חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כמה צריך לשלם עבור שימוש בתקרה שבנה השכן תחתי

הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

שלום וברכה
רציתי לשאול, השכן שלי בנה מתחתי בקומה 0 חדר ממ”ד, אני רוצה כעת להשתמש בגג של הממ”ד שלו למרפסת בשבילי ע”י התקנת סורגים.
אי אפשר לשום את העלויות לפי מחיר הבנייה עצמה, מפני שהבניה כללה הרבה דברים נוספים וקשה לאמוד את היחסיות של המחיר על כל דבר.
השאלה היא:
א. על מה וכמה אני צריך לשלם לו, יסודות עמודים קירות וכו’.
ב. האם צריך לשלם על עלות של קירות הממ”ד שיותר יקרות מקיר רגיל.
ג. האם השמאות היא לפי היום או לפי שעת הבנייה.
ד. האם צריך לשלם על הוצאות נלוות כמו תכנון.
ה. האם צריך לשלם על הוצאה נלוות, כיון בבנייה היה צריך להזיז צינור ביוב ראשי, וכן להזיז את כל הבלוני גז של כל השכנים שהיו ממוקמים במקום הבניה.
ז. ואחרי הכל איך עושים את השומה הזאת, כל קבלן מציע מחיר שונה.
ח. והאם יש לבתי הדין איזשהו מחיר משוער קבוע על עליות וכיוצ”ב. (או דרך אחרת לעשות זאת)
ט. ובאם יש הוצאות של שמאות ע”מ מוטל לשלם זאת, עלי או על השכן או על שנינו.
תודה גדולה מראש

תשובה:

שאלתך חשובה
בשאלתך הצגת מגוון רב של נקודות שצריך לדון בהן, אקדים שלא ניתן לפסוק בלי לשמוע צד שני, אולם אתן לך סקירה באופן כללי על כללי החיוב במקרה מעין זה על מנת שאולי תגיעו להסכמה מושכלת ביניכם.

כאשר הנך מעוניין להשתמש בתקרה שבנה השכן מתחתיך, הנך נדרש לשלם מחצית מעלות בניית ‘שלד’ התקרה וכל הנדרש לבניית התקרה כגון עמודים ויסודות, ובכך לקנות מחצית מהתקרה ולקבל את הזכות להשתמש בה. יסוד חיוב התשלום הוא מדין “נהנה”, כפי המבואר בדברי הגמרא בב”ב ה’, ובשו”ע חו”מ סימן קנ”ז סעיף י’.

אינך נדרש לשלם עבור יציקה של קירות ותקרת ממ”ד כאשר הנך משתמש בתקרת הממ”ד רק למרפסת ולא לממ”ד, אולם ככל שתבנה גם אתה ממ”ד מעליו ותצטרך את חוזק קירות הממ”ד שהוא בנה מתחתיך, תצטרך לשלם לו על עלות קירות ממ”ד. כפי המבואר בנתיבות המשפט חו”מ סימן קנ”ז ס”ק ז’.

בנידון השאלה האם לשלם על תקרת הממ”ד לפי עלות הבניה בשעת הבניה, או לפי עלות הבניה כיום, ישנן כמה דעות בפוסקים. לפיכך כאשר הנך מוחזק בכסף, לא ניתן להוציא ממך יותר מעלות הבניה כפי שעלתה לשכן בעת הבניה, כפי דברי החזון איש לב”ב סימן ג’ אות א’, שדעת שני השכנים שאם יבוא להשתמש בכותל יקנה חצי הכותל למפרע ע”מ לשלם חצי הוצאותיו. והשכן שבנה תחילה, על דעת לקבל את שכר פועליו והוצאותיו.

יש צורך לשלם על כל הוצאה שנדרשה על מנת לבנות את התקרה שבנה השכן שמתחתיך, כולל עמודים, יסודות, הוצאת היתרי בניה, מהנדס, אדריכל וכדו’. אולם הוצאות נוספות הקשורות אך ורק לבניית הפנים של השכן התחתון, כגון אדריכלות פנים וכדו’, אינך נדרש לשלם.

