הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה

ta: um judeu mora em Israel e começou a recitar “Barech Alênu” a partir do dia 7 de Cheshvan, assim como todos os israelenses. Depois disso, viajou para fora de Israel, onde ainda se recita “Barechênu” até 5 de dezembro. O que ele deve fazer?

ta: se, no dia 7 de Cheshvan, ele ainda estava em Israel e só depois viajou para fora com a intenção de voltar para Israel (e não de viver no exterior), deve continuar a recitar Barech Alênu mesmo no exterior, uma vez que já começou a recitá-lo. Se ele viajou antes de 7 de Cheshvan com a intenção de voltar para Israel (e não de viver no exterior), os Acharonim divergem sobre a lei. Nosso Mestre, Rav Ovadya Yossef zt”l, não definiu a lei para este caso. Sendo assim, pela regra de “quando há dúvidas em berachot se é leniente” (ou seja, não se recita a berachá), o melhor seria recitar “Barechênu” conforme todos os judeus do exterior e depois, dentro da bênção “Shemá Colênu” (depois das palavras “Ki E-l shomêa tefilot vetachanunim Áta”) recitará “Veten Tal Umatar Livrachá” (sendo melhor ainda se disser “Veten Tal Umatar Livrachá bamekomot hatserichim lechach” – dê orvalho e chuva para os locais que deles precisam), pois desta maneira ele faz o que deve de acordo com todas as opiniões, sem receio de recitar uma bênção à toa. Fontes ענו”ת עני בקצ”ר אמיץ ביותר לפי מיעוט הפנאי, ובלא”ה כבר זכינו לתשובת הגאון הרב יחוה דעת זיע”א בענין זה כך שאין צורך לעסוקי ביה אחריני וכ”ש עניי כדידן. הנה נחלקו האחרונים חביבים ז”ל במי שנוסע מארעא דישראל לחו”ל בזמן הנז’, ודעתו לחזור לא”י, האם שואל על המטר בברכת השנים מפני שהוא בן א”י, או דילמא עליו לנהוג כאנשי המקום שנמצא שם. דעת הרדב”ז סי’ ב’ אלפים נ”ה, והמהריק”ש בשו”ת אהלי יעקב אהלי יעקב סי’ פ”ז, והפר”ח או”ח סי’ קי”ז אות ב’, והמני”ח בשו”ת הלכות קטנות ח”א סי’ ע”ד, והפרמ”ג סי’ קי”ז מ”ז סק”א, ועוד, דדינו כבן ארץ ישראל (אלא דיש קצת חילוקים בין האחרונים הנז’, דהרדב”ז כתב להתנות שצריך שתהיה דעתו לחזור לא”י לפני סיום עידן הגשמים או עכ”פ שהניח בא”י אשתו ובניו, והפר”ח כתב דאפי’ אם רוצה להשאר בא”י שנה שלימה דינו כבן א”י לענין זה ורק אם רוצה להשאר יותר משנה אחת אזי דינו כבן חו”ל, ועוד יש בזה חלוק”א דרבנן בכמה פרטים ואכמ”ל). ומאידך דעת הרב דבר שמואל אבוהב סי’ שכ”ג, ומוהר”ר זרחיה גוטה זלה”ה (מובא ביד אהרן או”ח סי’ קי”ז, ששמע כן מהראש”ל מוהר”ר אברהם יצחקי זלה”ה בעל זרע אברהם, ששמע כן ממוהר”י מולכו זלה”ה בעל שלחן גבוה, ששמע כן ממהר”ז גוטה זלה”ה בעל שו”ת זרח השלום), ומהר”ש ויטאל בשו”ת באר מים חיים סי’ ה’, וכן נראה דעת מרן החיד”א זלה”ה על ברכיו או”ח סי’ קי”ז סק”ו ובספרו קשר גודל סי’ ט”ז אות ט’, וכ”כ בשו”ת מעיל שמואל פלורטין בביאוריו לרמב”ם דף ז’ ריע”א, ועוד, שעליו לומר “ברכנו” כדין המקום שהגיע לשם. אלא דהגחיד”א הנ”ל חלקו”ת ישית בענין זה, דכל הנידון הוא רק אם יצא מארעא דישראל לפני יום ז’ בחשוון, אך אם היה בא”י ביום זה, וכבר התחיל לומר “ברך עלינו”, ממשיך לשאול כן, דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא לשנות נוסח תפילתו שוב ושוב. וחילוק זה התקבל ברצון בספרי דבי רב, כגון בשלמי צבור דף קכ”ט ע”ג ובחסד לאלפים סי’ קי”ז אות י”ד ועוד. ומיהו הגאון מהר”ש ויטאל הנ”ל נקט בפשיטות בנידונו, דאף בכה”ג עליו לשנות להתפלל כבני חו”ל. ומ”מ מרן עט”ר זלה”ה בשו”ת יחוה דעת ח”א סי’ ע”ג הכריע בזה כמו שחילק הגחיד”א זלה”ה. ומ”מ בשו”ת יחו”ד הנ”ל לא גילה דעתו דעת עליון בגוונא דנסע לפני יום ז’ חשוון. והגם שהסכים לחילוקו של הגחיד”א, דמזה היה ניתן להבין דאם יצא לפני ז’ בחשוון, שאומר כבני חו”ל, ממבנה דבריו שם נראה יותר דלענין זה לא רצה להכריע. ולכאו’ יש בזה ספק ברכות לשני הצדדים, דאם לפי הדין צריך לומר “ברך עלינו”, אם אמר “ברכנו” לא יצא י”ח וברכותיו לבטלה, ואם לפי הדין דינו כבן חו”ל, הרי שאם אומר “ברך עלינו” טרם זמנו דינו שחוזר דהוי כסימן קללה כפי מאי דקיי”ל לפי שורת הדין לבני חו”ל. [אלא א”כ נאמר דיש בזה גדר ביניים, שאינו לא בן א”י ולא בן חו”ל, אלא כל אשר יאמר יצא ידי חובתו, וכעין מש”כ במפה סי’ קי”ז סע’ ב’ במי שטעה והזכיר מטר בארץ שצריכה מטר בזמן שלא תיקנו חז”ל, וגם כעין שיטת הלק”ט לגבי בן א”י בתוך א”י בליל ז’ בחשוון, וכיו”ב. ואולם מאן ספין מאן רקיע לבוא לחדש גדר זה בנ”ד ללא הוכחה, במקום חשש ברכה לבטלה. איברא דהרב שליח ציבור דף קכ”ט ע”ד רצה לסמוך בנ”ד על הסוברים שאפי’ בן חו”ל בתוך ששים יום לתקופה אם אמר ברך עלינו אינו חוזר עיי”ש, אלא דלדידן דקיי”ל דחוזר לכל הפחות בתורת נדבה, קשה מאוד לסמוך על זה לעשות מעשה, וכן במנחת אהרן כלל ט”ז סע’ כ”ה כתב דאין להתיר לכתחילה מטעם זה עיי”ש]. וא”כ לכאו’ בכה”ג שנסע לחו”ל לפני ז’ בחשוון, ודעתו לחזור לא”י, העצה היעוצה היא לעשות כמו שכתב ביחו”ד שם בהמשך דבריו לענין בן חו”ל שנסע לא”י בימים אלו ושוב חזר לחו”ל דנחלקו האחרונים בדינו, דכתב ביחו”ד שיאמר “ברכנו” ואח”כ יוסיף בשמע קולנו אמירת “ותן טל ומטר לברכה”, דבזה יוצא ידי חובה לכו”ע (דהרי אם לפי הדין חייב בשאלת גשמים, שאל ב”שומע תפילה” כדין מי ששכח לשאול בברכת השנים, ואם לפי הדין אין לו לשאול גשמים, מה שמזכיר בשומע תפילה היא כמו בקשה פרטית ולא נחשב כמקלקל לפסול את תפילתו – כך היא שיטת מרן מאור ישראל זצ”ל ויש בזה עוד אריכות דברים). עיי”ש. והכי נמי איכא למיעבד לענין בן א”י שנסע לחו”ל, דאם יעשה כעצה זו יוצא י”ח אליבא דכו”ע ללא חשש. ושו”ר דכ”כ מרן הראש”ל הגרי”י שליט”א בילקוט יוסף או”ח ח”ה עמ’ צ”ז, דבכה”ג יאמר ותן טל ומטר לברכה ב”שומע תפילה”. ובשו”ת זכור לאברהם אביגדור סי’ כ”ב כתב דבן א”י הנמצא בחו”ל בימים אלו, יאמר בשומע תפילה “ותן טל ומטר לברכה על אדמת הקודש בערי ישראל” עכ”ל. וכן העלה בשו”ת שבט הלוי ח”י סי’ כ”ב, שלא יזכיר גשמים בברכת השנים אלא בשמע קולנו, ויאמר בשמע קולנו נוסח כזה: “ותן טל ומטר לבני ארצנו הקדושה”. עכ”ל (אלא דכתב לעשות כן גם אם נסע לחו”ל אחרי ז’ בחשוון). וכ”כ בקהילות יעקב החדשים סי’ א’ (בהגהות הגרח”ק בשם אביו זצ”ל) דבנ”ד יאמר בשמע קולנו “ותן טל ומטר לברכה במקומות הצריכים”. וכ”כ בספר שמענו כן ראינו (תשובות הגר”ח קנייבסקי שליט”א) פרק ו’ סי’ מ”ח. והג”ר יעקב עדס שליט”א בספרו דברי יעקב ליקוטים ח”א עמ’ רס”ח כתב עפ”י חשש הב”ח ז”ל דיותר טוב לומר נוסח כזה: “ותן טל ומטר לברכה במקומות שתקנו חכמים לבקש בהם”. עיי”ש. [וכאמור מדברי מרן ביחו”ד משמע דס”ל כהפוסקים דכל שהוא בתוך שמע קולנו לא חשיב קלקול אפי’ ששואל גשמים בסתם ולא מפרט שהוא במקומות הצריכים וכדומה, וכמשמעות דברי רש”י בספר האורה ועוד ראשונים ואכמ”ל, אך אפשר דגם מרן זצ”ל מודה דשייך בזה “מהיות טוב” להוסיף כמה מילים כגון “במקומות הצריכים”, כיון דאין בזה הפסד ולא טורח, וצ”ע].

