שאלה:
האם מותר לעשות איסור דאורייתא בשינוי במקום הפסד גדול וכמבואר במגן אברהם סימן ש”ז ס”ק ז’ ובשולחן ערוך הרב סימן ש”ז סעיף י”ב.
תשובה:
הן אמת שבדברי המגן אברהם מבואר כי במקום הפסד גדול ניתן לעשות איסור דאוריי’ ע”י אמירה לעכו”ם או ע”י ישראל בשינוי. אולם כבר כתב הפרי מגדים שם לבאר כי האמור הוא דווקא בהפסד הבא פתאום, שהאם בהול על ממונו. אולם בהפסד שאיננו בא פתאום, אף אם הוא הפסד גדול אין להתיר בשינוי, אלא”כ הוא שבות דשבות כגון בגרמא וכדו’.
מקורות ונימוקים:
עיין בדברי הפרי מגדים על דברי המגן אברהם סימן ש”ז ס”ק ז’ שהביא לדברי הבית יוסף ד”ה כתב הרשב”א שכתב בשם הרא”ש בשבת פרק ט”ז סימן י’ דטעם ההיתר הוא מטעם שהאדם הוה בהול על ממונו, לפיכך איננו אלא בהפסד הבא פתאום, אבל לא בהפסד שאינו בא פתאום אפי’ אם הוא הפסד גדול, כ”ש אם היה ידוע לו לאדם לפני השבת.
מה שכתבת כי כך מבואר גם בדברי ערוך השולחן סימן ש”ז ס”ק י”ב, לא הבנתי כוונתך, כי שם מדובר על איסור דרבנן מעיקרו שכאשר אומר לגוי לעשותו הו”ל שבות דשבות, אך לא כתוב כי מותר לעשות איסור דאורייתא בשינוי במקום הפסד גדול.
כך גם מוכח מדברי שולחן ערוך הרב עצמו סימן ש”ג סעיף כ”ג, שם כתב שהוצאה בשינוי מותרת בחצר שאינה מעורבת כדין שבות דשבות המותרים במקום מצווה או הפסד. מבואר בדבריו כי גם במקום הפסד בעינן שיהא שבות דשבות, ולא סגי שינוי לחוד.
אמנם יש שלמדו בדברי שולחן ערוך הרב כדבריך, עיין בספר משמרת שלום הערות ומילואים לפרק ו’ עמוד קכ”ג. אך לענ”ד נראה כפי שכתבתי, וכך מורים הפוסקים הלכה למעשה.