מקורות ונימוקים:
גזל הגוי אסור
בגמרא בב”ק דף קי”ג: איתא, אמר רב ביבי בר גידל אמר ר”ש חסידא גזל כנעני אסור אבידתו מותרת. גזילו אסור דאמר רב הונא מנין לגזל הכנעני שהוא אסור שנאמר ואכלת את כל העמים אשר ה’ אלהיך נותן לך, בזמן שהן מסורים בידך ולא בזמן שאינם מסורין בידך.
וכן פסקו הרמב”ם והשו”ע להלכה חו”מ סימן שנ”ט סעיף א’, אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעובד כוכבים.
אמנם נחלקו הראשונים אם איסור גזל הגוי הוא מהתורה או מדרבנן, ושיטת רש”י שהוא מדרבנן, אולם לכו”ע גזל הגוי אסור.
אבידת הגוי מותרת
עוד איתא בגמרא שם ב”ק קי”ג: אבידתו מותרת דאמר רב חמא בר גורי’ אמר רב מנין לאבידת הכנעני שהיא מותרת שנאמר לכל אבדת אחיך, לאחיך אתה מחזיר ואי אתה מחזיר לכנעני. ושאלה הגמרא אימא הני מילי היכא דלא אתי לידיה דלא מחייב לאהדורי בתרה, אבל היכא דאתי לידיה אימא ליהדרה, אמר רבינא ומצאתה דאתאי לידיה משמע.
וכן פסק השו”ע להלכה חו”מ סימן רס”ו סעיף א, אבדת העובד כוכבים מותרת, שנא’ אבידת אחיך. והמחזירה, הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח.
עוד איתא בגמרא שם, תניא ר’ פנחס בן יאיר אומר במקום שיש חילול השם אפי’ אבידתו אסור.
וכן פסק השו”ע שם, במקום שיש חילול השם, אבידתו אסורה וחייב להחזירה.
לאור האמור, בנידון השאלה שלפנינו, ככל שהמשלוח במקום המשתמר הרי לקחת אותו נחשב כגזל והדבר אסור. אולם ככל שהמשלוח איננו במקום המשתמר ונמצא בדרך לפח האשפה, הרי הוא נחשב כאבידת הגוי, ומותר לקחתו, בפרט שהוא נמצא במקום שרובו גויים, ואף יהודי מתייאש מאבידה בעיר שרובה גויים. אכן בכל מקום בו יש חשש חילול ה’ יש להימנע מלקחתו כפי שנתבאר.