a terra do questionador: ברזיל

Pergunta: um judeu mora em Israel e começou a recitar “Barech Alênu” a partir do dia 7 de Cheshvan, assim como todos os israelenses. Depois disso, viajou para fora de Israel, onde ainda se recita “Barechênu” até 5 de dezembro. O que ele deve fazer?

Resposta: se, no dia 7 de Cheshvan, ele ainda estava em Israel e só depois viajou para fora com a intenção de voltar para Israel (e não de viver no exterior), deve continuar a recitar Barech Alênu mesmo no exterior, uma vez que já começou a recitá-lo.

Se ele viajou antes de 7 de Cheshvan com a intenção de voltar para Israel (e não de viver no exterior), os Acharonim divergem sobre a lei. Nosso Mestre, Rav Ovadya Yossef zt”l, não definiu a lei para este caso. Sendo assim, pela regra de “quando há dúvidas em berachot se é leniente” (ou seja, não se recita a berachá), o melhor seria recitar “Barechênu” conforme todos os judeus do exterior e depois, dentro da bênção “Shemá Colênu” (depois das palavras “Ki E-l shomêa tefilot vetachanunim Áta”) recitará “Veten Tal Umatar Livrachá” (sendo melhor ainda se disser “Veten Tal Umatar Livrachá bamekomot hatserichim lechach” – dê orvalho e chuva para os locais que deles precisam), pois desta maneira ele faz o que deve de acordo com todas as opiniões, sem receio de recitar uma bênção à toa.

Fontes

ענו”ת עני בקצ”ר אמיץ ביותר לפי מיעוט הפנאי, ובלא”ה כבר זכינו לתשובת הגאון הרב יחוה דעת זיע”א בענין זה כך שאין צורך לעסוקי ביה אחריני וכ”ש עניי כדידן.

הנה נחלקו האחרונים חביבים ז”ל במי שנוסע מארעא דישראל לחו”ל בזמן הנז’, ודעתו לחזור לא”י, האם שואל על המטר בברכת השנים מפני שהוא בן א”י, או דילמא עליו לנהוג כאנשי המקום שנמצא שם. דעת הרדב”ז סי’ ב’ אלפים נ”ה, והמהריק”ש בשו”ת אהלי יעקב אהלי יעקב סי’ פ”ז, והפר”ח או”ח סי’ קי”ז אות ב’, והמני”ח בשו”ת הלכות קטנות ח”א סי’ ע”ד, והפרמ”ג סי’ קי”ז מ”ז סק”א, ועוד, דדינו כבן ארץ ישראל (אלא דיש קצת חילוקים בין האחרונים הנז’, דהרדב”ז כתב להתנות שצריך שתהיה דעתו לחזור לא”י לפני סיום עידן הגשמים או עכ”פ שהניח בא”י אשתו ובניו, והפר”ח כתב דאפי’ אם רוצה להשאר בא”י שנה שלימה דינו כבן א”י לענין זה ורק אם רוצה להשאר יותר משנה אחת אזי דינו כבן חו”ל, ועוד יש בזה חלוק”א דרבנן בכמה פרטים ואכמ”ל). ומאידך דעת הרב דבר שמואל אבוהב סי’ שכ”ג, ומוהר”ר זרחיה גוטה זלה”ה (מובא ביד אהרן או”ח סי’ קי”ז, ששמע כן מהראש”ל מוהר”ר אברהם יצחקי זלה”ה בעל זרע אברהם, ששמע כן ממוהר”י מולכו זלה”ה בעל שלחן גבוה, ששמע כן ממהר”ז גוטה זלה”ה בעל שו”ת זרח השלום), ומהר”ש ויטאל בשו”ת באר מים חיים סי’ ה’, וכן נראה דעת מרן החיד”א זלה”ה על ברכיו או”ח סי’ קי”ז סק”ו ובספרו קשר גודל סי’ ט”ז אות ט’, וכ”כ בשו”ת מעיל שמואל פלורטין בביאוריו לרמב”ם דף ז’ ריע”א, ועוד, שעליו לומר “ברכנו” כדין המקום שהגיע לשם.

אלא דהגחיד”א הנ”ל חלקו”ת ישית בענין זה, דכל הנידון הוא רק אם יצא מארעא דישראל לפני יום ז’ בחשוון, אך אם היה בא”י ביום זה, וכבר התחיל לומר “ברך עלינו”, ממשיך לשאול כן, דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא לשנות נוסח תפילתו שוב ושוב. וחילוק זה התקבל ברצון בספרי דבי רב, כגון בשלמי צבור דף קכ”ט ע”ג ובחסד לאלפים סי’ קי”ז אות י”ד ועוד. ומיהו הגאון מהר”ש ויטאל הנ”ל נקט בפשיטות בנידונו, דאף בכה”ג עליו לשנות להתפלל כבני חו”ל. ומ”מ מרן עט”ר זלה”ה בשו”ת יחוה דעת ח”א סי’ ע”ג הכריע בזה כמו שחילק הגחיד”א זלה”ה.

ומ”מ בשו”ת יחו”ד הנ”ל לא גילה דעתו דעת עליון בגוונא דנסע לפני יום ז’ חשוון. והגם שהסכים לחילוקו של הגחיד”א, דמזה היה ניתן להבין דאם יצא לפני ז’ בחשוון, שאומר כבני חו”ל, ממבנה דבריו שם נראה יותר דלענין זה לא רצה להכריע. ולכאו’ יש בזה ספק ברכות לשני הצדדים, דאם לפי הדין צריך לומר “ברך עלינו”, אם אמר “ברכנו” לא יצא י”ח וברכותיו לבטלה, ואם לפי הדין דינו כבן חו”ל, הרי שאם אומר “ברך עלינו” טרם זמנו דינו שחוזר דהוי כסימן קללה כפי מאי דקיי”ל לפי שורת הדין לבני חו”ל. [אלא א”כ נאמר דיש בזה גדר ביניים, שאינו לא בן א”י ולא בן חו”ל, אלא כל אשר יאמר יצא ידי חובתו, וכעין מש”כ במפה סי’ קי”ז סע’ ב’ במי שטעה והזכיר מטר בארץ שצריכה מטר בזמן שלא תיקנו חז”ל, וגם כעין שיטת הלק”ט לגבי בן א”י בתוך א”י בליל ז’ בחשוון, וכיו”ב. ואולם מאן ספין מאן רקיע לבוא לחדש גדר זה בנ”ד ללא הוכחה, במקום חשש ברכה לבטלה. איברא דהרב שליח ציבור דף קכ”ט ע”ד רצה לסמוך בנ”ד על הסוברים שאפי’ בן חו”ל בתוך ששים יום לתקופה אם אמר ברך עלינו אינו חוזר עיי”ש, אלא דלדידן דקיי”ל דחוזר לכל הפחות בתורת נדבה, קשה מאוד לסמוך על זה לעשות מעשה, וכן במנחת אהרן כלל ט”ז סע’ כ”ה כתב דאין להתיר לכתחילה מטעם זה עיי”ש]. וא”כ לכאו’ בכה”ג שנסע לחו”ל לפני ז’ בחשוון, ודעתו לחזור לא”י, העצה היעוצה היא לעשות כמו שכתב ביחו”ד שם בהמשך דבריו לענין בן חו”ל שנסע לא”י בימים אלו ושוב חזר לחו”ל דנחלקו האחרונים בדינו, דכתב ביחו”ד שיאמר “ברכנו” ואח”כ יוסיף בשמע קולנו אמירת “ותן טל ומטר לברכה”, דבזה יוצא ידי חובה לכו”ע (דהרי אם לפי הדין חייב בשאלת גשמים, שאל ב”שומע תפילה” כדין מי ששכח לשאול בברכת השנים, ואם לפי הדין אין לו לשאול גשמים, מה שמזכיר בשומע תפילה היא כמו בקשה פרטית ולא נחשב כמקלקל לפסול את תפילתו – כך היא שיטת מרן מאור ישראל זצ”ל ויש בזה עוד אריכות דברים). עיי”ש. והכי נמי איכא למיעבד לענין בן א”י שנסע לחו”ל, דאם יעשה כעצה זו יוצא י”ח אליבא דכו”ע ללא חשש. ושו”ר דכ”כ מרן הראש”ל הגרי”י שליט”א בילקוט יוסף או”ח ח”ה עמ’ צ”ז, דבכה”ג יאמר ותן טל ומטר לברכה ב”שומע תפילה”.

ובשו”ת זכור לאברהם אביגדור סי’ כ”ב כתב דבן א”י הנמצא בחו”ל בימים אלו, יאמר בשומע תפילה “ותן טל ומטר לברכה על אדמת הקודש בערי ישראל” עכ”ל. וכן העלה בשו”ת שבט הלוי ח”י סי’ כ”ב, שלא יזכיר גשמים בברכת השנים אלא בשמע קולנו, ויאמר בשמע קולנו נוסח כזה: “ותן טל ומטר לבני ארצנו הקדושה”. עכ”ל (אלא דכתב לעשות כן גם אם נסע לחו”ל אחרי ז’ בחשוון). וכ”כ בקהילות יעקב החדשים סי’ א’ (בהגהות הגרח”ק בשם אביו זצ”ל) דבנ”ד יאמר בשמע קולנו “ותן טל ומטר לברכה במקומות הצריכים”. וכ”כ בספר שמענו כן ראינו (תשובות הגר”ח קנייבסקי שליט”א) פרק ו’ סי’ מ”ח. והג”ר יעקב עדס שליט”א בספרו דברי יעקב ליקוטים ח”א עמ’ רס”ח כתב עפ”י חשש הב”ח ז”ל דיותר טוב לומר נוסח כזה: “ותן טל ומטר לברכה במקומות שתקנו חכמים לבקש בהם”. עיי”ש. [וכאמור מדברי מרן ביחו”ד משמע דס”ל כהפוסקים דכל שהוא בתוך שמע קולנו לא חשיב קלקול אפי’ ששואל גשמים בסתם ולא מפרט שהוא במקומות הצריכים וכדומה, וכמשמעות דברי רש”י בספר האורה ועוד ראשונים ואכמ”ל, אך אפשר דגם מרן זצ”ל מודה דשייך בזה “מהיות טוב” להוסיף כמה מילים כגון “במקומות הצריכים”, כיון דאין בזה הפסד ולא טורח, וצ”ע].

Deixe um comentário

O seu endereço de e-mail não será publicado. Campos obrigatórios são marcados com *

OBSERVE*

Atenção: Nao se deve aprender de um caso para o outro, cada caso deve ser analizado individualmente. De forma geral, é melhor sempre ter contato com um Rabino pessoalmente, e não ter só contato virtual. Nota-se que onde há um Rabino local ("Mara Deatra"), deve-se perguntar para ele. As respostas são de responsabilidade do rabino as que respondeu, e nao de responsabilidade do site e/ou do Rab. Bahbout.

Anuncie aqui!
O pagamento do anuncio é integralmente para o fundo de caridade do Instituto Bircat Avraham em Jerusalém. Aproveite a oportunidade de anunciar seu negócio sendo isto uma ótima caridade.

Não encontrou a resposta?

Pergunte ao Rabino!

Compartilhe com seus amigos

Last Últimos artigos

Entre em contato

צור קשר

מזכירות:










O importante yarzait do Grande Tzadikim Oculto das últimas gerações - "AHAVAT CHAIM" -Chacham Menachem Menashe z"l - 12º Elul

O chefe das instituições – Hamekubal – vai orar por você especialmente por tudo o que você precisa!
Para todo e qualquer nome no túmulo dos Tsadikim, com nomes sagrados especiais de acordo com a Cabala

Deixe seus dados que retornaremos