מקורות ונימוקים:
כאמור דברי הגאון הראש”ל שליט”א ברורים ואינם צריכים חיזוק. ואם מפני שבמוצ”ש ישנה השראת השבת כדמצינו לגבי סעודה רביעית וכיו”ב, הרי כב’ נר”ו בעצמו כבר הרגיש בתשובה, דהשראת קדושת השבת לחוד ותגבורת הדינין לחוד, וכמבואר בזוהר הק’ פרשת ויקהל דף רז’ ע”א דבמוצאי שבת מתעוררים שוב הדינים: “כד נפק שבתא וכו’ ואמרי והוא רחום יכפר עון וגו’ דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא כיון דדינא אתהדר לאתריה.” עכ”ל. וממילא גם במצו”ש אין קוראים בתושב”כ. וכבר דייק מרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יביע אומר ח”ו חאו”ח סי’ ל’ מדברות החיד”א זלה”ה, דנהי דישנה השראת קדושת השבת במוצאי שבת, אין מזה סתירה לעובדה שישנה שליטת הדינים, ושלכן אין לקרוא מקרא, וז”ל: “איברא דחזיתיה למרן החיד”א בשו”ת חיים שאל ח”ב סי’ כה’ שפסק, שאין לעשות הקפות למת שנקבר במוצאי שבת קודם חצות לילה, ואין לדחות קבורתו לאחר חצות לילה כדי לעשות הקפות, שעכ”פ אין לעשות הקפות בלילה, שהוא זמן שליטת הדינין, ואפי’ אחר חצות לילה הגם שבצד מה יש התעוררות רחמים, מ”מ עדיין לילה הוא ויש שיטה לסט”א, וכמ”ש ויאבק איש עמו עד עלות השחר, והאר”י ז”ל הזהיר שלא לקרות מקרא בלילה, וההולכים אחר מנהגי האר”י אין קורין מקרא אפי’ אחר חצות לילה וכו’. ועוד שיש לקברו מיד במוצש”ק שעדיין יש בו הארת שבת, כמ”ש הרמ”ז בתשו’ בשם האר”י ז”ל, וא”כ יש נחת רוח למת להקבר קודם חצות שיש איזו הארה בשמים מהארת השבת. עכת”ד. הרי שאף שעדיין יש הארת שבת במוצ”ש קודם חצות לילה, בכל זאת לא התיר לעשות הקפות, ונסתייע מענין קריאת מקרא בלילה. ש”מ דס”ל שגם במוצ”ש אין לקרות מקרא.” עכ”ל [וע”ע שם בארוכה מפי סופרים ומפי ספרים כדרכו דרך המלך]. ואם כבר הזכרנו דברות הגחיד”א, ע”ע במורה באמצע ריש סי’ ה’ אות קסה’ וז”ל: “במוצאי שבת יתפלל ערבית בכוונה כי הסט”א מתגברת.” עכ”ל. וראה גם בפתח הדביר סי’ ר”ך סק”ב כתב וז”ל: “והגם דבשבת בשעתא דצלותא דמנחה רעוא דרעוין אשכתח, מ”מ במוצאי שבת נראה דהרי הוא ככל הלילות דבתחילת הלילה שולט הדין.” עכ”ל. ויתירה מזו, דבאמת דוקא מפני שבשבת כחות הטומאה היו מוגבלים, במוצאי שבת מתגברים ביתר שאת ויתר עוז (וי”ל דלכן גוברים למרות שיירי השראת קדושת השבת), וכדמשמע בזוה”ק בהקדמה דף יד’ ע”ב: “כיון דנפק שבתא, כמה חיילין ומשריין פרחין ומשטטין בעלמא וכו’ בההוא ליליא כד נפקי בבהילו וחשבין לשלטאה בעלמא על עמא קדישא וחמאן לון בצלותא וכו’.” עיי”ש. וכן היה רגיל לומר שר בית הזוה”ר הגה”ק רבי סאלמן מוצפי זצ”ל, וכמובא בספר שבית ציון מוצפי הנהגות שבת ח”ב בסדר מוצאי שבת הערה ט’, דכיון שכל השבת מלאכי חבלה היו עצורים, במוצא”ש מתעוררים ביותר מכל לילות החול האחרות עיי”ש. ואמת אגיד דמצינו בדברי האריז”ל שכתב לומר פסוקי ברכה במוצאי שבת, וכן במדרש תלפיות הוסיף לומר פרשת וישלח, ויש שכתבו לומר גם פרשת העקדה ועוד, וכתבי קבלה מעשית מלאים זיו רשימות של פסוקים לומר במוצאי שבת, ומ”מ י”ל דכל זה רק לגבי פסוקי סגולות וכדומה דקיל טפי, משא”כ קריאת שנים מקרא שזהו לימוד תורה שבכתב בקביעות יותר, גרע טפי. ויש להרחיב טובא בעניינים אלו אך הזמן גרמא שאיני בין חורין לעסוק במסכת אריכי”ן זו כעת, ועמכם הסליחה.