חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

ה:

אני משכיר דירה לשוכר. המעלית התקלקלה, עלות התיקון 200 ש”ח לכל דירה. מי צריך לשלם עבור התיקון, המשכיר או השוכר?

תודה מראש.

 

תשובה:

בה:

על השוכר לשלם על כל תיקון המוגדר כאחזקה שוטפת של הבית המשותף, אולם תיקון שהוא להשבחת הבית המשותף מוטל על המשכיר.

לכן תשלום על תיקון מעלית שהתקלקלה, שאינו מוגדר כהשבחה אלא כתחזוקה שוטפת, על השוכר לשלמו.

מקורות ונימוקים:   

מתני’ בבא מציעא ק”א: המשכיר בית לחבירו המשכיר חייב בדלת ובמנעול ובכל דבר שהוא מעשה אומן. כן פסק השולחן ערוך חו”מ סימן שי”ד סעיפים א’ – ב’. המשכיר בית לחבירו, חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול, וכן כל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות. השוכר חייב לעשות מעקה ומזוזה ולתקן מקום המזוזה משלו. הוסיף הרמ”א, הוא הדין כל דבר שאינו מעשה אומן, ובכל אלו העניינים הולכים אחר מנהג המדינה.

בנוגע לצרכי הבית המשותף כמו תיקונים הנדרשים לחדר המדרגות וכדו’, כתב בספר פתחי חושן חלק ד’ פרק ו’ סעיף א’ ס”ק ה’ בזה”ל, בדין תשלומים שונים שיש בזמננו בדירה, אם לא התנו יש לנהוג כמנהג המדינה, ובמקום שאין מנהג, הוצאות שימוש כגון מים תאורה וחימום חלים על השוכר, וכן תשלומי ועד הבית בבית משותף הנובעות משימוש, כגון נקיון ותאורה בחדר מדרגות וכיוצא בזה. אבל תשלומים לשיפוץ הבנין או תנור הסקה, נראה שאם התיקון הוא בדבר שמדרך המשכיר לתקן בשעת שכירות, חייב המשכיר בכך, ואי אפשר לחייב את השוכר בתיקון יסודי שיכול לומר אני יכול לדור גם בלי זה, ובפרט אם זו השקעה לטווח ארוך והוא אינו דר בבית כי אם זמן קצר ועיקר ההנאה תהא למשכיר, וממילא חזר החיוב על המשכיר מצד חלקו בבית המשותף, ומ”מ נראה שיש מקום לחייב השוכר במה שנהנה.

מן האמור מבואר, כי כל תיקון בבית המשותף שמטרתו השבחת הבית המשותף או לטווח ארוך וכדו’ מוטל על המשכיר, אולם תחזוקה שוטפת והוצאות שימוש מוטלים על השוכר.

אוסיף, כי בדברי הרמ”א חו”מ סימן שי”ד, התבאר כי בכל עניינים אלו הולכים אחר מנהג המדינה. וגם מנהג המדינה כך הוא. כפי שנקבע בחוק השכירות והשאילה תשל”א, בסעיף 25ט (א)4 כי בכלל התשלומים השוטפים בהם נושא השוכר, נמצאים התשלומים לצורך אחזקה שוטפת המשולמים לנציגות הבית המשותף או למי שנכרת עמו חוזה לניהול ואחזקה שוטפת של הבית המשותף. ושם באות (ב) נקבע כי השוכר לא ישא בתשלומים המיועדים לרכישה או השבחה של מערכות או מתקנים.

לפיכך גם מדין תורה על השוכר לשלם כל תיקון של קלקול במעלית, המוגדר כהוצאה שוטפת של הבית המשותף, אולם שיפור והשבחת הבית המשותף מוגדר איננו מוטל על השוכר אלא על המשכיר.

שאלה:

אני משכיר דירה לשוכר. המעלית התקלקלה, עלות התיקון 200 ש”ח לכל דירה. מי צריך לשלם עבור התיקון, המשכיר או השוכר?

תודה מראש.

 

תשובה:

על השוכר לשלם על כל תיקון המוגדר כאחזקה שוטפת של הבית המשותף, אולם תיקון שהוא להשבחת הבית המשותף מוטל על המשכיר.

