שאלה:
למדתי את עשרת הדיברות, והבנתי שהדיברה הרביעית של עשרת הדברות כבד את אביך ואמך, צריכה להיות מתורגמת בצורה ברורה יותר כהאדרת האבא והאמא. האם זה נכון.
תודה לך.
תשובה:
הנך צודק שמשמעות כבד את אביך ואת אמך איננה רק מצווה לעשות להם כבוד חיצוני במעשים ובדיבורים, אלא עיקר הציווי הוא לכבד את ההורים בלב בעיני עצמך ולהאדיר אותם בעיניך. כך כתבו המפרשים בפירוש מצוות כיבוד אב ואם, כפי שכתב בספר חרדים בביאור המצווה.
לכן הפירוש המדויק של כבד את אביך ואת אמך הוא, לכבד אותם בלב ולהאדיר את כבודם בעיניך, וגם לכבד אותם במעשים, אבל כבוד חיצוני במעשים ולא בלב איננו מספיק.
בברכה שתזכה לברכת התורה
“כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימים”
מקורות ונימוקים:
עיקר דיני כיבוד אב ואם מבוארים בגמרא בקידושין דף ל”א: איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא.
למרות שמשמעות דברי הגמרא הם שהכבוד הוא אך ורק במעשים, כבר ביארה הגמרא בקידושין שם ל”א. תני אבימי בריה דרבי אבהו יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא.
וכן כתבו השולחן ערוך והרמ”א בפסיקת ההלכה יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן ר”מ סעיף ד’ בזה”ל:
איזהו כבוד, מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. ויתננו לו בסבר פנים יפות, שאפילו מאכילו בכל יום פטומות והראה לו פנים זועפות, נענש עליו. והוסיף הרמ”א וכתב, וכן להיפך, אם מטחין אביו ברחיים, וכוונתו לטובה כדי שינצל אביו מדבר קשה יותר מזה, ומדבר פיוסים על לב אביו ומראה לו שכוונתו לטובה עד שיתרצה אביו לטחון ברחיים, נוחל עולם הבא (גמרא ורש”י פ”ק דקדושין וירושלמי). וישמשנו בשאר דברים שהשמש משמש רבו.
יתר על כן, מבאר בספר החרדים, שלא רק שיכבד אותו במעשים ובסבר פנים יפות, אלא עיקר הכבוד הוא שיכבדנו בליבו. כפי שכתב החרדים במצוות עשה פרק א אות ל”ה.
“כבד את אביך ואת אמך”, נראה דעיקר מצות כבוד היא בלב, דהא רחמנא ליבא בעי בכל מצוה, ועוד הרי השוה ה’ יתברך את כבודם לכבודו הוא יתברך ונתרעם בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני כלומר שעיקר הכבוד הוא בלב.
כראיה לכך הביא ספר החרדים, שמצינו כבוד בלב דכתיב מי יגור באהליך כו’ נבזה בעיניו נמאס היינו עיני השכל שיחשוב האדם בלבו כי הוא נבזה ומאוס ונקלה וסיפיה דקרא ואת יראי ה’ יכבד ואם הכבוד בדברים ובמעשה בלבד ולא בלב הרי משוה אותם לו שהם נבזים ומאוסים בעיניו כמוהו רק מכבד אותם בפה מפני שהש”י צוה אלא על כרחך הכי קאמר ואת יראי ה’ יכבד בעיניו שידמה בלבו שהם גדולים ונכבדי ארץ שזהו עיקר כבודם ומתוך כך ודאי יכבדם בדבור ובמעשה. ועל המבזה אביו או אמו בלבו או בדברים או במעשה שסותר דבריהם או יושב במקום המיוחד להם וכיוצא בזה נאמר ארור מקלה אביו ואמו ופירשו שאינו לשון קללה אלא לשון בזיון ואשכחן בזיון בלב דכתיב ותבז לו בלבה ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני וכתיב ותקל גברתה בעיניה ועל זה אמר שלמה עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר ומעשה היה בימינו באיש שהיה זן את אמו רק שהיתה קלה ובזויה בעיניו לפי שנשאת לאיש אחר אחרי מות אביו והאיש הזה הלך דרך ים ונהרג והושלך לים וחפשו היהודים לקברו ומצאוהו על שפת הים ועין אחת מנוקרת שנקרוה העורבים הרי לך בכבוד האב, וכן כבוד האם דהרי שקולים הם כדכתיבנא לעיל.
