מקורות ונימוקים:
חזרה בגלגול בדומם צומח ובעל חי לתיקון העוונות
כאמור בתשובה הבדל מהותי הגלגול בין במתגלגל באדם למתגלגל בדומם צומח או בעל חי. בעוד המתגלגל באדם לא יודע דבר על גלגולו הקודם, המתגלגל בבהמה או בצומח ודומם, יודע על כך, ומתייסר בזה ובכך כפרתו. וזאת משום שמטרת הגלגול באדם היא שיעשה מצוות ויתקן את דרכיו, מה שאין כן למתגלגל בבהמה שלא שייכת במצוות, עיקר התיקון הוא הייסורים, או הברכה והשחיטה כתיקונה.
לא נוכל לדעת את כל העבירות עליהם יצטרך האדם לחזור בגלגול, כי רק הקב”ה יודע את כל החשבונות והתיקונים שכל אדם צריך לעבור על מנת לתקן את חטאיו, בפרט שאף אין דומה חטא לחטא.
רק נזכיר בזה לדברי המהרח”ו, בשער הגלגולים הקדמה כב עמ’ כב ד”ה וראוי עתה, שכתב כי כל אחד מתגלגל לפי מהות העבירה שעשה, כלומר אם עשה כמעשה בהמה מתגלגל בבהמה, וכך כל אחד לפי עניינו, וכמובן שעומקם של הדברים הם בכבשונו של עולם, ואין לנו השגה מדוע על עוון זה הגלגול הוא דווקא בחיה זו, רק מה שגילו רבותינו המקובלים זיע”א.
בצורה יותר פרטנית כותב בספר חרדים לרבי אלעזר אזכרי מתלמידי האר”י ז”ל במצוות לא תעשה ז’ בזה”ל: וכך נמצא כתוב למקובלים הנזכר הבא על זכר יתגלגל בשפן וארנבת, הבא על בהמה יתגלגל בעטלף, הבא על חיה ועוף יתגלגל בעורב, הבא על אשת איש יתגלגל בחמור, הבא על עבודת עכו”ם יתגלגל בקדשה יהודית, הבא על הנדה יתגלגל בגוף אשה עכו”ם, הבא על אחותו יתגלגל בחסידה האנפה דכתיב בעופות טמאים וזהו רומז בתורה ואיש כי יקח את אחותו חסד הוא. הבא על אמו יתגלגל בחמורה נקבה, הבא על חמותו יתגלגל בפרדה נקבה, הרגיל להסתכל בעריות יתגלגל בראה דכתיב גבי עופות טמאים, ויש גלגולים אחרים בבהמות ועופות טהורים גם טמאים ואפי’ בדומם באבני השדה שלכך נאמר בנבל הכרמלי והוא היה לאבן ששב בגלגול דומם על לשון הרע שדבר לעבדי דוד המלך ע”ה וגם בדגים לכן להשיב אותו הנפש למנוחה מצוה לאכול דג בשבת ובפרט בסעודה שלישית ולפעמים יתגלגל בעל לשון הרע בכלב וכן הרגיל לאכול בשר טרפה או המאכילה לישראל וזהו רמוז בתורה דכתיב ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה לא תשא שמע שוא, נמצא קרא דלכלב תשליכון אותו כתוב בין שני העונות הללו בין אוכל טרפה ובין מספר לשון הרע לומר לך שעל שני עונות אלו יתגלגל האדם בכלב כן כתבו המקובלים, עכ”ל.
כאשר התיקון בגלגולים אלו הם הצער והיסורים שעוברת הנשמה בעת גלגולה, בזוכרה את מקורה ואת חטאיה ובהרגישה את הצער והמצוק בהיותה בגלגול.
והתיקון למתגלגל בבהמה או עוף טהור הוא ע”י השחיטה והברכות, ושאר מצוות שנעשים בהם, וכתב על כך הבני יששכר (סיון מה סימן יח) שהנשמה מרגישה בצער השחיטה, ולכן הצדיקים מתגלגלים בדגים שלא צריכים שחיטה, כנודע מהאר”י ז”ל.
וז”ל מהרח”ו (בשער הגלגולים שם): ואמנם הצדיק ע”י מעשיו וע”י המצוות שעושה באכילתו וכיוצא, יש כח לברר עוד מחלק הדומם להעלותו אל הצומח, ויש עד החי בלתי מדבר, ולכן כנגד זה יש רשע שאחר מותו מתגלגל באבן דומם כפי מה שחטא החייו, ויש רשע מתגלגל בצומח ויש שמתגלגל בבעלי חיים, כי על ידי עוונם נמשל כבהמות נדמו, ובמעלה אחת הם עומדים ונדמים זה לזה, והנה אלו המתגלגלים בגלגולים אלו יושבים שם זמן קבוע עד שימרק עוונו שגרם לו שם להתגלגל בצומח, וככלות זמנו עולה ומתגלגל בבעל חי, וככלות זמנו עולה ומתגלגל באדם ממש, עכ”ל.
חזרה בגלגול איננה רק על חטאים אלא גם כאשר לא השלים את עשיית כל המצוות
גדולה מזו מצאנו שאף אדם שלא השלים את כל המצוות שהיה עליו לעשות בהיותו בעולם, חוזר בגלגול להשלים ולעשות מצוות נוספות שעליו לעשות. אלא שבמקרה כזה גלגולו יהא באדם שיכול להמשיך ולקיים מצוות.
לפיכך כתב בספר חרדים מצוות לא תעשה ז’ בזה”ל: ויש לכל ירא ה’ ליתן לב לקיים כל המצות ולהשתדל לקיים כל מצוה שאפשר לקיימה שכשם שאדם חוזר בגלגול כשהרשיע והתעיב עלילה כך אפי’ צדיק גמור חוזר בגלגול על כל מצוה שהיה אפשר לו לקיים ולא קיימה כמבואר בדברי רשב”י ז”ל בכמה דוכתי וכן מפורש בדברי המקובלים ופיטגור”ש הסכים בזה וכבר כתבתי בהקדמת הספר שכל מצוה צריך אדם לקיים בתיקונים וקישוטים כדי שתקובל ברצון לפניו יתברך.
ועיין עוד בשו”ת תורה לשמה סימן תנ”ט שם הביא הבן איש חי לדברי האר”י ז”ל בשער הגלגולים וזה לשונו שם: כתב מורנו זלה”ה בשער הגלגולים וז”ל ודע כי האדם צריך שיקיים כל התרי”ג מצוות ואם חסר אחת מהם עדיין נפשו חסרה כפי שיעור המצוות שחסרו ממנו. אמנם הרמ”ח מצוות עשה נחלקים לחמשה חלוקות. הראשון, הם המצוות אשר האדם נמנע מלקיימם כגון מצות שהם תלויות בזמן שביהמ”ק היה קיים כמו הקרבנות וכיוצא בהם ואלו אין האדם חוזר בגלגול עליהם לקיימם כי מה תועלת יש בגלגול אמנם כשיבנה ביהמ”ק יקיימם. השני, הם המצוות שיכול האדם לקיימם כמו ציצית ותפלין וכיוצא בהם ואלו אם לא קיימם צריך בהכרח שיחזור להתגלגל פעמים רבות עד שישלים את כולם, באופן כי מי שכבר נתגלגל וקיים קצת מצות די לו בגלגולו זה כשקיים המצוות החסרות ממנו שלא קיימם מעולם כלל, ודע כי כשיתגלגל על כך אפשר שיחטא ויבואו על ידו עבירות רבות. השלישי, הם המצוות שאין חובה לקיימם אלא”כ באה לידו כגון תרומות ומעשרות ושילוח הקן שאינו מחוייב לרדוף אחריהם ואלו ג”כ מוכרח שיתגלגל לקיימם אמנם כיון שלא הוצרך להתגלגל אלא לסיבה זו מובטח הוא שלא יחטא בזה הגלגול הב’. הרביעי הם המצוות שאין יכולת בידו לקיימם אא”כ כאשר האלקים אנה לידו כמו פדיון הבן ויבום וחליצה או גט שאינו מחוייב וכיוצא בזה, יש בהם חלוק כי אם לא נזדמנו לידו אינו חוזר להתגלגל אבל יבא בסוד העיבור לפי שעה בלבד עד אשר יקיים אותם ותכף מסתלק מן העולם והולך לו אבל אם באו לידו ולא קיימם אז מוכרח הוא להתגלגל וכו’ ע”ש.