לכן תשלום על תיקון מעלית שהתקלקלה, שאינו מוגדר כהשבחה אלא כתחזוקה שוטפת, על השוכר לשלמו.

מקורות ונימוקים:   

מתני’ בבא מציעא ק”א: המשכיר בית לחבירו המשכיר חייב בדלת ובמנעול ובכל דבר שהוא מעשה אומן. כן פסק השולחן ערוך חו”מ סימן שי”ד סעיפים א’ – ב’. המשכיר בית לחבירו, חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול, וכן כל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות. השוכר חייב לעשות מעקה ומזוזה ולתקן מקום המזוזה משלו. הוסיף הרמ”א, הוא הדין כל דבר שאינו מעשה אומן, ובכל אלו העניינים הולכים אחר מנהג המדינה.

בנוגע לצרכי הבית המשותף כמו תיקונים הנדרשים לחדר המדרגות וכדו’, כתב בספר פתחי חושן חלק ד’ פרק ו’ סעיף א’ ס”ק ה’ בזה”ל, בדין תשלומים שונים שיש בזמננו בדירה, אם לא התנו יש לנהוג כמנהג המדינה, ובמקום שאין מנהג, הוצאות שימוש כגון מים תאורה וחימום חלים על השוכר, וכן תשלומי ועד הבית בבית משותף הנובעות משימוש, כגון נקיון ותאורה בחדר מדרגות וכיוצא בזה. אבל תשלומים לשיפוץ הבנין או תנור הסקה, נראה שאם התיקון הוא בדבר שמדרך המשכיר לתקן בשעת שכירות, חייב המשכיר בכך, ואי אפשר לחייב את השוכר בתיקון יסודי שיכול לומר אני יכול לדור גם בלי זה, ובפרט אם זו השקעה לטווח ארוך והוא אינו דר בבית כי אם זמן קצר ועיקר ההנאה תהא למשכיר, וממילא חזר החיוב על המשכיר מצד חלקו בבית המשותף, ומ”מ נראה שיש מקום לחייב השוכר במה שנהנה.

מן האמור מבואר, כי כל תיקון בבית המשותף שמטרתו השבחת הבית המשותף או לטווח ארוך וכדו’ מוטל על המשכיר, אולם תחזוקה שוטפת והוצאות שימוש מוטלים על השוכר.

אוסיף, כי בדברי הרמ”א חו”מ סימן שי”ד, התבאר כי בכל עניינים אלו הולכים אחר מנהג המדינה. וגם מנהג המדינה כך הוא. כפי שנקבע בחוק השכירות והשאילה תשל”א, בסעיף 25ט (א)4 כי בכלל התשלומים השוטפים בהם נושא השוכר, נמצאים התשלומים לצורך אחזקה שוטפת המשולמים לנציגות הבית המשותף או למי שנכרת עמו חוזה לניהול ואחזקה שוטפת של הבית המשותף. ושם באות (ב) נקבע כי השוכר לא ישא בתשלומים המיועדים לרכישה או השבחה של מערכות או מתקנים.

לפיכך גם מדין תורה על השוכר לשלם כל תיקון של קלקול במעלית, המוגדר כהוצאה שוטפת של הבית המשותף, אולם שיפור והשבחת הבית המשותף מוגדר איננו מוטל על השוכר אלא על המשכיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

בית קברות - בית עלמין
הרה"ג דוד אוחיון

מה ההבדל בין מזבח למצבה?

מקורות ונימוקים: בראשית פרק כ”ח פסוק כ”ב, וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ.

לתוכן המלא »
מטבח
הרה"ג מאיר פנחסי

הכשרת שיש לפסח

מקורות ונימוקים: מכיון שקיימ”ל דכל כלי הלך בו אחר רוב תשמישו וכמ”ש השו”ע (סי’ תנא סעיף ו’) , א”כ רוב

לתוכן המלא »
אברכים לומדים 6
הרה"ג מאיר פנחסי

גיוס בני ישיבות

מקורות וביאורים: תלמוד בבלי מסכת סוטה (דף כא עמוד א): א”ר יוסף: מצוה, בעידנא דעסיק בה – מגנא ומצלא, בעידנא

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש