מקורות:
ע”פ השולחן ערוך (סימן קפו סעיף א’ וסעיף ב’).
ואם אשה מסופקת אם ברכה ברכת המזון, כיון שאיכא ספק גבי עצם החיוב, נקטו הפוסקים, שלא תחזור לברך ברכת המזון, וכמ”ש הברכי יוסף (סי’ קפו סק”ד), ובשו”ת יחוה דעת חלק ו’ הנ”ל. וע”ש מה שהאריך בזה, והעלה שאינה חוזרת לברך מספק, רק שתהרהר הברכה בלבה, לצאת ידי חובת הרמב”ם הסמ”ג והריא”ז, דהרהור כדבור, ובהרהור ליכא למיחש לברכה לבטלה, דאינו מבטא בשפתים. ע”ש.