מקורות ונימוקים:
בגמרא בנדרים דף כ’: איתא, כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, משל לבשר הבא מבית הטבח רצה לאכלו במלח אוכלו צלי אוכלו מבושל אוכלו שלוק אוכלו וכן דג הבא מבית הצייד.
עוד איתא התם, ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו אמר לה בתי תורה התירתך ואני מה אעשה ליך ההיא דאתאי לקמיה דרב אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו אמר מאי שנא מן ביניתא, ע”כ.
כן פסק השולחן ערוך להלכה באבן העזר סימן כ”ה סעיף ב’ בזה”ל: ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה, בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה, או דרך אברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה.
אמנם סיים הרמ”א את דבריו וכתב בזה”ל: ואף על פי שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו.
עוד איתא במסכת כלה הוא למטה והיא למעלה זו דרך עזות, שימשו שניהם כאחד זו דרך עיקש, וכן כתב השולחן ערוך להלכה אורח חיים סימן ר”מ סעיף ה’.
והביא הבאר היטב שם, ס”ק ט”ו כי מכלל קדושת הזיווג שיהא פנים כנגד פנים, כפי שכתוב בזוהר הקדוש.
ובספר חסידים כתב לחלק בזה בין ליל טבילה לשאר זמנים, זה לשונו שם סימן תק”ט: אף על פי שאמרו נחש משמש פנים נגד פנים וכן דג ואדם לפי ששכינה דברה עמהם, אעפ”כ אמר רב מה בין זה לבניתא כו’, וכן רצה לאכול בשר מבושל רצה לאכול צלי הכל רשות בידי האדם.
רק בליל טבילה לא יתכן כי אם הוא למעלה והיא למטה, כי אין הנאה לאשה אם הוא למטה ואז תתעבר כי קרוב לווסתה היא ולאיש יש בליל טבילה תאוה לכך טוב שתהנה היא ממנו שאם תתעבר יהיה הולד כמוהו חריף והיא תזריע תחילה והולד זכר אבל בשאר הלילות יעשה כפי הנאתו כדי שלא יהרהר אחר נשים אחרות, ורק שיהיה רצון האשה שהרי כתיב (משלי י”ט ב’) גם בלא דעת נפש לא טוב כל אלה הדברים לפי דעת אשתו ולפי דעתו אם מצא אשה טובה שתהיה כרצונו באותם דברים ויפק רצון מה’ (שם י”ח כ”ב) רצה אלהים את מעשיך (קהלת ט’ ז’).