כפי האמור בסעיף הקודם, עליך להשתתף גם על הזזת שעוני גז וכדו’ ככל שהיה צורך בכך על מנת לבנות את שלד תקרת הממ”ד.

במקרה שאין לכם דרך לדעת כמה שילם השכן בזמנו על בניית שלדה התקרה והדברים הנוספים הנדרשים לכך, כפי האמור בסעיפים הקודמים. עליכם לשאול קבלנים או שמאים המבינים בתחום זה. ככל שלא תגיעו להסכמה בדבר העלות, בית הדין ישלח מומחה מטעמו שיתן הערכה למחיר הריאלי לכך, מומלץ להגיע בנוגע לסכום להבנות ביניכם על פי הממוצע.

לרוב בתי הדין אין עלות קבועה, מהסיבה הפשוטה שהדבר משתנה בין מקום למקום, לפי עלות הפועלים וחומרי הבניה, ומשתנה גם משנה לשנה. [אמנם ראיתי שבביתר פרסם בית דין חשוב בעיר מחירון, אבל לא ניתן ללמוד משם לשאר האזורים בארץ, כאמור].

בעלות השמאי תישאו שניכם בשווה, הואיל ושניכם צריכים לחוות דעתו.

בברכה שתגיעו להסכמה ביניכם כי השלום ‘שווה’ הרבה
הרב דוד אוחיון
 
מקורות ונימוקים:
החיוב לשלם על תקרת תוספת בניה שבנה שכן מתחתיו
מתני’ ב”ב ה’. מתני’ כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו, עד ארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד’ אמות ולמעלן אין מחייבין אותו, סמך לו כותל אחר אף על פי שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן.

ופירש רש”י דהיינו טעמא דמגלגלין עליו את הכל, הואיל וגלי דעתיה דניחא ליה במה שבנה חבירו.

כן פסק השו”ע להלכה בחושן המשפט סימן קנ”ז סעיף י’ לעניין בניית כותל שבין שני חצירות בגובה העולה על ד’ אמות שמחויבים בו שניהם.

כותל חצר המבדיל בין שני השותפין שנפל, יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנותו עד גובה ארבע אמות. רצה האחד והגביהו יותר מארבע אמות, אין מחייבין אותו ליתן חלקו במה שהגביה יותר מארבע אמות, אלא אם כן בנה כותל אחר גבוה כנגד הכותל שביניהם, שאז מחייבין אותו לתת חלקו בגובה שכנגד כותלו. כיצד, בנה האחד כותל שביניהם והגביהו י’ אמות, ובא חבירו ובנה כותל אחר כנגדו או בצדו והגביה כותל האחר שש אמות, מחייבין אותו ליתן חלקו בשתי אמות שהוסיף על ד’ אמות, שהרי נראה ממעשיו שהוא רוצה בהם. וכן אם חקק בראש הכותל שביניהם מקום להניח בו הקורות, או שבנה עליו קורה גדולה שהקורות נשענים עליה, מחויבים אותו לתת חלקו  בשש אמות כלם שהוסיף חבירו על הד’ אמות, אף על פי שלא בנה כל הכותל, שהרי גילה דעתו שהוא רוצה בכל הגובה הזה. ובהגהת הרמ”א הוסיף עוד: וכן אם נהנה בבניינו, אף על פי שלא עשה שום היכר דניחא לו, חייב לו כפי מה שנהנה.

מכאן למדים אנו על חיובו של שכן עליון לשלם על מחצית מעלות התקרה שבנה השכן התחתון תחתיו, כאשר משתמש העליון בתקרת התחתון, או כאשר מגלה דעתו שנוח לו בבניית השכן שתחתיו.  כאשר יסוד החיוב הוא מדין ‘נהנה’.

