מקורות ונימוקים
ברכה בכסף הנעשה בשבת:
כסף שנוטלים על עבודה בשבת אין בו ברכה, ואפילו אם הכסף משולם לדבר מצווה, וכמו שכתב השלחן ערוך (סימן תקפה סעיף ה): הנוטל שכר לתקוע בשופר בראש השנה או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וימים טובים, אינו רואה ברכה מאותו שכר.
אולם בנידון שאלתך, אמנם המשחק מתקיים בשבת אבל התשלום אינו ישיר על עצם פעולת המשחק הנעשה בשבת, אלא על הניחוש המותר מצד הדין.
דן משום אסמכתא:
הב”י (חו”מ סוסי’ ריז) כתב וז”ל: כתב רבינו ירוחם בשם רבינו פרץ הנשבע שלא ישחק בשום צחוק אסור להטיל גורלות ולא שום אדם בשבילו ודוקא כגון מנה גדולה כנגד מנה קטנה כמ”ש שבת קמ”ט ב’ אין מטילין חלשים בשבת משום קוביא, עכ”ל. וכ”פ המחבר בש”ע (שם סמ”ח) משום דהוה בכלל אסמכתא אלא שהרמ”א חולק. ובשו”ת יביע אומר למורנו מופה”ד מרן זצוק”ל חלק ז’ (סי’ ו’) יצא לדון באריכות ויצא לו להלכה לחלק בין האשכנזים הנמשכים בתר הרמ”א ובין הספרדים הנמשכים בתר הב”י, שלדעת בני ספרד יש להחמיר בכך, והביא שם דברי הרב פעלים והרב ישכיל עבדי, וחלק עליהם וכתב שם דכיון דהוא נותן כמה פרוטות ומקבל סכום גדול מן המפעל (הפייס) תמורת הסכום המועט ששילם והסכום נאסף מכל המשתתפים בפייס יש בזה משום קוביא ואסור מדבריהם דהו”ל אסמכתא ולא קניא.
אמנם יש שחלקו על דבריו ויש שכתבו שגם הרב זצ”ל חזר בו, לפי שלכאורה הנותן כסף קונה לעצמו מספר הרי שבקבלת הכרטיס עם המספר שלו כבר קיבל את שלו דהיינו המספר שהוא קנה הכרטיס והמספר בממונו, אלא שיש לו עוד זכות לכל מי שיש לו מספר מהמספרים שלהם המסיומים שנכנס בקלפי של הגרלה וכשמוציאים המספר שהחליטו עליו ומכריזין על המספר אז רואים איזה מספר עולה בגורל וכל מי שיש לו המספר זה הוא המוצלח ומקבל מתנה של המפעל או הלוטו, ונמצא לפי”ז דהמספר שקונה אותו זה מה שקבל הוא שקנה בכספו ואין זה אסמכתא כלל שהמספר שקנה שלו הוא והוא יכול להעבירו למי שרוצה.
דן משון מסייע לדבר עבירה:
אמנם גם לדעות אלו בנידו”ד יש לאסור למרות כן, ואין להשתתף במשחקי וינר, לפי שאף במשחקים המתקיימים ביום חול, לפי שחברת טוטו שבמסגרתה מתקיימים משחקים אלו, הרי היא תומכת בחילול שבת המונית, ויש בכך משום איסור מסייע לדבר עבירה.
