שאלה:
לפני חודשיים הייתי בחגים בארץ ישראל ופניתי למתווך, שימצא עבורי דירה לרכישה בירושלים עיר הקודש. המתווך ביקש ממני לחתום על הסכם תיווך בו כתוב כי שכר התיווך יהיה שני אחוז ממחיר הדירה. אמרתי לו במפורש כי סכום זה הינו גבוה ואינני מעוניין לשלם יותר מאחוז אחד. המתווך אמר לי שאיננו בעל משרד התיווך ואינו יכול להוריד את שכר התיווך על דעת עצמו, אך התחייב להשיג הנחה על דמי התיווך.
לאחר כשבועיים פנה אלי המתווך והציע לי דירה שמצאה חן בעיני ולבסוף רכשתי אותה, לאחר חתימת חוזה הרכישה, פנה אלי המתווך ואמר שהצליח להשיג הנחה בדמי התיווך ועלי לשלם רק אחוז וחצי מהעסקה. אני מצידי טוען כי לא הסכמתי להתחייב על יותר מאחוז אחד, האם אני חייב לשלם לו יותר מאחוז אחד.
תשובה:
במידה ואכן לא חתמת למתווך על הסכם התיווך, אינך נדרש לשלם על התיווך יותר מהשכר הנמוך הנהוג בין המתווכים, העומד על אחוז אחד מגובה העסקה. אולם במידה וחתמת על הסכם התיווך, למרות שביקשת לשלם רק אחוז אחד, והמתווך מצידו התחייב לך להשיג הנחה, הינך חייב לשלם למתווך אחוז וחצי כפי דרישתו.
מקורות ונימוקים:
יסוד חיוב התשלום למתווך, מתחלק בין מקרה בו הזמין מבקש השירות את המתווך, שיספק לו שירותי תיווך, שאז החיוב הוא כדין שכירות פועלים. לבין מקרה בו לא פנה מבקש השירות למתווך שיספק לו שירותי תיווך, שאז נדרש מקבל השירות לשלם למתווך מדין ‘יורד לשדה חבירו’. כמבואר בדברי הגאון בביאור הגר”א לשולחן ערוך חו”מ סימן קפ”ה ס”ק י”ג.
במקרה שלפנינו, פנה מבקש השירות וביקש מהמתווך שימצא לו דירה, לפיכך במידה וחתם הרוכש על הסכם התיווך, הרי זה כאילו שכר את הפועל וקבע עמו את גובה השכר, וחייב לשלם לו כפי דרישת הפועל. למרות שביקש ממנו הרוכש לשלם אחוז אחד ואף התחייב המתווך להשיג לו הנחה, אין בכך בכדי להפחית את התחייבות הרוכש על התשלום עליו חתם.
אולם במידה ולא חתם הרוכש על הסכם התיווך, נחשב הרוכש כמי שהזמין פועלים ולא קבע עמם את גובה השכר, שדינו כמבואר בשולחן ערוך חו”מ סימן של”ב סעיף א’, כי המזמין פועלים ואמר להם שכרכם על בעל הבית, ולא קבע עמם את גובה השכר, נותן להם בעל הבית כמנהג המדינה, ואם אין מנהג קבוע, אלא היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה, נותן להם שלשה, כלומר כשער הזול שנהוג במדינה.
לפיכך במידה ולא נחתם הסכם התיווך, רשאי הרוכש לשלם למתווך אחוז אחד משיעור העסקה, כי זהו גובה דמי התיווך הזול הנהוג בשוק.
יש לציין כי אין בעובדה שהסכים הרוכש לבוא ולראות דירות שהציע עבורו המתווך, בכדי להוכיח שקיבל הרוכש את תנאיו של המתווך. בהתאם למבואר בשולחן ערוך חו”מ סימן רכ”א סעיף א’, כי מוכר וקונה שהתווכחו על גובה התשלום על המקח, מוכר אומר במאתים אני מוכר לך, והלוקח אומר איני לוקח אלא במנה, והלך זה לביתו וזה לביתו, ואחר כך התקבצו וביצעו את הרכישה. אם המוכר הוא שתבע הלוקח ונתן לו החפץ, אינו נותן אלא מנה. ואם הלוקח הוא שבא ומשך החפץ סתם, חייב ליתן מאתים.
מאחר ובמקרה שלפנינו לא סיימו את הדיבור ביניהם באי הסכמה, אלא סיכמו להסתדר בצורה זו שהמתווך ישיג הנחה מבעל הבית שלו. לפיכך אין לראות בהסכמתו של הרוכש לבוא ולראות את הדירה כהסכמה לתנאי התשלום שדרש המתווך. אלא יש לראות את הנידון שלפנינו כמקרה בו לא נקבע מראש גובה השכר, שהדין הוא, שנדרש הרוכש לשלם כשכר הפועלים הזול הנהוג במדינה, שכפי האמור בדמי תיווך עומד הוא על אחוז אחד מן העסקה.
