מקורות:
השתטחות בימי החנוכה
איכא לעיוני מה הדין לענין חנוכה, האם דינו כראש חודש וחול המועד (שעליהם כתב רבינו האריז”ל שאז הנשמות “אינם מושגות” וממילא אין תועלת כל כך בהשתטחות), או דינו כיום חול. דהנה בשער הכוונות כתב מוהרח”ו: “גם בחנוכה ופורים יש בהם תוספת קדושה יותר מימי החול אמנם אין מדריגתם שוה למדריגת השבתות יו”ט ור”ח.” עכ”ל. וא”כ לכאו’ יש לעיין מהו לענין ההשתטחות על קברות הצדיקים.
והנה הגאון מוהר”ח פלאג’י זלה”ה במועד לכל חי סי’ ז”ך אות י”א כתב בשם משנה יוסף, דאין לילך להשתטח על קברות הצדיקים בחנוכה. וכמו כן בספר עבודת שמואל עמ’ קע”ז מובא שהגה”ק רבי שמואל דרזי זצ”ל היה מקדים את ההתשטחות של ערב ר”ח טבת, לערב חנוכה. וכן דעת האמרי חיים מוויזניץ זצ”ל, כמובא בספר מאיר החיים ח”ב עמ’ תי”ג. וראה שו”ת אור לציון ח”ד פרק מ”א אות ג’ בביאורים ד”ה ועכ”פ, דהן ולאו ורפיא בידיה בזה.
אך לעומת השרפים הנ”ל, הגאון מהרי”ח ריש גלותא דבבל בבן איש חי פרשת וישב הל’ חנוכה אות כ”ב כתב דאמנם אין לילך לבית הקברות לקברי אבותיו וכיו”ב בחנוכה, מ”מ לקברות צדיקים שפיר דמי, שכן נהגו תושבי באגדד לילך בערב ראש חודש טבת למצב יהושע כהן גדול ז”ל. וכן בשו”ת מכתב מאליהו (להגאון רבי אליהו מני זלה”ה) סי’ ס”ט, נשאל על מה שכתב לו הרב השואל שבספר מועד לכל חי כתב דאין להשטתח בק”צ בחנוכה, דכיצד הוא מנהג עיה”ק ירושלים בזה, והשיב וז”ל: “מכאן מודעה שהרב (מועד לכל חי) ז”ל הביא זה ממשנה כסף, ומלשונו שכתב ‘לזייאר”ה’ נראה אפילו לצדיקים המפורסמים, שלאלו קוראים זייאר”ה, והספר הזה (משנה כסף) לא זכיתי לראותו ולידע טעמו. מכל מקום לא שמעתי ולא ראיתי שנזהרים בזה, ואדרבא בערב ראש חדש טבת הרוב הולכים להשתטח על קברי הצדיקים.” עכ”ל. וכן בספר פאת השד”ה ח”א להגאון שר בית הזוה”ר מוהר”ר חיים שאול דיווק הכהן זלה”ה, במבוא (בתולדות המחבר) עמ’ עמ’ ד”ן, כתוב דהגאון הנז’ הלך יחד עם בנו מוהר”ר אליהו זצ”ל להשתטח בקברי צדיקים שבגליל ב”חנוכה” תרפ”ב. וכן בשו”ת דברי יהושע ח”ב סי’ פ’ כתב: “מותר לעלות לקברי צדיקים בראש חודש וחנוכה ופורים וכן ראינו בקברי צדיקים שחל היא”צ שלהם בר”ח כהרה”ק מגארליץ והרה”ק מבאבוב זצ”ל שנאספו חסידים ואנשי מעשה על קברם ואמרו “מענה לשון” ו”אל מלא רחמים” ואין פוצה פה ומצפצף.” עכ”ל. וכן העלה הגה”צ חכם מנחם מנשה זלה”ה בספר אהבת חיים פרשת וישב בדיני חנוכה אות י”ג. וכ”כ בקיצור שו”ע טולידאנו סי’ תרי”ב סע’ י”ב. וכ”כ בספר הליכות חגים (להר”מ אליהו) פרק נ”ט סע’ ז’. ובספר נתיבי עם או”ח סי’ רכ”ד כתב דמנהג ירושלים אפי’ לגבי קברי קרוביו, דאם חל יום השבעה או השלושים בחנוכה או בפורים, עולים לבית העלמין וקוראים את מזמורי התהילים כנהוג עיי”ש, ואם כך הוא לגבי קברי קרוביו (דלא כבא”ח הנ”ל שאסר לגבי קרוביו), כל שכן לגבי קברות הצדיקים. וכ”כ בגשר החיים פרק כ”ט סע’ ו’, דאפי’ על קבר קרוביו המנהג כיום לעלות בחנוכה ביום פקודת השנה. וכ”כ בספר הליכות שלמה (פסקי הגרש”ז אוייערבאך זצוק”ל) מועדים חנוכה פי”ז בארחות הלכה אות ל”א. וכ”כ בשו”ת אור לציון ח”ד פרק מ”א הערה ג’, דהרוצה לעלות לקברי קרוביו בחנוכה, רשאי (וכל שכן קברות הצדיקים וכנ”ל). ועיין ספר אהל שלמה מרדאמסק ח”א עמ’ קצ”ז ד”ה ובספר, עיי”ש. ובספר מישרים מגיד ברנפלד (מובא באוסרי לגפן ח”ז עמ’ קע”א) כתב בשם “מלאך מגיד” בזה”ל: “ימי חנוכה אין למנוע להשתטח (על קברי צדיקים), אמנם בלי סדר (המיוחד להשתטחות) רק פרקי תהילות.” עכ”ל. וזכורני שכתב מזה בשו”ת שערי עזרא בצרי, ואינו תח”י לעת עתה.
וכ”כ מרן הראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א בילקוט יוסף מועדים (ה’תשמ”ח) עמ’ קצ”ב, שהביא דברי הרב מועד לכל חי שהמחיר, ודברי הרב בן איש חי להקל, וכתב דהמיקל יש לו על מה לסמוך. והגם שלשון זה משמע דההיתר הוא בצמצום ולא בשופי, במהדורות החדשות של ילקו”י הל’ חנוכה כתב בלשון “והעיקר לדינא להקל בקברות צדיקים וכו'” עכ”ל, וכן בילקוט יוסף אבלות עמ’ תרכ”ט ותרפ”ח, ובילקו”י דיני כבוד אב ואם פרק י”ג עמ’ תרל”א.
קבר שמואל הנביא בימי החנוכה
ומה שכתבנו שהקבר המסוגל ביותר לתפילות בימי החנוכה הוא קבר שמואל הנביא, היינו משום דמבואר בספרי המקובלים (מוהר”ר אפרים פאנצירי זלה”ה בספר הכוונות שלו דף ר”ח ע”ב, מוהר”ר אברהם אזולאי זלה”ה במעשה חושב עמ’ קס”ג, מוהר”ר משה זכות זלה”ה בספר הכוונות שלו עמ’ ער”ה), שמתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי – היה ניצוץ שמואל הנביא (ומצינו כן בקצרה בסידור חמדת ישראל למוהר”ש ויטאל זלה”ה בסדר הדלקת נרות חנוכה שכתב וז”ל: “ויכוין שהאור שלא התקין אותו שמואל לגמרי, התקין אותו מתתי שהוא שמואל באלו השמנה ימים” עכ”ל). ויש לזה סוד גדול, מפני שימי החנוכה הם ימי תיקון מידת ההוד (פרי עץ חיים בשער פורים פ”ו דף קי”א ע”א ובדוכתי טובא), וגם במידת הנצח (פרי עץ חיים סוף דרוש חג השבועות דף רכ”ח ע”א), ושמואל הנביא היה שקול כנגד משה ואהרן שהם נצח והוד.
ובכן, בספר מכבים א’ (ספר עתיק הנכתב בתקופת החשמונאים), מבואר שלפני שיהודה המכבי יצא עם אחיו למלחמה נגד היוונים, אסף את על עם ישראל להתפלל בעיר הנקראת מצפה: “ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים, כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל”. עכ”ל. ומוזכר כן בקצרה גם במגילת אנטיוכוס פרק מ”ט “קמו ואתו למצפיא וכו'”. עיי”ש. והנה העיר מצפה, היא היא איזור קבר שמואל הנביא, כי אמנם שמואל נקבר בעיר “רמה”, כמבואר בשמואל א’ כ”ה א’ וכ”ח ג’, מ”מ העיר רמה היתה סמוכה לעיר “מצפה” שבנחלת בנימין, כמו שביאר מלבי”ם דברי הימים ב’ ט”ז ו’. ובמקום אחר כתבנו להוכיח בס”ד שקבר שמואל (הידוע לנו כיום עפ”י המסורת) ממוקם בקצה העיר רמה שבגבול העיר מצפה [ונזכיר את הענין בתמצות: לפי המסורת שבידינו (שגדולי המקובלים והאדמורי”ם העידו ברוח קודשם שהיא נכונה מאוד) גופו הטהור של שמואל הנביא קבור בהר הנקרא כיום “נבי סמואל”, נמצא שגם העיר מצפה ממוקמת בהר “נבי סמואל”, כי אחרת לא שייך לומר שהיא “סמוכה”. ומשמעות השם “מצפה” מורה על כך שהעיר מצפה היתה ממוקמת ממש בראש ההר, ואולם מאידך עינינו הרואות שקבר שמואל הנביא הידוע לנו כיום הוא הנמצא בראש ההר, ובעל כרחין שקבר שמואל הנביא הוא קצה העיר רמה שבגבול העיר מצפה. והכי מסתברא דהרי בשמואל א’ כ”ה א’ נאמר ששמואל נקבר “בביתו”, והוא היה שופט, והשופטים היו מתיישבים בשער הכניסה לעיר. ושוב ראיתי בקובץ רגשת חצריה תשע”ד עמ’ צ”ה שכתבו להוכיח מהפסוקים (שמואל א’ ז’ ט”ז) שביתו של שמואל הנביא (ברמה) היה סמוך ממש למצפה, עיי”ש נימוקו, והכל עולה בקנה אחד. ויצאנו למדין מכל זה, שהחשמונאים בחרו להתפלל בימי החנוכה דוקא בסמיכות לקבר שמואל הנביא, וכאמור יש בזה סוד גדול ולא בכדי היה, ודו”ק.
קבר החשמונאים שליד העיר מודיעין
בשו”ת שיח יצחק וויס חאו”ח סי’ שמ”ט כתב וז”ל: “מקובלי הספרדים הם נעורים כל שמונת הלילות דחנוכה וכו’. ובארץ ישראל נוסעים אל כפר מודיעים כי שם מונחים הכהנים הצדיקים שנפלו במלחמה אשר עשו עם אנטיוכס הרשע.” עכ”ל. ובספר שערי ימי החנוכה במילואים סי’ י’ כתב לתמוה על דבריו: “וקצת תימה איך גאון גדול שגר בחו”ל באירופה ידע בחו”ל באירופה ידע על מנהגי הספרדים בארץ ישראל. ולא מצאתי מנהג זה בספרי המנהגים שבידי. ואולי שמע זאת מאיזה שד”ר מארץ ישראל שביקר אצלו וכדומה.” עכ”ל.
ובאמת ההשתטחות ב”קברי החשמונאים” בהכרח שאינו “מנהג קדום”, כי רק לבשנים האחרונות התגלה המקום ע”י הארכיאולוגים. ומהאי טעמא באמת אין מסורת על המקום הזה, אלא דכיון שישנם מקורות לכך שחשמונאים נקברו באיזור הזה, והארכיאולוגים מצאו שם קברים מלכותיים (כאיה לחשמונאים שמלכו בישראל לאחר הניצחון על היוונים) מתקופת בית שני, דבר נאה ומתקבל על הדעת לומר שאלו באמת קברות המכבים. אלא דסוף סוף אין לזה מסורת, ולכן כתבנו שקבר שמואל הנביא עדיף טפי, בלי לפסול ח”ו את מעלת הקברים המיוחסים לחשמונאים כנ”ל.
קבר שמעון הצדיק
וכמובן שי טעם לשבח להתפלל בימי החנוכה גם בקבר שמעון הצדיק, מפני שגם הוא “ניצח” (ללא צורך במלחמה) את היוונים כמבואר בגמ’ ביומא דף ס”ט ע”א. ובספרי הדל “חזור ושושן” על חנוכה מאמר ח’ כתבנו לבאר שניצחון הזה היה ממש בחינת “חנוכה מהדורא קמא” ולא אירוע בעלמא, עיי”ש.
