המתנת שש שעות לאחר אכילת בצל בשרי

שאלה:

האם אני צריך לחכות 6 שעות אחרי אוכל חריף?

אם אכלתי מרק עוף שהתבשל יחד עם בצל שחתכתי בסכין בשרי, האם עלי לחכות 6 שעות,

למרות שהמרק היה בשרי מלכתחילה?

האם אוכל להכניס Invisalign (סוג של פלסטיק שיושב על כל השיניים ומיישר אותם תחליף לגשר לשיניים) שלי מיד אחרי שאני אוכל, או שאני צריך לחכות שש שעות כדי שהבצל ייצא מהפה שלי?

כלומר, אם חתיכת בצל הייתה עדיין בשיניי ונגעה באינוויסלין, האם האינוויסלין יהיה עכשיו בשרי?

תשובה:

שאלתך חשובה

לאחר אכילת מרק עוף בשרי, כלומר עם עוף בתוכו, צריך להמתין שש שעות לפני אכילת מאכלי חלב.

אולם לאחר אכילת בצל שנחתך בסכין בשרי אפי אם הוא בן יומו [כלומר שחתך בסכין בשר תוך עשרים וארבע שעות לחיתוך הבצל], אין צריך להמתין שש שעות לפני אכילת מאכלי חלב.

הואיל והצורך בהמתנת שש שעות לאחר אכילת מאכל בשר, איננה לאחר טעימת טעם בשר, אלא דווקא לאחר אכילת בשר או תבשיל של בשר.

לעניין הכנסת האינוויסלין [פלטת שיניים מפלסטיק] לאחר אכילת בשר או בצל שנחתך בסכין בשרי, אין כל מניעה או חשש להכניס אותו לפה, האינוויסלין לא יהיה בשרי. גם אם בצל או בשר שבין השיניים יגע באינוויסלין, הוא לא יהפך לבשרי, משום שרק מאכל בשרי חם הופך את הכלי שנוגע בו לבשרי.

אולם ככל שמצאת בין שינייך בשר או בצל שנחתך בסכין בשרי, עליך להוציאם משינייך קודם אכילת חלב, ולשטוף ולהדיח את הפה ואת האינוויסלין קודם לאכילת החלב.

בברכה מרובה

מקורות ונימוקים:

להמתין שש שעות לאחר אכילת בשר

בגמרא בחולין דף ק”ה. איתא, גופא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר. אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא בשר שבין השינים מהו קרי עליה הבשר עודנו בין שיניהם. אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא, ע”כ.

כפי הידוע נאמרו ב’ טעמים בטעם המתנת ו’ שעות לאחר אכילת בשר קודם לאכילת חלב, כפי שהביא הטור ביורה דעה סימן פ”ט, הטור כתב שהוא משום טעם הבשר שנשמך בפה ובחיך בעת אכילת הבשר, וטעם זה נמוג לאחר ו’ שעות, ולפיכך אם מוצא בשר בין השינים לעולם צריך להסירו. אולם הרמב”ם כתב שטעם ההמתנה הוא משום הבשר שבין השינים, שלאחר ו’ שעות הבשר הופך לעץ בעלמא ואיננו בשרי, ולפיכך לדבריו לאחר שש שעות, גם אם מצא בשר בין השיניים אינו כלום, ולאידך גיסא אם לועס הוא בשר בשיניו ולא בולעו לרמב”ם צריך להמתין ואילו לטור אינו צריך להמתין שהרי לא בלעו.

וסיים הטור וכתב, וטוב לאחוז בחומרי ב’ הטעמים אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד.

כן פסק השולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף א’  בזה”ל:

אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות. ואפילו אם שהה כשיעור, אם יש בשר בין השינים, צריך להסירו. והלועס לתינוק, צריך להמתין. והוסיף הרמ”א שאם מצא אחר כך בשר שבין השינים, ומסירו, צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה על פי דברי הר”ן בחולין.

להמתין שש שעות לאחר אכילת תבשיל של בשר

כפי שהבאנו עד כה, בגמרא ובטור והשולחן ערוך עסקו בצורך להמתין שש שעות לאחר אכילת בשר ממש, אולם לא דיברו על המתנת ו’ לאחר אכילת תבשיל עם בשר, כאשר איננו אוכל את הבשר עצמו, בנושא זה מצאנו למחלוקת בפוסקים, דהנה הטור ביורה דעה סימן פ”ט ובאורח חיים סימן קע”ג בזה”ל:

“במה דברים אמורים דצריך להמתין ו’ שעות בין אכילת בשר לחלב דווקא כשאוכל הבשר והגבינה בעצמם, אבל אם אוכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו מיד תבשיל של גבינה ואפי’ הנטילה ביניהם אינה אלא רשות, ואם בא לאכול הגבינה בעצמה אחר תבשיל של בשר או הבשר בעצמו אחר תבשיל של גבינה חובה הוא ליטול ידיו”.

אולם בב”י או”ח ס’ קע”ג [ד”ה והמרדכי] כ’ בזה”ל והמרדכי כתב ראיתי מורי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים מטוגנים בשומן של בשר משום גזירה אטו בשר בחלב. עכ”ל המרדכי. וכן נהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. מיהו אם אין בשר בתבשיל אע”פ שנתבשל בקדירה שמבשלין בה בשר לא נהגו להחמיר ומותר לאכול אחריו גבינה.  עכ”ל הב”י. וכן הביא הדרכ”מ ביו”ד ס’ פ”ט ס”ק ו’ בשם הב”י ובשם האו”ה דנהגו עכשיו להחמיר אפילו לא אכל בשר עצמו אלא אפי’ תבשיל של בשר או שומן של בשר כבשר עצמו. עכ”ל.

נמצא מבואר שלמרות שמעיקר הדין אין צורך להמתין ו’ שעות לאחר אכילת תבשיל של בשר, אלא רק לאחר אכילת בשר ממש. מ”מ מדין המנהג הביא הב”י בשם המרדכי שנהגו להמתין ו’ שעות אף לאחר אכילת תבשיל של בשר. ואף משום מנהג זה אין להמתין אלא לאחר אכילת תבשיל שהתבשל בו בשר ממש, אבל תבשיל שהתבשל בקדירה שבישל בה בשר א”צ להמתין אחר אכילת תבשיל זה ו’ שעות וכל שכן שבנידון השאלה תבשיל שהתבשל בו בצל שנחתך בסכין בשרי אין צריך להמתין אחריו ו’ שעות.

כן פסקו גם השו”ע והרמ”א יו”ד ס’ פ”ט סעיף ג’, אכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה והנטילה ביניהם אינה אלא רשות, אבל אם בא לאכול הגבינה עצמה אחר תבשיל של בשר או הבשר עצמו אחר תבשיל של גבינה חובה ליטול ידיו. הג”ה ונהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כמו אחר בשר עצמו ואין לשנות ולפרוץ גדר. מיהו אם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל בקדירה של בשר מותר לאכול אחריו גבינה ואין בו מנהג להחמיר. ע”כ.

למרות שכתב בספר גינת ורדים חלק יו”ד כלל א’ סימן י”ז דמדסתם השו”ע דאחר תבשיל בשר א”צ להמתין ו’ שעות קודם שיאכל חלב אלמא חזר בו ממה שכ’ בב”י באו”ח דנהגו העולם להמתין ואין לפרוץ גדר, אלא לדינא פסיק כעיקר הדין דא”צ להמתין ו’ שעות אחר אכילת תבשיל של בשר.