 
תשלום על תקרה שבנה התחתון הוא רק על חוזק התקרה שנהנה ממנה העליון
הואיל והתשלום הוא מדין נהנה כאמור, לפיכך אין העליון נדרש לשלם לתחתון אלא על החלק שנהנה ממנו. לפיכך איננו נדרש לשלם אלא על שלד התקרה, וכל הנדרש על מנת לבנות את שלד התקרה כגון עמודים יסודות וכדו’. אולם על תוספות שלא נדרש להם העליון ואינו נהנה מהם, אין העליון נדרש לשלם.

כפי אשר כתב בנתיבות המשפט חו”מ סימן קנ”ז ס”ק ז’ להקשות על דברי הרמ”א שכתב שחייב הניקף בכל התוספות שבנה המקיף, והקשה הנתיבות שהרי בחו”מ סימן קנ”ח סעיף ז’ מבואר שאם גדר הניקף את הגדר הרביעית בקנים דא”צ לשלם רק דמי קנים, והכא מדסתם משמע שאפילו בנה כותל קנים כנגדו דחייב לשלם הכל. עוד הקשה שבגמרא ב”ב ד’:, איכא מ”ד גבי המקיף חבירו פליג ר’ חייא בר רב, וס”ל דאינו משלם רק דמי קנים בזול אפילו גדרה ניקף, וגבי כותל חצר לא פליג.

וכתב בנתיבות המשפט בזה”ל: לכן נראה דכאן מיירי שניכר שרוצה לעשות בנין ולסמוך תקרה על הכותל המשותף, אם כן בודאי רוצה לזכות בחצי הכותל המשותף, דכל זמן שאינו זוכה בו שיהיה שלו אסור לסמוך על כותל חבירו, משא”כ במקיף שאינו רוצה רק ליהנות מכתלים של חבירו ולא להשתמש עליהם, מש”ה אין צריך לשלם רק מה שנהנה.

וכן משמע מלשון הנימוק”י [ב”ב ג’ ע”א מדפי הרי”ף] והרמב”ן [שם ו’ ע”א ד”ה הא דתנן] והירושלמי [פ”א ה”ג] שהביא הרמב”ן, דעיקר החיוב הוא משום שרוצה להעמיד עליו תקרה. ולפ”ז אם ניכר שאין רצונו לסמוך עליו תקרה ג”כ א”צ לשלם לו רק כפי מה שנהנה, דהיינו אם סמך נגדו רק כותל עצים א”צ לשלם לו רק דמי עצים, וזהו כמו שסיים בהג”ה שאם נהנה בבנינו, אף על פי שלא עשה שום היכר, שמשלם לו מה שנהנה. עכ”ל

מבואר מדברי הנתיבות שאין צריך הניקף, ובמקרה שלנו השכן העליון לשלם, אלא על חוזק כותל ממנו הוא נהנה, לפיכך ככל שהעליון לא בונה ממ”ד על תקרת הממ”ד של התחתון, ואיננו נדרש ליציקת בטון חזקה של ממ”ד, ישלם על תקרת בטון רגילה, אולם ככל שיבנה העליון ממ”ד על תקרת התחתון, ידרש לשלם לו על חוזק תקרת הממ”ד הואיל ונהנה הוא ממנה.

 
האם משלם כפי עלות הבנייה שעלה לשכן התחתון או כפי עלות הבניה כיום
בנידון זה מצאנו לדעות שונות בין הפוסקים, כדלהלן:

בפסקי דין רבניים כרך י סימן יח עמוד רפ”ט האריך הדיין הגאון הרב צבי יעקב בן יהודה להוכיח שעל השכן העליון לשלם לתחתון כפי עלות הבניה כיום.

אולם בחזון איש לב”ב סימן ג’ אות ה’ כתב בפשיטות שעל השכן העליון לשלם לשכן התחתון כפי עלות הבניה שהוציא התחתון, הואיל והתחתון בנה על דעת לקבל את חצי הוצאותיו ואת שכר פועליו בלבד. עוד כתב שם החזו”א שכאשר משלם העליון על הוצאות הבניה קונה למפרע את מחצית התקרה.

דעה נוספת ראיתי שמביאים בנידון זה, להכריע בזה כעין סברה אמצעית, שישלם העליון על עלות הבניה כפי שהייתה בזמן הבניה, אולם בצמוד למדד, [בצמוד למדד יוקר המחיה, ולא בצמוד למדד הבניה] כן כתב הגאון הרב מנחם מנדל שפרן הובאו דבריו בקובץ הישר והטוב חלק ח’ עמוד ל”ו.

אולם דבריו תמוהים כי ממה נפשך, אם דנים כדברי החזון איש שמשלם לשכן על הוצאותיו ושכר פועליו, הרי שהחוב הוא כפי שהוציא, והרי החייב לחבירו מנה, איננו מחזירו לו בתוספת הצמדה למדד. ואם דנים את הדבר שהשכן התחתון מוכר כעת את חצי התקרה שלו לשכן העליון, הרי שהמחיר צריך להיות לגמרי כפי המחיר כעת בשוק והיינו בהתאם למדד תשומת הבניה, ולא בהתאם למדד יוקר המחיה.

ויש שכתבו לחלק בדבר שאם השכן העליון בונה עד שנתיים ימים מבנייתו של התחתון ישלם לו כפי עלות הבניה, ואם עבר למעלה משנתיים ימים, יצטרך לשלם לו כפי מחיר הבנייה כיום. [כן ראיתי שהביאו בשמו של הגאון הרב סילמן שליט”א]. ויש בדבר היגיון הואיל וניתן להעלות על הדעת שדברי החזון איש שהשכן מהקומה התחתונה בנה על דעת להסתפק בקבלת חצי הוצאותיו אינם בכל מצב ובכל טווח של זמן, אלא דווקא כאשר השכן העליון יבנה בסמוך למועד בניית התחתון.

 

לעניין מעשה מומלץ להגיע לפשרה בנידון שאלה זו, הואיל והדבר נתון במחלוקת הפוסקים, כאמור.

בהעדר הסכמה, לענ”ד יש לחלק, שככל שהבניה היא בשטח המשותף לשנים, באופן שהתחתון אינו יכול למנוע מהעליון מלבנות על גביו, הרי מתחילה בנה התחתון על דעת שכאשר ישתמש העליון ישלם לו על הוצאותיו, כדברי החזון איש, והשכן העליון מתחילה הסכים לשכן התחתון לבנות בשטח המשותף לשניהם אך ורק על דעת שיוכל לשלם לו על הבניה מחצית ממה שהוציא ולהשתמש בבניה. לפיכך במקרה כזה לא נדרש העליון לשלם לתחתון יותר ממה שהוציא.

נוסף על כך, נראה שאין העליון צריך לשלם לתחתון יותר מהוצאותיו במקרה זה, הואיל ונחלקו הפוסקים בדבר, וקיימ”ל המוציא מחבירו עליו הראיה, לפיכך רשאי העליון לומר קים לי כדברי החזון איש. ואין יכול התחתון למנוע מהעליון את השימוש בשטח המשותף כאמור.

אולם במקום שהתחתון יכול למנוע מהעליון מלהשתמש על גביו, ויכול לומר לו אינני מעוניין שתבנה מעלי, והעליון אינו יכול למנוע מהתחתון לבנות [כגון כאשר בנה התחתון בשטח שאינו רכוש משותף, ואינו בגבולות המגרש שבבעלות דיירי הבית המשותף]. ככל שטוען התחתון שלא בנה על דעת שישלם לו העליון על הוצאותיו בלבד על מנת לרכוש מחצית מהתקרה, אלא טוען שהוא לא רוצה שהעליון יבנה מעליו, ומסכים למכור לו מחצית מהתקרה במחיר כפי שהיא עולה כיום, הדין עם התחתון.

אכן מקרה זה האמור בחלוקה השניה, איננו המקרה המצוי, ובמקרים המצויים שהעליון יכול לבנות מעל התחתון ואין באפשרות התחתון למנוע מהעליון לבנות, לא ניתן לדרוש מהעליון לשלם יותר מהוצאות הבניה ששילם התחתון, כאמור.

שאלה:

שלום וברכה
רציתי לשאול, השכן שלי בנה מתחתי בקומה 0 חדר ממ”ד, אני רוצה כעת להשתמש בגג של הממ”ד שלו למרפסת בשבילי ע”י התקנת סורגים.

אי אפשר לשום את העלויות לפי מחיר הבנייה עצמה, מפני שהבניה כללה הרבה דברים נוספים וקשה לאמוד את היחסיות של המחיר על כל דבר.
השאלה היא:
א. על מה וכמה אני צריך לשלם לו, יסודות עמודים קירות וכו’.
ב. האם צריך לשלם על עלות של קירות הממ”ד שיותר יקרות מקיר רגיל.
ג. האם השמאות היא לפי היום או לפי שעת הבנייה.
ד. האם צריך לשלם על הוצאות נלוות כמו תכנון.
ה. האם צריך לשלם על הוצאה נלוות, כיון בבנייה היה צריך להזיז צינור ביוב ראשי, וכן להזיז את כל הבלוני גז של כל השכנים שהיו ממוקמים במקום הבניה.
ז. ואחרי הכל איך עושים את השומה הזאת, כל קבלן מציע מחיר שונה.
ח. והאם יש לבתי הדין איזשהו מחיר משוער קבוע על עליות וכיוצ”ב. (או דרך אחרת לעשות זאת)
ט. ובאם יש הוצאות של שמאות ע”מ מוטל לשלם זאת, עלי או על השכן או על שנינו.
תודה גדולה מראש

תשובה:

שאלתך חשובה

בשאלתך הצגת מגוון רב של נקודות שצריך לדון בהן, אקדים שלא ניתן לפסוק בלי לשמוע צד שני, אולם אתן לך סקירה באופן כללי על כללי החיוב במקרה מעין זה על מנת שאולי תגיעו להסכמה מושכלת ביניכם.

  • כאשר הנך מעוניין להשתמש בתקרה שבנה השכן מתחתיך, הנך נדרש לשלם מחצית מעלות בניית ‘שלד’ התקרה וכל הנדרש לבניית התקרה כגון עמודים ויסודות, ובכך לקנות מחצית מהתקרה ולקבל את הזכות להשתמש בה. יסוד חיוב התשלום הוא מדין “נהנה”, כפי המבואר בדברי הגמרא בב”ב ה’, ובשו”ע חו”מ סימן קנ”ז סעיף י’.

  • אינך נדרש לשלם עבור יציקה של קירות ותקרת ממ”ד כאשר הנך משתמש בתקרת הממ”ד רק למרפסת ולא לממ”ד, אולם ככל שתבנה גם אתה ממ”ד מעליו ותצטרך את חוזק קירות הממ”ד שהוא בנה מתחתיך, תצטרך לשלם לו על עלות קירות ממ”ד. כפי המבואר בנתיבות המשפט חו”מ סימן קנ”ז ס”ק ז’.

  • בנידון השאלה האם לשלם על תקרת הממ”ד לפי עלות הבניה בשעת הבניה, או לפי עלות הבניה כיום, ישנן כמה דעות בפוסקים. לפיכך כאשר הנך מוחזק בכסף, לא ניתן להוציא ממך יותר מעלות הבניה כפי שעלתה לשכן בעת הבניה, כפי דברי החזון איש לב”ב סימן ג’ אות א’, שדעת שני השכנים שאם יבוא להשתמש בכותל יקנה חצי הכותל למפרע ע”מ לשלם חצי הוצאותיו. והשכן שבנה תחילה, על דעת לקבל את שכר פועליו והוצאותיו.

  • יש צורך לשלם על כל הוצאה שנדרשה על מנת לבנות את התקרה שבנה השכן שמתחתיך, כולל עמודים, יסודות, הוצאת היתרי בניה, מהנדס, אדריכל וכדו’. אולם הוצאות נוספות הקשורות אך ורק לבניית הפנים של השכן התחתון, כגון אדריכלות פנים וכדו’, אינך נדרש לשלם.

  • כפי האמור בסעיף הקודם, עליך להשתתף גם על הזזת שעוני גז וכדו’ ככל שהיה צורך בכך על מנת לבנות את שלד תקרת הממ”ד.

  • במקרה שאין לכם דרך לדעת כמה שילם השכן בזמנו על בניית שלדה התקרה והדברים הנוספים הנדרשים לכך, כפי האמור בסעיפים הקודמים. עליכם לשאול קבלנים או שמאים המבינים בתחום זה. ככל שלא תגיעו להסכמה בדבר העלות, בית הדין ישלח מומחה מטעמו שיתן הערכה למחיר הריאלי לכך, מומלץ להגיע בנוגע לסכום להבנות ביניכם על פי הממוצע.

  • לרוב בתי הדין אין עלות קבועה, מהסיבה הפשוטה שהדבר משתנה בין מקום למקום, לפי עלות הפועלים וחומרי הבניה, ומשתנה גם משנה לשנה. [אמנם ראיתי שבביתר פרסם בית דין חשוב בעיר מחירון, אבל לא ניתן ללמוד משם לשאר האזורים בארץ, כאמור].

  • בעלות השמאי תישאו שניכם בשווה, הואיל ושניכם צריכים לחוות דעתו.

בברכה שתגיעו להסכמה ביניכם כי השלום ‘שווה’ הרבה

הרב דוד אוחיון

 

מקורות ונימוקים:

החיוב לשלם על תקרת תוספת בניה שבנה שכן מתחתיו

מתני’ ב”ב ה’. מתני’ כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו, עד ארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד’ אמות ולמעלן אין מחייבין אותו, סמך לו כותל אחר אף על פי שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן.

ופירש רש”י דהיינו טעמא דמגלגלין עליו את הכל, הואיל וגלי דעתיה דניחא ליה במה שבנה חבירו.

כן פסק השו”ע להלכה בחושן המשפט סימן קנ”ז סעיף י’ לעניין בניית כותל שבין שני חצירות בגובה העולה על ד’ אמות שמחויבים בו שניהם.

כותל חצר המבדיל בין שני השותפין שנפל, יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנותו עד גובה ארבע אמות. רצה האחד והגביהו יותר מארבע אמות, אין מחייבין אותו ליתן חלקו במה שהגביה יותר מארבע אמות, אלא אם כן בנה כותל אחר גבוה כנגד הכותל שביניהם, שאז מחייבין אותו לתת חלקו בגובה שכנגד כותלו. כיצד, בנה האחד כותל שביניהם והגביהו י’ אמות, ובא חבירו ובנה כותל אחר כנגדו או בצדו והגביה כותל האחר שש אמות, מחייבין אותו ליתן חלקו בשתי אמות שהוסיף על ד’ אמות, שהרי נראה ממעשיו שהוא רוצה בהם. וכן אם חקק בראש הכותל שביניהם מקום להניח בו הקורות, או שבנה עליו קורה גדולה שהקורות נשענים עליה, מחויבים אותו לתת חלקו  בשש אמות כלם שהוסיף חבירו על הד’ אמות, אף על פי שלא בנה כל הכותל, שהרי גילה דעתו שהוא רוצה בכל הגובה הזה. ובהגהת הרמ”א הוסיף עוד: וכן אם נהנה בבניינו, אף על פי שלא עשה שום היכר דניחא לו, חייב לו כפי מה שנהנה.

מכאן למדים אנו על חיובו של שכן עליון לשלם על מחצית מעלות התקרה שבנה השכן התחתון תחתיו, כאשר משתמש העליון בתקרת התחתון, או כאשר מגלה דעתו שנוח לו בבניית השכן שתחתיו.  כאשר יסוד החיוב הוא מדין ‘נהנה’.

 

תשלום על תקרה שבנה התחתון הוא רק על חוזק התקרה שנהנה ממנה העליון

הואיל והתשלום הוא מדין נהנה כאמור, לפיכך אין העליון נדרש לשלם לתחתון אלא על החלק שנהנה ממנו. לפיכך איננו נדרש לשלם אלא על שלד התקרה, וכל הנדרש על מנת לבנות את שלד התקרה כגון עמודים יסודות וכדו’. אולם על תוספות שלא נדרש להם העליון ואינו נהנה מהם, אין העליון נדרש לשלם.

כפי אשר כתב בנתיבות המשפט חו”מ סימן קנ”ז ס”ק ז’ להקשות על דברי הרמ”א שכתב שחייב הניקף בכל התוספות שבנה המקיף, והקשה הנתיבות שהרי בחו”מ סימן קנ”ח סעיף ז’ מבואר שאם גדר הניקף את הגדר הרביעית בקנים דא”צ לשלם רק דמי קנים, והכא מדסתם משמע שאפילו בנה כותל קנים כנגדו דחייב לשלם הכל. עוד הקשה שבגמרא ב”ב ד’:, איכא מ”ד גבי המקיף חבירו פליג ר’ חייא בר רב, וס”ל דאינו משלם רק דמי קנים בזול אפילו גדרה ניקף, וגבי כותל חצר לא פליג.

וכתב בנתיבות המשפט בזה”ל: לכן נראה דכאן מיירי שניכר שרוצה לעשות בנין ולסמוך תקרה על הכותל המשותף, אם כן בודאי רוצה לזכות בחצי הכותל המשותף, דכל זמן שאינו זוכה בו שיהיה שלו אסור לסמוך על כותל חבירו, משא”כ במקיף שאינו רוצה רק ליהנות מכתלים של חבירו ולא להשתמש עליהם, מש”ה אין צריך לשלם רק מה שנהנה.

וכן משמע מלשון הנימוק”י [ב”ב ג’ ע”א מדפי הרי”ף] והרמב”ן [שם ו’ ע”א ד”ה הא דתנן] והירושלמי [פ”א ה”ג] שהביא הרמב”ן, דעיקר החיוב הוא משום שרוצה להעמיד עליו תקרה. ולפ”ז אם ניכר שאין רצונו לסמוך עליו תקרה ג”כ א”צ לשלם לו רק כפי מה שנהנה, דהיינו אם סמך נגדו רק כותל עצים א”צ לשלם לו רק דמי עצים, וזהו כמו שסיים בהג”ה שאם נהנה בבנינו, אף על פי שלא עשה שום היכר, שמשלם לו מה שנהנה. עכ”ל

מבואר מדברי הנתיבות שאין צריך הניקף, ובמקרה שלנו השכן העליון לשלם, אלא על חוזק כותל ממנו הוא נהנה, לפיכך ככל שהעליון לא בונה ממ”ד על תקרת הממ”ד של התחתון, ואיננו נדרש ליציקת בטון חזקה של ממ”ד, ישלם על תקרת בטון רגילה, אולם ככל שיבנה העליון ממ”ד על תקרת התחתון, ידרש לשלם לו על חוזק תקרת הממ”ד הואיל ונהנה הוא ממנה.

 

האם משלם כפי עלות הבנייה שעלה לשכן התחתון או כפי עלות הבניה כיום

בנידון זה מצאנו לדעות שונות בין הפוסקים, כדלהלן:

בפסקי דין רבניים כרך י סימן יח עמוד רפ”ט האריך הדיין הגאון הרב צבי יעקב בן יהודה להוכיח שעל השכן העליון לשלם לתחתון כפי עלות הבניה כיום.

אולם בחזון איש לב”ב סימן ג’ אות ה’ כתב בפשיטות שעל השכן העליון לשלם לשכן התחתון כפי עלות הבניה שהוציא התחתון, הואיל והתחתון בנה על דעת לקבל את חצי הוצאותיו ואת שכר פועליו בלבד. עוד כתב שם החזו”א שכאשר משלם העליון על הוצאות הבניה קונה למפרע את מחצית התקרה.

דעה נוספת ראיתי שמביאים בנידון זה, להכריע בזה כעין סברה אמצעית, שישלם העליון על עלות הבניה כפי שהייתה בזמן הבניה, אולם בצמוד למדד, [בצמוד למדד יוקר המחיה, ולא בצמוד למדד הבניה] כן כתב הגאון הרב מנחם מנדל שפרן הובאו דבריו בקובץ הישר והטוב חלק ח’ עמוד ל”ו.

אולם דבריו תמוהים כי ממה נפשך, אם דנים כדברי החזון איש שמשלם לשכן על הוצאותיו ושכר פועליו, הרי שהחוב הוא כפי שהוציא, והרי החייב לחבירו מנה, איננו מחזירו לו בתוספת הצמדה למדד. ואם דנים את הדבר שהשכן התחתון מוכר כעת את חצי התקרה שלו לשכן העליון, הרי שהמחיר צריך להיות לגמרי כפי המחיר כעת בשוק והיינו בהתאם למדד תשומת הבניה, ולא בהתאם למדד יוקר המחיה.

ויש שכתבו לחלק בדבר שאם השכן העליון בונה עד שנתיים ימים מבנייתו של התחתון ישלם לו כפי עלות הבניה, ואם עבר למעלה משנתיים ימים, יצטרך לשלם לו כפי מחיר הבנייה כיום. [כן ראיתי שהביאו בשמו של הגאון הרב סילמן שליט”א]. ויש בדבר היגיון הואיל וניתן להעלות על הדעת שדברי החזון איש שהשכן מהקומה התחתונה בנה על דעת להסתפק בקבלת חצי הוצאותיו אינם בכל מצב ובכל טווח של זמן, אלא דווקא כאשר השכן העליון יבנה בסמוך למועד בניית התחתון.

 

לעניין מעשה מומלץ להגיע לפשרה בנידון שאלה זו, הואיל והדבר נתון במחלוקת הפוסקים, כאמור.

בהעדר הסכמה, לענ”ד יש לחלק, שככל שהבניה היא בשטח המשותף לשנים, באופן שהתחתון אינו יכול למנוע מהעליון מלבנות על גביו, הרי מתחילה בנה התחתון על דעת שכאשר ישתמש העליון ישלם לו על הוצאותיו, כדברי החזון איש, והשכן העליון מתחילה הסכים לשכן התחתון לבנות בשטח המשותף לשניהם אך ורק על דעת שיוכל לשלם לו על הבניה מחצית ממה שהוציא ולהשתמש בבניה. לפיכך במקרה כזה לא נדרש העליון לשלם לתחתון יותר ממה שהוציא.

נוסף על כך, נראה שאין העליון צריך לשלם לתחתון יותר מהוצאותיו במקרה זה, הואיל ונחלקו הפוסקים בדבר, וקיימ”ל המוציא מחבירו עליו הראיה, לפיכך רשאי העליון לומר קים לי כדברי החזון איש. ואין יכול התחתון למנוע מהעליון את השימוש בשטח המשותף כאמור.

אולם במקום שהתחתון יכול למנוע מהעליון מלהשתמש על גביו, ויכול לומר לו אינני מעוניין שתבנה מעלי, והעליון אינו יכול למנוע מהתחתון לבנות [כגון כאשר בנה התחתון בשטח שאינו רכוש משותף, ואינו בגבולות המגרש שבבעלות דיירי הבית המשותף]. ככל שטוען התחתון שלא בנה על דעת שישלם לו העליון על הוצאותיו בלבד על מנת לרכוש מחצית מהתקרה, אלא טוען שהוא לא רוצה שהעליון יבנה מעליו, ומסכים למכור לו מחצית מהתקרה במחיר כפי שהיא עולה כיום, הדין עם התחתון.

אכן מקרה זה האמור בחלוקה השניה, איננו המקרה המצוי, ובמקרים המצויים שהעליון יכול לבנות מעל התחתון ואין באפשרות התחתון למנוע מהעליון לבנות, לא ניתן לדרוש מהעליון לשלם יותר מהוצאות הבניה ששילם התחתון, כאמור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

פרחים ברקע של חופה
דיני אישות

האם לכהן מותר להתחתן עם אלמנה

מקורות ונימוקים: ויקרא כ”א: אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו: בפסוק זה ציוותה

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש