שאלה: האם מותר לחסידים לסלסל את פאות הראש.
וכן האם מותר לעשות כך עם מים או ג’ל וכדו’.
תשובה: מנהג החסידים שמסלסלים פיאותיהן בשבת בנחת, יש להם על מה שיסמוכו, ובלבד שלא יעשו כן כשהשער רטוב משום סוחט, וכן לא יהדקו הדק היטב, וכל שכן שלא יעשו כן על ידי ג’ל או שאר חומרים המעמידים את השער משום איסור בונה.
מקורות:
בשו”ע (סי’ שג סכ”ו) פסק, דאסור לקלוע האשה שערותיה בשבת ולא להתיר קליעתה וכו’ והרמ”א בהג”ה כתב, ויש אוסרים לחלוק שערה דהיינו לעשות השייטל (רש”י וא”ז), וכן נהגו לאסור לעשות ע”י כלי אבל באצבע בעלמא נהגו להקל ע”ש.
לכאורה הי’ אפ”ל דסלסול הפאות כיון דהוי נמי ביד ולא במסרק במקום שנהגו דדמי לחלוק שער באצבע בעלמא דשרי ובפרט במי שרגיל בכך שידוע דאותם האנשים המסלסלים פאותיהם כבר מדרך פאותיהם לקבל סלסול וכמעט עומדות השערות בסלסולן מע”ש ומה שמוסיפין סלסול אין זה בכלל איסור וכ”ש דליכא בזה שום בנין כלל וכן כתוב בשם ספר קצוה”ש סי’ קמ”ו בבדה”ש סוס”ק פ”א שמלמד זכות על האנשים המסלסלים פאותיהם שהוא דומה קצת למה שמותר להוסיף על אהל ארעי העשוי מע”ש.
ולפי זה הנכנס לבית המרחץ והפאות מתפשטים לגמרי הי’ אסור אז לסלסל משום דהרי עושה הסלסול מחדש ולא הוי מוסיף כמובן.
ומ”מ נראה, דכיון דקליעת שערות דרבנן הוא דקיי”ל כחכמים וכמ”ש הרמב”ם פכ”ב מה”ש הכ”ו ולכן נראה דוקא קליעת שער האשה דעכ”פ איכא מלאכת בנין ונראה כאורג אבל סלסול פיאות הראש דאינו קולע אותם אלא מאסף אותם ביד וא”כ כיון דקולע בעצמו נמי לא הוי אלא דרבנן כה”ג אפשר דלא גזרו כלל כיון דלא הוי דרך אריגה בכך וגם באמת אינו עומד להתקיים דכן ראיתי אותם שמסלסלין הפאות ממשמשין בכל שעה ושעה על פאותיהם שיהיו מסולסלים ולכן נראה דלא הוי אלא כעין הא דכתב הרמ”א לעשות השייטל באצבע דמותר. ולכן אין לגעור באותן שעושין פאותיהם מצד זה. וכ”כ בשו”ת משנה הלכות חלק ו (סימן סח).
אלא דמ”מ אותן שנוהגין להדוק הפאות על הראש כמו שנוהגין הרבה להדקם כעין קשר הדק היטב וקולע כל השערות יחד הא ודאי לפענ”ד אסור לעשות כן בשבת דהו”ל בכלל גזירת בונה וכנ”ל וכ”ש דיש לן גדולי הפוסקים כהסמ”ג הביאו הב”י והראב”ן סי’ שנ”ד ור”ן פ’ המצניע וכן משמע קצת מסה”ת וסמ”ק ומרדכי ר”פ במה אשה וריא”ז בשה”ג גבי גודלת דס”ל דקולע שער הוי איסור דאורייתא עיין א”ר א”ח סי’ ש”ג אות מ’ ודאי יש להחמיר בזה.
ובר מן דין יש להחמיר בכל הנ”ל מטעם אחר שהרי כתבו האחרונים ז”ל דבשער הזקן שעלול ליתלש וידים עסקניות הם שיש ליזהר מאד שלא יושיט ידיו לזקנו כלל בשבת ועיין כף החיים א”ח סי’ ש”מ אות ט’ במ”ש בש”ע וחייב על שתי שערות הביא בשם איש חי וז”ל ולכן יש ליזהר שלא יחכך הרבה בזקן ולא יתעסק שם שמא יתלש שער וכן הנשים שיש להם שערות הרבה בראשם לא יחככו הרבה בצפרנים שלהן דודאי יתלשו שערות ובאות י’ הביא וז”ל וידוע מעשה האר”י זיע”א דבשגגה שם ידו בזקנו בשבת ולא הוציאה עד מוצש”ק וגם בשו”ת מחנה חיים כתב שכל השבת כמעט היו ידיו כפותים שלא יגע בשער ראשו או זקנו וכן דעת הגה”ק אדמו”ר מצאנז בעל ד”ח וכ”ש המסלסל בפאות הראש ומושך לכאן ולכאן ולכאן כמעט כל היום עוסק בהם כמעט הו”ל פסיק רישא שלא יתלוש מהשערות במשך כל היום וח”ו יבא לידי חיוב חטאת וגם יש להזהיר ההולכין במקוה בשבת שלא יסלסלו בעוד המי מקוה עליהם דאז יש איסור משום סחיטת שערות ולכן ודאי שב ואל תעשה עדיף מטעם זה. וכ”כ כל זה בשו”ת משנה הלכות חלק ו (סימן סח).
ומה שכתבנו דבג’ל יש לאסור, כעי”ז כתב הריב”ש הב”ד הביה”ל (סי’ שג סעיף כז ד”ה לחוף), יעו”ש .