כבר השיג עליו החיד”א בשיורי ברכה (שם ס”ק כ”ה) דמאחר שמרן בב”י הביא למנהג זה וכ’ עליו דכן נהגו ואין לפרוץ גדר, אין לומר שמרן חזר בו. וכן הסיק החיד”א בברכ”י יו”ד סימן פ”ט ס”ק ל’. וכן פסקו רוב ככל הפוסקים הפר”ח ס”ק י”ח, הכנה”ג (בהגה”ט ס”ק ל”ז) הזב”צ (ס”ק ל”א) הכה”ח (ס”ק נ”ה) ועוד.

עדיפא מיניה כתבו הפוסקים, דהאידנא נוהגים להמתין ו’ שעות לאחר אכילת תבשיל של בשר אף אם רוצה לאכול עתה רק תבשיל של גבינה ולא דוקא גבינה ממש. כנה”ג (בהגה”ט ס”ק ל”ז) זב”צ (ס”ק ל”א) כה”ח (ס”ק נ”ה) ועוד.

על כן לעניין הלכה ודאי הוא דיש לנו לחוש לדעת כל הנך הפוסקים דס”ל שאף לדעת מרן השו”ע בעי להמתין ו’ שעות לאחר אכילת תבשיל בשר או עוף, ואף אם רוצה לאכול רק תבשיל של חלב.

אין צורך להמתין שש שעות לאחר אכילת מאכל עם טעם בשר

עד כה עסקנו בהמתנת ו’ שעות לאחר אכילת תבשיל של בשר, אולם לאחר תבשיל שיש בו רק טעם בשר אין צריך להמתין שש שעות, כיון שאין התבשיל מוגדר בכך לתבשיל של בשר, כפי שכתב הש”ך בס”ק י”ט בזה”ל:

ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אח”כ, היינו אפי’ נתבשל בקדירה שלא הודחה יפה דהוי קצת ממשות של איסור דבכה”ג אסור לאוכלו עם גבינה [דאי”ז נ”ט בר נ”ט] כמבואר בסי’ צ”ה, והכא שרי לאכול אחריו גבינה בלא המתנת ו’ שעות ע”כ. וכ”כ הב”ח ס”ק ד’.

הדבר ברור שהש”ך עוסק אף כאשר אין שישים בתבשיל כנגד הממשות של איסור שטוחה על פני הקדירה, שמשום כך לאכול עם גבינה ממש אסור והכא לעניין המתנת ו’ שעות מחדשים הב”ח והש”ך דשרי. דהרי אם היה שישים כנגד הממשות אזי אף לאכלו עם גבינה ממש שרי. וזה פשוט. וכ”כ היד יהודה (בפירוש הארוך ס”ק ה’) וכ”כ ערוך השולחן בס”ק י”ג וכ”כ הפתחי תשובה ס”ק ז’.

אמנם האליה רבה (באו”ח ס’ קע”ג ס”ק ד’) וכן היד יהודה (יו”ד ס’ פ”ט בפיה”א ס”ק ה’) חולקים על ביאור זה דהוכיחו הב”ח והש”ך. כיון דמתרצים הם דהא דקמ”ל כאן דמה שנתבשל בקדירה של בשר מותר לאכול אחריו חלב היינו משום דכאן מיירי בנתבשל בקדירה של בשר דע”ז כ’ הרמ”א בסי’ צ”ה דאסור לכתחילה לאכלו עם חלב ולא אמרינן בזה להיתר דנ”ט בר נ”ט כיון דהוא נ”ט בר נ”ט בדרך בישול, ולזה אשמועינן כאן דלאכול חלב תוך שש שעות לאכילת תבשיל זה שנתבשל בקדירה בשרית שרי אף לכתחילה. וממילא אין מקום להוכחת הש”ך והב”ח דמיירי הרמ”א בקדירה שלא הודחה יפה, אלא ודאי היכא דלא הודחה יפה ואין שישים כנגד הממשות שטוח על פני הכלי אסור לאכול אחרי אכילת תבשיל זה חלב תוך ו’ שעות ורק בתבשיל שהתבשל בקדירה נקיה בשרית שרי לאכול אח”כ לכתחילה תוך ו’ שעות.

אולם בפמ”ג בשפתי דעת ס”ק י”ט דחה לתרוצם דהיד יהודה והאליה רבא, וכ’ דאין ליישב דאזיל הרמ”א לשיטתו בסי’ צ”ה דאוסר לכתחילה נ”ט בר נ”ט בדרך בישול דהרי מקור דברי הרמ”א הם דברי הב”י דחילק בזה, והרי הב”י פליג על הרמ”א בזה והוא ס”ל דאף לכתחילה מותר נ”ט בר נ”ט בדרך בישול.

וכן בספר אורח מישור על הדרכ”מ הארוך יו”ד ס’ פ”ט ס”ק ה’ האריך להצדיק את דברי הש”ך ודחה לתרוצם דהיד יהודה והאליה רבא, וכ’ דכיון דהרמ”א איירי באכל את תבשיל הבשר וע”ז כ’ דאין צריך להמתין ו’ שעות היכא דנתבשל בקדירה בשרית הרי דהוי כדיעבד דהרי בעינן לאסור עליו מעתה לאכול חלב ו’ שעות, וא”כ תו לא שייך לומר דבא הרמ”א לאשמועינו דשרי לכתחילה אף דמדין נ”ט בר נ”ט אסור לכתחילה דהרי הוי כאן דיעבד.

ובחידושי רעק”א וכן בבית מאיר דחו נמי להוכחתם דהש”ך והב”ח ותרצו דהכא קמ”ל דאפי’ אם בשלו דבר חריף בקערה של בשר דאז מדין נ”ט בר נ”ט אין להתיר מ”מ הכא קמ”ל דלעניין ו’ שעות א”צ להמתין.

אכן לכאו’ נראה דזהו דחוק ביותר לומר דהרמ”א דסתם דבריו דא”צ להמתין אחר אכילת תבשיל שהתבשל בקדירה בשרית התכוון לתבשיל חריף שהתבשל בקדירה בשרית.

ולהלכה כיון דהאורח מישור הנ”ל והפמ”ג הנ”ל יישבו דבריהם דהש”ך והב”ח וכן נקטו כדבריהם דהש”ך והב”ח הפר”ח (כאן ס”ק י”ט), לה”פ (ס”ק כ”ד) בל”י (ס”ק ט”ו) שפ”ד (ס”ק י”ט) חכמ”א (כלל מ’ ס”ק י”ג) זב”צ (ס”ק ל”ו) כה”ח (ס”ק נ”ט) ועוד, כוותיהו נקטינן. וכן הורו פוסקי זמנינו יעויין באגרות משה (יו”ד חלק ב’ סימן כ”ו) ובשו”ת שערי יושר לכמוהר”ר אשר חנניה שליט”א (חלק ד’ סימן ק”ו).

לכן בנידון השאלה, אם חתך בצל או צנון וכיוצ”ב מדברים החריפים בסכין בשרית אפי’ ב”י, א”צ להמתין לאחר אכילתן ו’ שעות קודם שיאכל גבינה.

שטיפת הפה אם מצא בשר בין השיניים אפילו לאחר שש שעות

לעניין השאלה אם מצא בשר או בצל שנחתך בסכין בשרית בת יומה בין השיניים, האם הופכת הפלטה שבשינים לבשרית משום כך, התשובה היא לא. שהרי רק מאכל בשרי חם הופך את הכלי לבשרי.

אולם למרות זאת, אם מוצא בשר או בצל שנחתך בסכין בשרי בין השיניים, מלבד הסרת הבצל או הבשר, צריך גם לשטוף ולהדיח את הפה ואת הפלטה, קודם שיאכל חלב, כדי שלא יאכל חלילה חלב ושומן בשר יחד.

כפי שכתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע יו”ד סימן פ”ט סעיף א’, שאם מצא בשר בין השיניים אפילו לאחר ו’ שעות צריך לשטוף ולהדיח את הפה, משום שחוששים לטעם הטור, שבשר אף לאחר ו’ שעות הוא נותר כבשר.