מלגת הדתות היא של הכולל או של האברך

שאלה:

שלום כבוד הרב

רציתי לשאול אברך שלומד בכולל, ובזמן הזה הכולל מקבל עבורו את קצבת משרד הדתות עבור אברך.

למי שייכת קיצבה זו.

האם הכולל רשאי להשאירה לעצמו ולא להעבירה לאברך.

בכבוד רב

תשובה:

שלום וברכה

התשובה לשאלה זו נעוצה בהגדרת התקציב על ידי נותן התקציב, האם נותן הוא את התקציב לכולל או לאברך.

במקרה זה “מלגת הדתות” כפי שהיא מכונה, ניתנת על ידי משרד החינוך, ובהגדרות התקציב ניתנת היא לעמותה או למלכ”ר העוסק בלימודים תורניים שמטרתו היא הקניית חינוך והשכלה תורניים או קיום השתלמויות בלימודים תורניים.

לפיכך למרות שניתנת היא לפי מספר האברכים שהעמותה מחזיקה, המלגה מיועדת לעמותה ולא לאברך.

הואיל וכך, מעיקר הדין הכולל אינו חייב לשלם את המלגה לאברך ורשאי להשאירה לעצמו למטרות הכולל.

אלא שהואיל ומטרת העמותה ומטרות הכוללים היא לרומם ולהחזיק את ידי האברכים העמלים על תלמודם שגם כך מלגתם זעומה ודלה. לפיכך משתדלים ראשי הכוללים לשלם כמעט תמיד את המלגה שמתקבלת אצלם לאברכי הכולל הרשומים אצלם, אולם אין זו חובה ממונית מעיקר הדין, ובכל מקום שמסיבה כל שהיא רואים לנכון ראשי הכוללים להשאיר את המילגה לטובת הכולל, הרשות בידם לעשות כן.

בהערכה והערצה לאברכי הכוללים עמלי התורה

ובברכת הצלחה רבה

הרב דוד אוחיון

מקורות ונימוקים:

לשון החוק בהגדרת תמיכת המשרד בעמותות המחזיקות אברכים

כך הוא נוסח לשון חוק התקציב בכותרת “מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות ציבור (משרד הדתות)”

בפרק ג’: שכותרתו תמיכה במוסדות לימוד תורניים.

1. הגופים הנתמכים: מוסדות ציבור כהגדרתם בחוק, העוסקים בלימוד תורה ובמחקר תורני והלכתי, במגמה להבטיח כי מתן התמיכה יסייע להשגת יעדיו של המוסד התורני בתחום הגברת החינוך והלימודים התורניים.
2. תקנה תקציבית: 22.0
3. מבחנים למתן סיוע

א. מוסדות תורניים – כללי

(1) “מוסד תורני” במבחנים אלה, הוא תאגיד שמטרתו היא הקניית חינוך והשכלה תורניים או קיום השתלמויות בלימודים תורניים, ואשר נכסיו והכנסותיו אינם משמשים לעשיית רווחים (דהיינו שיש לו אישור מלכ”ר).

(2) תמיכה למוסדות תורניים יתן המשרד לעניני דתות, לפי מספר התלמידים הלומדים בהם, במכפלת התעריף לתלמיד שיקבע מזמן לזמן, לפי סוגי התלמידים.

(3) בכפוף להגדרה האמורה בפסקה (1) יובחנו סוגי מוסדות כדלקמן:

א. מתיבתות;

ב. ישיבות קטנות;

ג. ישיבות תיכוניות/מקצועיות/נתיב ישיבתי;

ד. ישיבות גבוהות;

ה. ישיבות ההסדר;

ו. כוללים לאברכים/חצי יום/יום שלם;

ז. כוללים להכשרת מנהיגות תורנית-ממלכתית;

ח. ישיבות לחוזרים בתשובה – לבנים;

ט. מוסדות לחוזרות בתשובה – בנות;

י. אולפנות לבנות/נתיב אולפני.

יא. כוללים לחקלאים בשנת שמיטה;

יב. כוללים להכשרת אברכים לתפקידי רבנות, דיינות, הוראה ומנהיגות;

יג. כוללים לגמלאים (מת”ל – מועדון תורני לגמלאים).

גם לאחר שהתקציב הועבר למשרד החינוך נשאר נוסח החוק פחות או יותר זהה, כך שבפרק ג’ שכותרתו תמיכה במוסדות לימוד תורניים. נכתב כי התקציב ניתן לעמותה ולמוסדות ציבור כהגדרת “מוסד ציבור” בסעיף 3א לחוק, העוסקים בלימודים תורניים, והתמיכה מיועדת לסייע בתחום הגברת החינוך והלימודים התורניים.

אלא שהתמיכה למוסדות תורניים הזכאים לתמיכה תינתן על פי מספר התלמידים הלומדים באופן סדיר בכל מוסד תורני לפי דיווחי המוסדות, וכו’.

מן האמור עולה באופן ברור, כי תקציב המשרד הוא לעמותה ולמוסד, ולא לאברך עצמו. לפיכך ברשותו של מנהל העמותה / הכולל להחליט את השארת התקציב לטובת המוסד ולא לתנו לאברך.

אלא שכפי שכתבתי בגוף התשובה, הואיל ומטרת מנהלי העמותות והכוללים להיטיב לאברכים לרוממם ולסייע בעדם, באשר הם מקדישים את כל זמנם ועיתותיהם ללימוד התורה הקדושה ואינם עוסקים לפרנסתם ולפרנסת ביתם, ולפיכך רואים מנהלי העמותות זכות בכך שבידם להעביר לאברכים לפחות את המלגה המתקבלת אצלם ממשרד החינוך.

אכן מעיקר הדין אין חובה ממונית על מנהל המוסד העמותה או הכולל לשלם את המילגה לאברכים, ובכל מקום בו רואה הוא לנכון משום סיבה כל שהיא להשאיר את המילגה בידי העמותה או הכולל, הרשות בידו לעשות כן.