מקורות ונימוקים:
הנה הגאון רבבי שלמה שלמן אויערבאך זצוק”ל בשו”ת מנחת שלמה ח”א (סי’ ח) כבר נשאל בכך, וכתב, שאע”פ שפסק מרן השולחן ערוך (סי’ שכט סעיף ו’ וסעי’ ט’) שכל היוצאים להציל מן העכו”ם חוזרים למקומם בכלי זיינם, כדי שלא להכשילם לעתיד לבוא. מ”מ לא התירו אלא חכמים אלא לחזור בכלי זיין כשהם יראים מפחד אויב ומתנקם, ואינם יכולים לשבות במקומם.
ובשו”ת ובחרת בחיים (סי’ צט) למהר”ש קלוגר כתב, שההיתר התם הוא רק באיסור דרבנן מפני שהם אמרו והם אמרו, אבל אין להתיר באיסור תורה, וכ”כ בשו”ת ציץ אליעזר ח”ח (סימן טו), ובחלק י”א (סי’ לט), וחלק כא (סי’ נט) וחכ”ב (סי’ צה). ושלא כדעת הגאון רבי משה פינשטיין בשו”ת אגרות משה.
גם מרן הרב עובדיה יוסף בספר חזון עובדיה – שבת ח”ג (ע’ רנג) לא הסכים להתיר לרופא לחזור ברכבו מכיון דהוי איסור תורה. ורק על ידי גוי צידד להתיר. ובנד”ד יש להתיר על ידי גוי.
ולענ”ד להוסיף, שרופא וכיוצא בכך שזה מחובתו להגיע לעבודה ומקבל על כך שכר, ואם לא יתעצל ולא יגיע לא יקבל על כך שכרו פשיטא שאין להתיר ולדמותו ליוצאים להציל.
