מקורות ונימוקים:
הנה מרן השו”ע (סימן תקצא סעיף ז’) כתב, “ועקדת היום לזרעו תזכור”, כך היא הנוסחא המפורסמת. והמדקדק לומר לזרע יעקב תזכור, משנה ממטבע שטבעו בו חכמים בברכת ואינו אלא טועה. עכ”ל. ומקור דבריו בריב”ש ((סימן לח).
והנה כל זה לענין לכתחילה, אבל בדיעבד כשטעה בלשונו, יצא ידי חובה כל שהזכיר מהות הברכה ועניינה, וכמ”ש המגן אברהם (שם סק”ח) וכן פסק המשנה ברורה (ס”ק יב). דאין זה משנה ממש.
וכן יש להביא ראיה ממה שכתב השו”ע (סי’ קסז סעיף י’) דאם טעה ואמר במקום ברכת המוציא: בריך רחמנא מלכא מארה דהאי פיתא, יצא”. והיינו מכיון שהזכיר ענין הברכה. והכא נמי לענין נד”ד, כיון שהזכיר מהות הברכה, יצא ידי חובה.
בברכה רבה
הרב מאיר פנחסי