מצוות פרה אדומה בימינו

שאלה:

האם מצוות פרה אדומה ו”אזוב” – עדיין קיימים כיום?

תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה!

התורה היא נצחית! וכל המצוות חיובן תמידי. ובוודאי מצווה חשובה שכזו, שעליה בלבד נאמר: “זאת חוקת התורה“.

אלא שלצערנו, בעונותינו הרבים. מצוות רבות, לא ניתן בידנו לקיימן בזמן הזה, מסיבות טכניות, כמו הקרבת קורבנות.

ונאלץ להמתין עד שיבוא משיח, כדי לקיימן.

אך אין זה אומר, שלא נעשה כל מה שאפשר כיום, כדי לקיימן.

ניכרת הרגשת הכיסופים בדבריך, לקיים את המצווה הגדולה.

אכן, מה שניתן לעשות בזמנינו, לאדם רגיל:

הוא לעסוק בפרטי המצווה, והלכותיה. ולהתפלל על ביאת משיח צדקנו, ובניין בית מקדשנו. או אז, נשוב ונקיים כל מצוות התורה כתקנן.

בברכה חיים זעפראני.

מקורות נימוקים והרחבה:

פרה אדומה בזמנינו:

הרמב”ם (הלכות פרה אדומה, פרק ג הלכה ד) כתב:

ותשע פרות אדומות נעשו, משנצטוו במצוה זו, עד שחרב הבית בשנייה. ראשונה עשה משה רבינו, שנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית, והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אכי”ר.

מפורש בדברי הרמב”ם שיעשנה המשיח.

וכן ראיתי, שהביאו מספר התרומה, שכתב: “ואין לנו הזאה, עד שיבוא מלך המשיח”.

ומפני כך, כתב בספר החינוך, (פרשת חקת מצוה שצז): שהיא נוהגת רק בזמן הבית.

אך ברור, שאין מצווה זו תלויה דווקא לזמן הבית. אלא במציאות הטכנית, קשה שתתקיים המצווה בפרטיה: ובעיקר, לשומרה בכשרות, עד שתהיה בת שלש/ארבע שנים, כמצוותה. כגון, שתהיה תמימה. כלומר, תמימות של אדמימות, ששתי שערות שחורות, או לבנות פוסלות בה. ושהעבודה פוסלת בה, אפילו נתן טליתו עליה פסולה. וגם שאר דיניה, כגון, שנלקחת מתרומת הלשכה. ועוד. (עי’ רמב”ם הלכות פרה אדומה פרק א)

אך ברור שמן הדין, אין המצוות תלויות, בביאת המשיח. כש”כ הרמב”ם עצמו, (בית הבחירה פ”ו הל’ טו): “מקריבין הקרבנות כולן, אף על פי שאין שם בית בנוי”. שכן קדושת המקדש נצחית.

וכבר כתב הרמב”ם בעצמו, באיגרת השמד:

“וחיוב המצוות אינו תלוי בביאת המשיח. אלא אנחנו מחוייבים להתעסק בתורה ובמצוות. ונשתדל להשלים עשיתן. ואחר שנעשה מה שאנחנו מחויבים, אם יזכה ה’ לנו, או לבני בנינו, לראות המשיח – הרי זה טוב יותר. ואם לא – לא הפסדנו כלום. אלא הרווחנו בעשייתנו, מה שאנחנו מחויבים”.

ואף שצריך טהור להזות, ואין בנו טהורים.

כבר כתב הרמב”ם (הלכות פרה אדומה פ”ב הל”ז) “וכיצד ימצא איש שלא נטמא במת מעולם? והביא את הפתרון המופיע במשנה, (פרה פ”ג מ”ב), בה מתואר, כיצד גידלו בירושלים תינוקות בטהרה, להכנת אפר הפרה. וכבר הביא הרמב”ם בפירוש המשנה (שם פ”ג מ”ב) מהתוספתא, (לדעת ר”י), שמעשים אלו עשו ישראל, כשעלו בני הגולה בבית שני, שלא היה אצלם איש טהור.

גם מקום שחיטת הפרה ידוע, כש”כ בתורה: (במדבר יט ד) “אל נוכח פני אוהל מועד” – בדיוק מזרחית לפתח היכל המקדש, ובאותו קו גובה – אומרים שמקום זה, מזוהה כיום, כחצר כנסיית ‘דומינוס פלוויט’, בהר הזיתים.

[אמנם בשו”ת דברי יציב (חו”מ סי’ קכא) כ’: שלא שייך פרה אדומה, בזמן הזה. כיון, דבעינן נוכח מקדש בנוי. ומכיון, שצריכים להפריש כהן השורף, ללשכה שעל פני הבירה. ושי”א, דבעי’ כה”ג דווקא. דלא שייך בזמן הזה, מטעמים רבים. וגם למ”ד, דפרה בכהן הדיוט, אין הדברים פשוטים. דלהרמב”ם (בפ”א מפרה הי”ב) בעי’ בגדי כהן הדיוט. ולהתוס’ (שבת כ”א ע”א בד”ה שמחת), אבנט של כהן הדיוט, היה בו תכלת, והרי אין לנו תכלת. ועי’ בספר פרה אדומה כהלכתה, שדן בדבריו. ולדעתו, אפשר לשחוט פרה אדומה היום, באמצעות כהן הדיוט. אלא שגם לשיטתו, צריך שהכהן יהיה מיוחס. ובזמנינו, אין כהנים מיוחסים. אלא, שלחתם סופר (יו”ד רלו), אם אין כלל כהנים מיוחסים, מקריבים קורבנות, על סמך חזקת הכהונה, הקיימת בזמן הזה]

פרה אדומה במציאות המודרנית:

וראיתי במאמרו של הרב ישראל אריאל, שכתב: שהשאלה נדונה בימי הרב אליהו זצ”ל, בתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל. באותם ימים נולדה פרה אדומה בכפר חסידים, ורבים באו לראותה מקרוב, שכן, בעבר הייתה הפרה האדומה, חלק מנוף הארץ. פרה זו נפסלה, לאחר חדשים אחדים. בהקשר לכך, קיים הרב אליהו, ביקור במושבה מזכרת בתיה. שם קיים מכון, המתמחה בגידול פרות. כדי לברר, את אפשרות גידול פרות אדומות בארץ. משלחת של מגדלי עדרי פרות אדומות בארצות הברית, הגיעה ארצה. לפתח בארץ, זן מיוחד. ואף נבדקו שטחים מתאימים, לגידול הפרה בארץ. אמנם הדבר לא יצא לפועל, מסיבות תקציביות.

ובאמת, לפני שנים רבות, נולד ליהודי יקר בשם רבי יעקב שוורץ שליט”א מנייטרא, [מנט. קיסקו נוי יורק] פרה אדומה. והדיין של נייטרא, [הגר”ש אונגר זצ”ל], הגיע ובדקו. וא”ל שהיא פרה אדומה כשרה, ונתן לו הנחיות כיצד לשומרה לבית המקדש. והוא אכן שמר עליה מכל משמר.

גם קראתי תגובה רשמית ממכון המקדש, (משנת 2018). בה, נאמר: שנולדה לאחרונה ברמת הגולן עגלה, שיתכן שתימצא ראויה לקיום המצווה, וטהרת הטמאים. מכון המקדש מדווח, שהעגלה אמנם בעלת מספר שערות לבנות. אך הללו צפויות, לדברי הרפתנים, לנשור או לשנות את צבען. בתוך כחצי שנה, כך מקווים, נוכל לדעת בוודאות, האם אכן נולדה בישראל, פרה אדומה כשרה. אין מדובר בפרה אדומה כעגבניה בשלה. ה”אדום” התנ”כי, כולל קשת רחבה למדי של צבעים, ומדובר בצבע חום-אדמדם. כאשר תגיע העגלה לגיל שנתיים, תוגדר העגלה כ”פרה”.

אפר פרה ליחידים:

אמנם, גם בזמן הגלות, ניתן להיטהר, באמצעות אפר פרה שהשתייר. כפי שנראה מהגמרא, במסכת מועד קטן (כה ע”א), שחכמי הגליל, היו מכינים יין ושמן בטהרה. וזה ניתן להיעשות, אך ורק ע”י אפר פרה.

גם בתקופה האחרונה, (כ500 שנה), נמצא בספרים, שנעשית הפרה ליחידים, ע”י אליהו נביא. כש”כ החיד”א, בספרו מדבר קדמות (מער’ א’ סעי’ כ”ו) בזה”ל “ואני בעניותי, פשיטא לי דרבינו האר”י זצ”ל, היה נטהר באפר פרה, ע”י אליהו זכור לטוב. ואז נחה עליו רוה”ק להפליא. והגם כי לא ראיתי רמז מזה, ולא שמעתי. ליבי אומר לי, שהרב ז”ל היה מעלים הדבר העלם נמרץ, לרוב ענותנותו”. עכ”ל.

סיבת השמחה, כשנולדת פרה טהורה, שהרי לא ניתן לקיים את מצוות המקדש בטומאה, וכשיבוא המשיח יזדקקו ראשית לפרה, ואם נולדה פרה שכזו, הרי זה סימן המבשר על ימי הגאולה וביאת המשיח.

מה ניתן לעשות?

ומה שכתבתי, שלעת עתה, המצווה היא לעסוק בהלכות הקרבנות.

כן מבואר: במסכת מנחות (קי.): אמר רבי יצחק, מאי דכתיב: זאת תורת החטאת, וזאת תורת האשם? כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.

וכתב החפץ חיים – בספרו (תורה אור פ”א) זה לשונו: “שכן הוא, בשארי קרבנות. דגם גבי עולה כתיב, תורת העולה, תורת המנחה. וכן איתא בסמ”ג, בכולהו. [ולרבותא נקט הגמרא. דאף באלו שבאין דוקא על חטא, ולא בנדר ונדבה, אפ”ה מהני הלימוד בהן, כאלו הקריב לכפרה שלמה, או להגן מן היסורין]”.

ויה”ר שנזכה לביאת גואל צדק, לקיים מצוות פרה אדומה כתיקנה. במהרה בימנו.