שאלה:
שלום כבוד הרב, שאלתי בנושא ברכת שהכל נהיה בדברו.
אני נוהגת לשתות תה או קפה בהמון לגימות ולא בבת אחת, האם לפני כל לגימה אקראית אני אמורה לברך או שמברכים פעם אחת בלבד וזהו.
תודה רבה.
תשובה:
מספיק לברך פעם אחת קודם תחילת השתיה, ברכה זאת פוטרת את כל הלגימות לאחר מכן, בתנאי שלא הייתה הסחת דעת מהשתיה. הסחת דעת נחשב לדוגמא יציאה מהחדר שלא על דעת לחזור מיד, במידה ואכן יצאת מן החדר שלא על דעת לחזור מיד צריך לברך שוב פעם ברכה ראשונה.
מקורות וציונים:
כתב השולחן ערוך סימן רי”ז סעיף א’, הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים, מברך בורא מיני בשמים. ישב שם כל היום, אינו מברך אלא אחת. נכנס ויוצא נכנס ויוצא, מברך על כל פעם, ודוקא שלא היה דעתו לחזור, אבל היה דעתו לחזור לא יברך.
למרות שדברי השולחן ערוך אמורים לגבי ברכת הריח, כתב בשו”ת גינת וורדים ללמוד מכאן לברכה ראשונה על שתיה או מאכל.
אמנם אין כן דעת המגן אברהם שהרי כתב בהדיא בסימן קפ”ד ס”ק ט’ כי גם ברכה ראשונה מוגבלת לזמן שיעור עיכול, ולאחר שיעור עיכול המאכל הראשון צריך לברך ברכה ראשונה בשנית.
אולם מנגד דעת אבן העוזר כי ברכה ראשונה פוטרת את כל לגימותיו, וככל שלא סילק דעתו מהאכילה או מהשתיה לא נתבטלה הברכה ראשונה שבירך, אפילו שהה כל היום כפי שהביא הביאור הלכה בריש סימן ק”צ. כדעת הגינת וורדים שהוכיח מברכת הריח שברכה ראשונה אינה מוגבלת לשיעור עיכול המאכל, אלא מועילה כל זמן שלא היתה הסחת דעת מן האכילה או השתיה.
חשוב לציין כי גם הביאור הלכה בסימן ק”צ שכתב לפקפק על דברי החולקים על המגן אברהם, כתב זאת מטעם הפסד ברכה אחרונה, אולם הסכים עם דברי אבן העוזר החולק על המגן אברהם וסובר שהברכה הראשונה לא נתבטלה כל זמן שלא הסיח דעתו מהאכילה או השתיה הראשונה.
הואיל וכך, בנידון שתיה חמה של תה או קפה ששותים אותו בלגימות מועטות, בלאו הכי אין בעיה מצד ברכה אחרונה שהרי שתייתו היא לגימה לגימה ואין חיוב ברכה אחרונה על שתיה כזאת.
לפיכך בנידון השאלה, אין צורך לברך ברכה ראשונה לאחר זמן שיעור עיכול העומד לדעת הפוסקים על כחצי שעה בשתיה, אלא הברכה הראשונה מועיל לפטור את כל לגימות השתיה, וכל זמן שלא הוסחה הדעת מן השתיה, אין צריך לברך ברכה ראשונה שנית. כן העלה להלכה בשו”ת יביע אומר חלק ו’ אורח חיים סימן כ”ז.
