שאלה: לאחרונה נכנסתי לדירה חדשה בבניין מגורים חדש מקבלן, בשבועות האחרונים שמתי לב שאורחים ושכנים מרחובות סמוכים מקצרים את דרכם דרך חדר המדרגות שבבניין, כששוחחתי על כך עם השכנים, התברר כי הדבר מפריע לרוב דיירי הבניין.
השאלה היא האם מותר לנו למנוע את מעבר האנשים הזרים, באמצעות נעילת דלת הכניסה בקוד מספרים, אינטרקום וכדו’. אציין כי לדעת כמה שכנים, אין למנוע מאחרים מלעבור דרך חדר המדרגות.
תשובה: הנכם רשאי בהחלט למנוע מעבר אנשים זרים דרך חדר המדרגות של הבניין, באמצעות נעילת דלת הכניסה, או בכל דרך אחרת. הנכם רשאים גם לתלות מודעה המבהירה ברורות כי אינכם מסכימים לאנשים זרים לקצר את דרכם דרך הבניין. הסכמת כמה דיירים מכלל דיירי הבניין אין בה בכדי להתיר לאנשים זרים לעבור דרך חדר המדרגות.
מקורות ונימוקים:
בעלות האדם על ביתו מקנה לו את זכות מניעת הכניסה של אנשים זרים לביתו. חדר המדרגות של בניין מגורים משותף, שייך הוא לכל בעלי הדירות, ורשום הוא על שמם בטאבו. משום כך, כשם שבאפשרותו של האדם למנוע מאחרים לעבור דרך ביתו, כך רשאים גם השכנים בהסכמת רוב הדיירים למנוע מאחרים את המעבר דרך הרכוש המשותף.
אין בהסכמת כמה דיריים, בכדי להתיר לאנשים זרים לעבור בחדר המדרגות. מאחר ודעת הרוב קובעת בכל עניין הקשור להנהגת הבית המשותף.
יתר על כן, אף אם היו רוב דיירי הבניין מסכימים לאפשר לאנשים זרים לעבור בבניין, לא היה בכך בכדי להתיר את המעבר כנגד דעת המיעוט. כדלהלן.
עיין בדברי הרמ”א על השו”ע חו”מ סימן קנ”ד סעיף ב’, שהביא לדברי המרדכי בפרק חזקת הבתים שכתב כי שנים השותפים בבית אחד, אין האחד יכול להרשות לאחרים להשתמש בחלקו. אף על גב דבחצר אין להקפיד בכהאי גוונא, מיהו בבית קפידי אינשי.
מבואר שבכל מקום שדרך בני אדם להקפיד על מעבר אנשים זרים, אין רשות לשותף לאפשר מעבר אנשים זרים בבית המשותף. בלא ספק מעבר אנשים זרים דרך חדר מדרגות באופן קבוע על מנת לקצר דרכם, דרך בני האדם להקפיד עליו, ואינו דומה למעבר בני אדם בחצר פתוחה שאיננה דורשת ניקיון ותחזוקה כמו חדר מדרגות.
מלבד האמור, יעויין בדברי הסמ”ע שם חו”מ קנ”ד ס”ק ז’ שכתב לבאר כי האמור בדברי הרמ”א שבחצר יש ביד השותף האפשרות לאפשר לאנשים זרים לעבור בחצר, מאחר ואין דרך להקפיד על כך. היינו דווקא תשמיש אקראי, אבל תשמיש קבוע אסור, מחמת ריבוי הדרך בחצר המשותפת. כ”כ בנתיבות המשפט שם ס”ק ט’.
בנוסף מקור דברי המרדכי שהביא הרמ”א הוא דברי הגמרא בנדרים מ”ו. בדין המודר הנאה מחבירו, שרשאי להכנס לחצר המשותפת למי שהוא מודר הימנו הנאה, משום שאומר לחברך אני נכנס. והרי כתבו הראשונים בנדרים פרק השותפין, עיין רא”ש ור”ן בשם הרשב”א, כי ההיתר להיכנס מכוח הסכמת השותף היא רק כאשר הכניסה היא ‘לצורך השותף’. כך גם פסק השולחן ערוך להלכה לעניין מודר הנאה ביו”ד סימן רכ”ו סעיף א’. אם כן מאחר וזהו מקור דינו של הרמ”א בחו”מ סימן קנ”ד, מתבקש הדבר כי אין בסמכות השותף לאפשר לאחרים להכנס לרכוש המשותף אף כאשר אין קפידא בדבר, אלא”כ הכניסה היא לצורכו אך לא לקצר דרך לטובת המקצרים בלבד.
הואיל וכך, מהטעמים הנזכרים, הדבר ברור בנידון השאלה, שאם חלק מן השכנים מתנגדים למעבר הזרים בחדר המדרגות, אף אם אינם רוב, רשאים הם למנוע את המעבר.
