שאלה:
אני בחור ישיבה שמתגורר בצרפת ולומד בארץ ישראל, לפני הטיסה האחרונה חבר ביקש ממני שאקנה עבורו בקבוק בושם מסוים ב’דיוטי פרי’, כשנכנסתי לחנות ראיתי שיש מבצע שהרוכש בושם מסדרה זו, מקבל שמפו יוקרתי במתנה. האם אני יכול לקחת את המתנה לעצמי או שאני חייב לתת את המתנה לחבר ששלח אותי לקנות לו את הבושם. (החבר עצמו לא יודע מהמבצע הזה).
תשובה:
עליך להתחלק עם החבר בשווי המתנה חצי חצי. מאחר ועל פי הדין, מתנה שקיבל שליח בסיבת רכישתו סחורה בכספי המשלח, חולקים השליח והמשלח ביניהם את המתנה.
מקורות ונימוקים:
בגמרא בכתובות צ”ח: נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי במקרה בו קנה שליח סחורה למשלחו והוסיף המוכר לשליח תוספת סחורה ללא תוספת תשלום, למי שייכת תוספת זו. דעת רבי יהודה כי הכל לשליח, רבי יוסי אומר חולקין. שאלה הגמרא שהרי בברייתא אחרת איתא דעת רבי יוסי עצמו שהכל לבעל המעות. תירץ רמי בר חמא, לא קשיא כאן בדבר שיש לו קצבה כאן בדבר שאין לו קצבה. כך מסיק גם רב פפא, הלכתא דבר שיש לו קצבה חולקין דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות.
מבואר שמוכר שהוסיף סחורה לקונה ללא תוספת מחיר, בסחורה שאין לה קצבה, דהיינו שאין מחיר קבוע לסחורה, התוספת למשלח. אך בסחורה שיש לה קצבה, דהיינו שיש מחיר קבוע לסחורה, חולקים השליח והמשלח בשווי התוספת. כך גם פסק השולחן ערוך להלכה חו”מ סימן קפ”ג סעיף ו’.
בטעם הדבר שחולקין השליח והמשלח בסחורה שיש לה קצבה נחלקו הראשונים. לדעת רש”י והתשובות המיוחסות לרמב”ן הטעם הוא משום שישנו ספק למי נתן המוכר במתנה את התוספת, לשליח או למשלח, לפיכך חולקים ביניהם. אולם לדעת הרי”ף והרא”ש טעם הדבר שחולקין משום ששניהם שותפין ביצירת המתנה, המשלח שבמעותיו נקנתה הסחורה והשליח שבא בפועל וקנה את הסחורה בחנות. לשון הרי”ף כך הוא, “ולמה חולקין השליח עם בעל הבית, הואיל ובאתה לו לשליח הנאה על ידי בעל הבית, חולק עמו”, ע”כ.
בנידון שלפנינו בין לטעם רש”י והרמב”ן בין לטעם הרי”ף והרא”ש, על השליח והמשלח לחלוק בשווי המתנה, מאחר ולא ידועה כוונת החנות נותנת המתנה, אם כוונתה ליתן המתנה לבעל המעות או לשליח.
יעויין בספר חשוקי חמד על מסכת כתובות דף צ”ח: שנשאל בנידון כעין זה, וכתב כי על השליח והמשלח לחלוק בשווי המתנה. כ”כ גם בספר שמרו משפט חלק ב’ סימן ל”א.
