחזור לא”י, העצה היעוצה היא לעשות כמו שכתב ביחו”ד שם בהמשך דבריו לענין בן חו”ל שנסע לא”י בימים אלו ושוב חזר לחו”ל דנחלקו האחרונים בדינו, דכתב ביחו”ד שיאמר “ברכנו” ואח”כ יוסיף בשמע קולנו אמירת “ותן טל ומטר לברכה”, דבזה יוצא ידי חובה לכו”ע (דהרי אם לפי הדין חייב בשאלת גשמים, שאל ב”שומע תפילה” כדין מי ששכח לשאול בברכת השנים, ואם לפי הדין אין לו לשאול גשמים, מה שמזכיר בשומע תפילה היא כמו בקשה פרטית ולא נחשב כמקלקל לפסול את תפילתו – כך היא שיטת מרן מאור ישראל זצ”ל ויש בזה עוד אריכות דברים). עיי”ש. והכי נמי איכא למיעבד לענין בן א”י שנסע לחו”ל, דאם יעשה כעצה זו יוצא י”ח אליבא דכו”ע ללא חשש. ושו”ר דכ”כ מרן הראש”ל הגרי”י שליט”א בילקוט יוסף או”ח ח”ה עמ’ צ”ז, דבכה”ג יאמר ותן טל ומטר לברכה ב”שומע תפילה”.

ובשו”ת זכור לאברהם אביגדור סי’ כ”ב כתב דבן א”י הנמצא בחו”ל בימים אלו, יאמר בשומע תפילה “ותן טל ומטר לברכה על אדמת הקודש בערי ישראל” עכ”ל. וכן העלה בשו”ת שבט הלוי ח”י סי’ כ”ב, שלא יזכיר גשמים בברכת השנים אלא בשמע קולנו, ויאמר בשמע קולנו נוסח כזה: “ותן טל ומטר לבני ארצנו הקדושה”. עכ”ל (אלא דכתב לעשות כן גם אם נסע לחו”ל אחרי ז’ בחשוון). וכ”כ בקהילות יעקב החדשים סי’ א’ (בהגהות הגרח”ק בשם אביו זצ”ל) דבנ”ד יאמר בשמע קולנו “ותן טל ומטר לברכה במקומות הצריכים”. וכ”כ בספר שמענו כן ראינו (תשובות הגר”ח קנייבסקי שליט”א) פרק ו’ סי’ מ”ח. והג”ר יעקב עדס שליט”א בספרו דברי יעקב ליקוטים ח”א עמ’ רס”ח כתב עפ”י חשש הב”ח ז”ל דיותר טוב לומר נוסח כזה: “ותן טל ומטר לברכה במקומות שתקנו חכמים לבקש בהם”. עיי”ש. [וכאמור מדברי מרן ביחו”ד משמע דס”ל כהפוסקים דכל שהוא בתוך שמע קולנו לא חשיב קלקול אפי’ ששואל גשמים בסתם ולא מפרט שהוא במקומות הצריכים וכדומה, וכמשמעות דברי רש”י בספר האורה ועוד ראשונים ואכמ”ל, אך אפשר דגם מרן זצ”ל מודה דשייך בזה “מהיות טוב” להוסיף כמה מילים כגון “במקומות הצריכים”, כיון דאין בזה הפסד ולא טורח, וצ”ע].

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר