שאלה:
האם אני צריך השנה לעלות לירושלים למצות הקהל?
תשובה:
שלום וברכה
בימינו איננו זוכים לקיים את מצוות הקהל כפי שציוויתנו התורה, ואיננו מקיימים אלא זכר למצוות הקהל. לפיכך אין חובה על כל אדם לעלות לירושלים לקיום מצווה זו, כי זכר להקהל איננה חובה על היחידים.
טעם הדבר שאין כיום את מצוות הקהל מהתורה, משום שאין מצוות שמיטה כיום מהתורה הואיל ואין היובל נוהג. שנית הואיל ואין לנו האפשרות לקיים את מצוות הקהל במקום המקדש כיון שאנו טמאי מתים, נוסף לכך כיון שהננו טמאי מתים איננו מחוייבים במצוות עליה לרגל, ומי שאינו מחוייב במצוות עליה לרגל אינו חייב אף במצוות הקהל, שלישית הואיל ואין כיום מלך בישראל אין חובת מצוות הקהל מן התורה.
בברכה שנזכה מהרה שתגלה ותראה מלכותו עלינו
ונעלה יחד לרגל לבית המקדש להראות לפני מלכנו גואלנו
מקורות ונימוקים:
בפרשת וילך, דברים ל”א פסוקים י’ – י”א מבארת התורה את מצוות הקהל במילים אלו.
“ויצו משה אותם לאמר, מקץ שבע שנים, במועד שנת השמטה, בחג הסכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה’ אלקיך במקום אשר יבחר – תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם”.
ובמשנה בסוטה מ”א. מבואר אימתי וכיצד היא מצוות הקהל, זה לשון המשנה שם:
פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה. שנאמר מקץ שבע שנים במועד וגו’.
חזן הכנסת נוטל ס”ת ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכהן גדול נותנה למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה וקורא מתחילת אלה הדברים עד שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה ברכות שכהן גדול מברך אותן המלך מברך אותן אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העון, ע”כ.
ועיין בכל זה באריכות ובביאור נפלא בשו”ת יביע אומר חלק י’ יורה דעה סימן כ”ב.
אמנם מדין התורה כל הפטורים מלעלות לרגל פטורים אף ממצוות הקהל, לפיכך אנו כיום שהננו טמאי מתים, בהעדר אפר פרה אדומה, פטורים אנו ממצוות עליה לרגל ולפיכך פטורים גם ממצוות הקהל.
כמו כן חיוב מצות הקהל תלוי בשמיטה, ולפיכך לא התחייבו בני ישראל במצוות הקהל אלא לאחר שכבשו את הארץ וחלקוה.
כמו כן לדעת הרבה מהפוסקים, בזמן שמצות השמיטה דרבנן גם חיוב הקהל הוא מדרבנן, הואיל וכך בזמננו אין חיוב מצוות הקהל מן התורה.
למרות האמור, שאין את חיוב מצוות הקהל מן התורה, במוצאי שנת השמיטה של שנת תרמ”ט ניסה האדר”ת לחדש את מעמד ההקהל ואף חיבר בעילום שם ספר מיוחד על מצווה זו, וקראו לו “זכר למקדש”. למרות זאת קיום המעמד לא יצא לפועל באותה שנה.
כעבור כחמישים שנה החלו להתקיים טקסי “זכר להקהל”. ומאז שנת ה’תש”ו מתקיים המעמד ברציפות מדי שבע שנים בחול המועד סוכות של מוצאי השמיטה
כאשר במסגרת המעמד שמתקיים ברחבת הכותל, קוראים הרבנים הראשיים [ופעמים אף נשיאי המדינה] מתוך ספר התורה את הפרשות הנקראות על ידי המלך במצוות הקהל.
חשוב לדעת שרבנים גדולים וחשובים דוגמת החזון איש זצ”ל ועוד, התנגדו לקיום זכר למצוות ההקהל, כמו כן רבנים נוספים, לדוגמא ניתן לעיין בדברי הגאון הרב מרדכי גרוס שליט”א בקובץ תל תלפיות ס”ז תחת הכותרת מצוות הקהל למוצאי שביעית, שאף כתב איסור להשתתף במעמד הקהל שנעשה על ידי הרבנים הראשיים, לכן הדבר לא זוכה לתהודה רבה.
אולם מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בהיותו כראשון לציון והרב הראשי לישראל קיים מעמד זה ברחבת הכותל המערבי, ואף בנו הראשל”צ הרב יצחק יוסף שליט”א צפוי לקיים מעמד זה בחג הסוכות שנה זו.
בתפילה וברכה שנזכה במהרה לגאולה שלימה לקיום כל מצוות התורה בשלמות.
