מקורות ונימוקים:
הנה כפי הידוע קטניות אינם חמץ כפי שפסק השולחן ערוך או”ח סימן תנ”ג סעיף א’, לפיכך מעיקר הדין מותר לאוכלם בפסח. אלא שהאשכנזים ומקצת מעדות המזרח נהגו איסור לאוכלן בפסח ממנהגא ולא מן הדין, וכפי שכתב הרמ”א שם בסימן תנ”ג סעיף א’ בזה”ל: ויש אוסרים והמנהג באשכנז להחמיר, ואין לשנות. מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל, וכן מותר ‘להדליק’ בשמנים הנעשים מהם, ואינן אוסרים אם נפלו לתוך התבשיל. וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית. וזרע אקליז”א ואני”ס אליינד”ר אינן מיני קטניות, ומותר לאכלן בפסח, כן נ”ל, עכ”ל.
הואיל וכן, הרי שהספרדים הפוסקים כדעת מרן השולחן ערוך אינם צריכים להחמיר בקטניות מן הדין, אלא שיש עניין לשמור את המנהגים, בבחינת “ואל תיטוש תורת אמך”. אמנם בכל מקום שישנו צורך מיוחד, כגון זה שציינת שאצל ההורים של אשתך משתמשים בשמן קטניות וקשה להם לשנות בעבורך, ניתן לעשות הפרת נדרים ולהתיר את מנהג איסור אכילת הקטניות. כפי שכתב מרן הרב עובדיה זצ”ל בספרו חזון עובדיה פסח עמוד פ”ב ואילך, וכ”כ בשו”ת אור לציון חלק ב’ תשובה ט”ו, ועיין שם בביאורים.
לגוף שאלתך האם שמן קנולה ושמן סויה נחשבים שמן קטניות. בשו”ת אבני נזר סימן שע”ג ותקל”ג כתב על שמן קנולה שהוא אסור לאוכלי קטניות, והעיד שכן המנהג בכל מקום, וכך הוא גם כיום המנהג שמי שאינו אוכל קטניות איננו משתמש בשמן קנולה ובשמן סויה בפסח.
אמנם בשו”ת מהרש”ם חלק א’ סימן קפ”ג כתב להתיר את השימוש בשמן קנולה, הואיל ואין משתמשים בקנולה למאכל אלא רק לשמן, ועל כגון זה לא גזרו איסור קטניות. היתר זה כמובן איננו שייך בנוגע לשמן סויה, שמשתמשים בו להרבה סוגי מאכלים.
כמו כן יש האומרים שהואיל והקנולה והסויה לא היו בזמן תחילת המנהג לאיסור הקטניות, לפיכך אין לנהוג גם בהם איסור. כפי שכתב לחדש האגרות משה.
אולם כפי שציינתי המנהג איננו כדבריהם והנזהרים מקטניות, אינם משתמשים אף בשמן קנולה או שמן סויה. חשוב לדעת שיש גם המחמירים בכך יותר, משום שאף יש חשש תערובת חמץ בשמן קנולה, הואיל וגרגירי הקנולה מעורבים בהם בדרך כלל גרעיני חיטה, ויש צורך לסמוך על ביטול בשישים, ועל סברת אינו חוזר וניעור בתערובת לח בלח.
יש לציין שסברת הראי”ה קוק זצ”ל להקל בשמן שומשין הואיל ואינו בא במגע במים בעת הכנתו, איננו שייך בנוגע לשמן קנולה ושמן סויה, הואיל והם עוברים הליך שטיפה כיום קודם ייצור השמן מהם.
