שאלה:
ראיתי פרסום דירה מתיווך באינטרנט והצלחתי לפי סימנים וחיפוש בשטח להגיע לדירה בלי ליצור קשר עם המתווך. האם צריך לשלם תיווך ואם כן כמה?
תשובה:
ככל שהגעת לדירה על ידי פרטים שפורסמו באינטרנט על ידי המתווך, ולא דיברת עם המתווך כלל, אינך צריך לשלם דמי תיווך על כך, הואיל ומידע שפורסם באינטרנט לעיני כל, ניתן חינם לכל מעיין, ועצם הפרסום מהווה היתר להשתמש במידע ללא תשלום.
אולם מדבריך נראה שהפרטים שנמסרו באינטרנט לא היה בהם די בכדי להגיע לדירה אלא ‘הצלחת’ לפי סימנים ועוד להגיע לדירה בלי ליצור קשר עם המתווך.
חשוב שתדע שככל שלא היה ניתן להגיע לדירה עם הפרטים שמסר המתווך, אלא אתה הגעת לדירה על ידי סימנים שהצלחת לאתר מהפרסום של המתווך למרות שהמתווך ניסה להסתיר את המידע על הדירה, ולא התכוון למסור את המידע שפורסם חינם, עליך לשלם לו עבור הצעתו שליש מדמי התיווך המקובלים בשוק.
לכן במידה וכך הוא, כדאי שתתקשר למתווך ותודיע לו בצורה נכונה ומכבדת שנעזרת בפרסום שלו על מנת להגיע לדירה, ותגיע איתו להסדר על תשלום על הבסיס האמור.
מקורות ונימוקים:
יסוד חיוב התשלום למתווך, מתחלק בין מקרה בו הזמין מבקש השירות את המתווך, שיספק לו שירותי תיווך, שאז החיוב הוא כדין שכירות פועלים. לבין מקרה בו לא פנה מבקש השירות למתווך שיספק לו שירותי תיווך, אלא המתווך מעצמו פנה והציע פרטים, שאז נדרש מקבל השירות לשלם למתווך מדין ‘יורד לשדה חבירו’. כמבואר בדברי הגאון בביאור הגר”א לשולחן ערוך חו”מ סימן קפ”ה ס”ק י”ג.
כלומר גם במקרה בו לא פנה האדם מעצמו למתווך שיציע לו דירה, אלא קיבל בדרך כל שהיא מהמתווך את פרטי הדירה בלא שביקשם ובלא שהתחייב לשלם עליהם דמי תיווך, עצם קבלת הפרטים מהמתווך מחייב אותו לשלם עבורם תשלום תיווך.
אמנם הסיבה שצריך האדם לשלם למתווך על פרטים שקיבל הימנו גם ללא פנייתו אליו, מתבסס על ‘דין יורד לשדה חבירו’ שאף כאשר ירד לשדה חבירו שלא ברשות חייב הנהנה לשלם עבור מה שקיבל מהיורד.
לפיכך כל האמור הוא כאשר היורד במעשיו לא עשה זאת כמתנה ולא הפקיר המידע שמסר לנהנה, אלא ירד לשדה חבירו והשקיע בה על מנת לקבל תמורה לעבודתו. אולם בכל מקרה בו פרסם המתווך את המידע על הדירה באינטרנט, בעצם הפרסום הפקיר את בעלותו על המידע ונתן אותו לכל דורש, כי פרסום באינטרנט דינו כ’זוטו של ים’ שלאחר הפרסום אין לאדם שליטה עליו כלל ואין לו שום יכולת אכיפה שלא להשתמש במידע זה.
משום כך אין חובת תשלום דמי תיווך על מי שהשתמש במידע שפורסם באתר, אף אם נהנה ממנו. בדומה למבואר בדברי התוס’ בב”ב דף קמ”ג: כי כאשר השביחו האחים הגדולים את נכסי הירושה השבח הינו לכלל האחים, ולא דמי ליורד לתוך שדה של חבירו ונטעה שלא ברשות או לשותף שהוא כיורד ברשות, משום דשותף אינו מוחל טרחו לחברו אבל אחין מחלי אהדדי. משמע שבמקום שהיורד מחל על מה שנתן לחבירו איננו יכול לדרוש על כך תשלום.
כמו כן מבואר בדברי הרמ”א בחו”מ סימן רס”ד כי כל אדם העושה פעולה או טובה לחבירו לא יוכל לומר לו בחינם עשית עמדי הואיל ולא ציוויתיך אלא עליו לשלם לו שכר. מקור דברי הרמ”א הללו מדברי הר”ן בכתובות דף ס”ג מדפי הרי”ף, שם מבואר טעם הדבר כי כל המפרנס סתם עושה זאת על דעת הלוואה ושלא על דעת מתנה. מבואר שכאשר מהנה האדם את חבירו בדרך מתנה או בדרך זו שמפקיר את המידע שבידו שוב איננו יכול לדרוש על כך שכר.
אולם במקרה בו המתווך לא היה בדעתו למסור את המידע על הדירה, אלא התכוון לפרסם פרטים מסויימים שאין בהם בכדי להגיע לדירה רק בכדי למשוך לקוחות שיתקשרו אליו, ואתה הצלחת להגיע לדירה ע”י פרטים שפורסמו בלא שימת לב של המתווך, כגון שבתמונות הצלחת לזהות כתובת וכדו’, כאשר ברור הדבר שהמתווך לא שם ליבו לכך. במקרה כזה אין כאן כוונת מחילה או הפקר, ועליך לשלם למתווך כדין יורד לשדה חבירו.
וכתבו הפוסקים שעבור הצעה בלבד בלא המשך התיווך צריך לשלם שליש מדמי התיווך המקובלים, עיין בפתחי תשובה חו”מ סימן קפ”ה. לכן צריך לבדוק במקומך מהו הסכום המקובל לשלם, כי לא תמיד הנהוג הוא שני אחוז, ובמקומות רבים מסתפקים בפחות. לכן המלצתי להגיע להסדר עם המתווך, בפרט שלא חתמת לו על שום מסמך.
ככל שתשכיל להציע את הדבר לאזניו בצורה מכבדת ונכונה, תוכל להסתדר איתו, אולי אף בהרבה פחות משליש מדמי התיווך, בהסכמה ובמחילה.
