חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ברזיל

שאלה:

נסתפקתי, במי שלא הספיק לקרוא “שנים מקרא ואחת תרגום” בערב שבת, ולא הפסיק גם בשבת,  האם מותר לקרוא במוצאי שבת או לא? כי מצד אחד הקפידו המקובלים שלא לקרוא פסוקי תנ”ך בלילה, מפני הדינים, אבל מצד שני במוצאי שבת עדיין יש קדושת השבת, כמו שמצינו במקובלים לענין סעודה רביעית עדי חצות הלילה, ואמרו חלקם שיהיה דווקא בבגדי שבת ולא יפשוט אותם עד לאחר מכאן. ומשמע מזה דעדיין חלה קדושה דשבת, או דלימא לא, דדווקא לעניין ליל שבת כתבו הפוסקים שמותר לקרוא, והיינו טעמא כיון שאין שליטת הדינים, אבל מוצאי שבת הווי כלילה לכל דבר, ואסור. ושאלתי בדבר זה את מורינו הרשל”צ רבי יצחק יוסף שליט”א שאלתיהו בהאי מילתא והצעתי לפניו הספק, ואמר לי שאסור, ואמרתי לו הראיה דלעיל, ואמר שאינו דומה לזה, ולא ביאר לי טעם החילוק בזה, רק אמר לי הקטן לעיין בספרו הבהיר “ילקוט יוסף” גבי הפסוקים הנאמרים במוצאי שבת כמו לדוד ברוך וכו’, וסוף דבר אמר לי שמותר רק עד ההבדלה, אבל לאחר מכן אסור. ע”כ. ועדיין לא זכיתי להבין למה לא דומה לראיה הנ”ל.

תשובה:

דברי מרן הראש”ל הג”ר יצחק יוסף שליט”א ברורים ואינם צריכים חיזוק, שאין לקורא שנים מקרא במוצאי שבת (רק התרגום אפשר, אם כבר קרא לפני כן את המקרא). ולגבי ה”ראיה” מדברי המקובלים לענין סעודה רביעית, יתורץ ב”מקורות” להלן בעהי”ת.
 

מקורות:

כאמור דברי הגאון הראש”ל שליט”א ברורים ואינם צריכים חיזוק. ואם מפני שבמוצ”ש ישנה השראת השבת כדמצינו לגבי סעודה רביעית וכיו”ב, הרי כב’ נר”ו בעצמו כבר הרגיש בתשובה, דהשראת קדושת השבת לחוד ותגבורת הדינין לחוד, וכמבואר בזוהר הק’ פרשת ויקהל דף רז’ ע”א דבמוצאי שבת מתעוררים שוב הדינים: “כד נפק שבתא וכו’ ואמרי והוא רחום יכפר עון וגו’ דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא כיון דדינא אתהדר לאתריה.” עכ”ל. וממילא גם במצו”ש אין קוראים בתושב”כ. וכבר דייק מרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יביע אומר ח”ו חאו”ח סי’ ל’ מדברות החיד”א זלה”ה, דנהי דישנה השראת קדושת השבת במוצאי שבת, אין מזה סתירה לעובדה שישנה שליטת הדינים, ושלכן אין לקרוא מקרא, וז”ל: “איברא דחזיתיה למרן החיד”א בשו”ת חיים שאל ח”ב סי’ כה’ שפסק, שאין לעשות הקפות למת שנקבר במוצאי שבת קודם חצות לילה, ואין לדחות קבורתו לאחר חצות לילה כדי לעשות הקפות, שעכ”פ אין לעשות הקפות בלילה, שהוא זמן שליטת הדינין, ואפי’ אחר חצות לילה הגם שבצד מה יש התעוררות רחמים, מ”מ עדיין לילה הוא ויש שיטה לסט”א, וכמ”ש ויאבק איש עמו עד עלות השחר, והאר”י ז”ל הזהיר שלא לקרות מקרא בלילה, וההולכים אחר מנהגי האר”י אין קורין מקרא אפי’ אחר חצות לילה וכו’. ועוד שיש לקברו מיד במוצש”ק שעדיין יש בו הארת שבת, כמ”ש הרמ”ז בתשו’ בשם האר”י ז”ל, וא”כ יש נחת רוח למת להקבר קודם חצות שיש איזו הארה בשמים מהארת השבת. עכת”ד. הרי שאף שעדיין יש הארת שבת במוצ”ש קודם חצות לילה, בכל זאת לא התיר לעשות הקפות, ונסתייע מענין קריאת מקרא בלילה. ש”מ דס”ל שגם במוצ”ש אין לקרות מקרא.” עכ”ל [וע”ע שם בארוכה מפי סופרים ומפי ספרים כדרכו דרך המלך]. ואם כבר הזכרנו דברות הגחיד”א, ע”ע במורה באמצע ריש סי’ ה’ אות קסה’ וז”ל: “במוצאי שבת יתפלל ערבית בכוונה כי הסט”א מתגברת.” עכ”ל. וראה גם בפתח הדביר סי’ ר”ך סק”ב כתב וז”ל: “והגם דבשבת בשעתא דצלותא דמנחה רעוא דרעוין אשכתח, מ”מ במוצאי שבת נראה דהרי הוא ככל הלילות דבתחילת הלילה שולט הדין.” עכ”ל. ויתירה מזו, דבאמת דוקא מפני שבשבת כחות הטומאה היו מוגבלים, במוצאי שבת מתגברים ביתר שאת ויתר עוז (וי”ל דלכן גוברים למרות שיירי השראת קדושת השבת), וכדמשמע בזוה”ק בהקדמה דף יד’ ע”ב: “כיון דנפק שבתא, כמה חיילין ומשריין פרחין ומשטטין בעלמא וכו’ בההוא ליליא כד נפקי בבהילו וחשבין לשלטאה בעלמא על עמא קדישא וחמאן לון בצלותא וכו’.” עיי”ש. וכן היה רגיל לומר שר בית הזוה”ר הגה”ק רבי סאלמן מוצפי זצ”ל, וכמובא בספר שבית ציון מוצפי הנהגות שבת ח”ב בסדר מוצאי שבת הערה ט’, דכיון שכל השבת מלאכי חבלה היו עצורים, במוצא”ש מתעוררים ביותר מכל לילות החול האחרות עיי”ש. ואמת אגיד דמצינו בדברי האריז”ל שכתב לומר פסוקי ברכה במוצאי שבת, וכן במדרש תלפיות הוסיף לומר פרשת וישלח, ויש שכתבו לומר גם פרשת העקדה ועוד, וכתבי קבלה מעשית מלאים זיו רשימות של פסוקים לומר במוצאי שבת, ומ”מ י”ל דכל זה רק לגבי פסוקי סגולות וכדומה דקיל טפי, משא”כ קריאת שנים מקרא שזהו לימוד תורה שבכתב בקביעות יותר, גרע טפי. ויש להרחיב טובא בעניינים אלו אך הזמן גרמא שאיני בין חורין לעסוק במסכת אריכי”ן זו כעת, ועמכם הסליחה.

שאלה: נסתפקתי, במי שלא הספיק לקרוא “שנים מקרא ואחת תרגום” בערב שבת, ולא הפסיק גם בשבת,  האם מותר לקרוא במוצאי שבת או לא? כי מצד אחד הקפידו המקובלים שלא לקרוא פסוקי תנ”ך בלילה, מפני הדינים, אבל מצד שני במוצאי שבת עדיין יש קדושת השבת, כמו שמצינו במקובלים לענין סעודה רביעית עדי חצות הלילה, ואמרו חלקם שיהיה דווקא בבגדי שבת ולא יפשוט אותם עד לאחר מכאן. ומשמע מזה דעדיין חלה קדושה דשבת, או דלימא לא, דדווקא לעניין ליל שבת כתבו הפוסקים שמותר לקרוא, והיינו טעמא כיון שאין שליטת הדינים, אבל מוצאי שבת הווי כלילה לכל דבר, ואסור. ושאלתי בדבר זה את מורינו הרשל”צ רבי יצחק יוסף שליט”א שאלתיהו בהאי מילתא והצעתי לפניו הספק, ואמר לי שאסור, ואמרתי לו הראיה דלעיל, ואמר שאינו דומה לזה, ולא ביאר לי טעם החילוק בזה, רק אמר לי הקטן לעיין בספרו הבהיר “ילקוט יוסף” גבי הפסוקים הנאמרים במוצאי שבת כמו לדוד ברוך וכו’, וסוף דבר אמר לי שמותר רק עד ההבדלה, אבל לאחר מכן אסור. ע”כ. ועדיין לא זכיתי להבין למה לא דומה לראיה הנ”ל.

תשובה: דברי מרן הראש”ל הג”ר יצחק יוסף שליט”א ברורים ואינם צריכים חיזוק, שאין לקורא שנים מקרא במוצאי שבת (רק התרגום אפשר, אם כבר קרא לפני כן את המקרא). ולגבי ה”ראיה” מדברי המקובלים לענין סעודה רביעית, יתורץ ב”מקורות” להלן בעהי”ת.

 

מקורות:

כאמור דברי הגאון הראש”ל שליט”א ברורים ואינם צריכים חיזוק. ואם מפני שבמוצ”ש ישנה השראת השבת כדמצינו לגבי סעודה רביעית וכיו”ב, הרי כב’ נר”ו בעצמו כבר הרגיש בתשובה, דהשראת קדושת השבת לחוד ותגבורת הדינין לחוד, וכמבואר בזוהר הק’ פרשת ויקהל דף רז’ ע”א דבמוצאי שבת מתעוררים שוב הדינים: “כד נפק שבתא וכו’ ואמרי והוא רחום יכפר עון וגו’ דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא כיון דדינא אתהדר לאתריה.” עכ”ל. וממילא גם במצו”ש אין קוראים בתושב”כ. וכבר דייק מרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יביע אומר ח”ו חאו”ח סי’ ל’ מדברות החיד”א זלה”ה, דנהי דישנה השראת קדושת השבת במוצאי שבת, אין מזה סתירה לעובדה שישנה שליטת הדינים, ושלכן אין לקרוא מקרא, וז”ל: “איברא דחזיתיה למרן החיד”א בשו”ת חיים שאל ח”ב סי’ כה’ שפסק, שאין לעשות הקפות למת שנקבר במוצאי שבת קודם חצות לילה, ואין לדחות קבורתו לאחר חצות לילה כדי לעשות הקפות, שעכ”פ אין לעשות הקפות בלילה, שהוא זמן שליטת הדינין, ואפי’ אחר חצות לילה הגם שבצד מה יש התעוררות רחמים, מ”מ עדיין לילה הוא ויש שיטה לסט”א, וכמ”ש ויאבק איש עמו עד עלות השחר, והאר”י ז”ל הזהיר שלא לקרות מקרא בלילה, וההולכים אחר מנהגי האר”י אין קורין מקרא אפי’ אחר חצות לילה וכו’. ועוד שיש לקברו מיד במוצש”ק שעדיין יש בו הארת שבת, כמ”ש הרמ”ז בתשו’ בשם האר”י ז”ל, וא”כ יש נחת רוח למת להקבר קודם חצות שיש איזו הארה בשמים מהארת השבת. עכת”ד. הרי שאף שעדיין יש הארת שבת במוצ”ש קודם חצות לילה, בכל זאת לא התיר לעשות הקפות, ונסתייע מענין קריאת מקרא בלילה. ש”מ דס”ל שגם במוצ”ש אין לקרות מקרא.” עכ”ל [וע”ע שם בארוכה מפי סופרים ומפי ספרים כדרכו דרך המלך]. ואם כבר הזכרנו דברות הגחיד”א, ע”ע במורה באמצע ריש סי’ ה’ אות קסה’ וז”ל: “במוצאי שבת יתפלל ערבית בכוונה כי הסט”א מתגברת.” עכ”ל. וראה גם בפתח הדביר סי’ ר”ך סק”ב כתב וז”ל: “והגם דבשבת בשעתא דצלותא דמנחה רעוא דרעוין אשכתח, מ”מ במוצאי שבת נראה דהרי הוא ככל הלילות דבתחילת הלילה שולט הדין.” עכ”ל. ויתירה מזו, דבאמת דוקא מפני שבשבת כחות הטומאה היו מוגבלים, במוצאי שבת מתגברים ביתר שאת ויתר עוז (וי”ל דלכן גוברים למרות שיירי השראת קדושת השבת), וכדמשמע בזוה”ק בהקדמה דף יד’ ע”ב: “כיון דנפק שבתא, כמה חיילין ומשריין פרחין ומשטטין בעלמא וכו’ בההוא ליליא כד נפקי בבהילו וחשבין לשלטאה בעלמא על עמא קדישא וחמאן לון בצלותא וכו’.” עיי”ש. וכן היה רגיל לומר שר בית הזוה”ר הגה”ק רבי סאלמן מוצפי זצ”ל, וכמובא בספר שבית ציון מוצפי הנהגות שבת ח”ב בסדר מוצאי שבת הערה ט’, דכיון שכל השבת מלאכי חבלה היו עצורים, במוצא”ש מתעוררים ביותר מכל לילות החול האחרות עיי”ש. ואמת אגיד דמצינו בדברי האריז”ל שכתב לומר פסוקי ברכה במוצאי שבת, וכן במדרש תלפיות הוסיף לומר פרשת וישלח, ויש שכתבו לומר גם פרשת העקדה ועוד, וכתבי קבלה מעשית מלאים זיו רשימות של פסוקים לומר במוצאי שבת, ומ”מ י”ל דכל זה רק לגבי פסוקי סגולות וכדומה דקיל טפי, משא”כ קריאת שנים מקרא שזהו לימוד תורה שבכתב בקביעות יותר, גרע טפי. ויש להרחיב טובא בעניינים אלו אך הזמן גרמא שאיני בין חורין לעסוק במסכת אריכי”ן זו כעת, ועמכם הסליחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש