מקורות ונימוקים:
כיבוד אב משל אב
בגמרא בקידושין דף ל”ב. איתא, איבעיא להו כיבוד אב משל מי, רב יהודה אמר משל בן, רב נתן בר אושעיא אמר משל אב. אורו ליה רבנן לרב ירמיה ואמרי לה לבריה דרב ירמיה כמ”ד משל אב. מיתיבי נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה’ מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס ואי אמרת משל אב מאי נפקא ליה מיניה, לביטול מלאכה, ע”כ.
מבואר בדברי הגמרא כי כיבוד אב הוא לכבד בדיבור ובמעשה על ידי שיאכילו וישקהו וידאג לכבודו, אולם אם יש לאב ממון, אין לבן להוציא הוצאות משלו על כך.
וכן פסק השו”ע להלכה יו”ד סימן ר”מ סעיפים ד’ – ה’, איזהו כבוד, מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. זה שמאכילו ומשקהו, משל אב ואם, אם יש לו. ואם אין לאב, ויש לבן, כופין אותו וזן אביו כפי מה שהוא יכול. ואם אין לבן, אינו חייב לחזר על הפתחים להאכיל את אביו
לכן בנידון השאלה שלפנינו, כיון שאין לשואל כסף בכדי לכלכל את עצמו איננו מחוייב להיכנס לחובות נוספים על מנת לכלכל את אמו החולה, ומותר לו לדאוג לחיי עצמו.
כיבוד הורה חולה נפש
בגמרא בקידושין דף ל”א: מסופר על רב אסי שהייתה לו אמא זקנה, אמרה לו אמו אני רוצה תכשיטים, קנה לה ר’ אסי תכשיטים. אחר כך אמר לו אני רוצה להתחתן, אמר לה אחפש לך, אמרה לו אני רוצה להתחתן עם גבר שנראה טוב וצעיר כמותך, שבקה ואזל לארעא דישראל, כלומר עזבה והלך לארץ ישראל. פירש תוס’ ר”י הזקן דהיינו משום שהבין שנטרפה דעתה עליה, ולא יוכל לכבדה כדין, לכן עזבה.
מדברי הגמרא מבואר שלמרות שמצוות כיבוד הורים היא מצוות עשה מן התורה, אולם כאשר מבין הבן שדעת אמו נטרפה עליה ולא יוכל לכבדה כראוי ולעמוד בדרישותיה, רשאי לעוזבה ולהתרחק ממנה.
מכאן אנו למדים, כי מצוות כיבוד הורים נועדה לכבד את ההורים ולא לצער את הילדים, לכן כאשר ישנו צער לילדים וגרוע מכך, המצב גורם שהילד לא יוכל לכבד את ההורים לפי מצבם, עדיף להתרחק.
עם זאת אין המרחק מבטל את מצוות כיבוד אב ואם, אלא עדיין נותרה החובה לכבד את ההורים בכל דרך העומדת לרשותנו ממרחק.
