מקורות ונימוקים:
קריאת מגילה שלא על פי הסדר לא יוצאים בה ידי חובה
במשנה במגילה דף י”ח איתא הקורא את המגילה למפרע לא יצא, וכן פסק השו”ע להלכה או”ח סימן תר”צ סעיף ז’ בזה”ל: הקורא את המגילה למפרע לא יצא, קרא פסוק א’ ודילג השני וקרא שלישי ואח”כ חזר וקרא השני לא יצא, מפני שקרא למפרע פסוק אחד. אלא כיצד יעשה, מתחיל מפסוק שני ששכח, וקורא על הסדר.
לאור האמור, אדם שהחסיר כמה פסוקים מתוך קריאת המגילה איננו יכול להשלים את שהחסיר בלבד, כי אז נמצאת הקריאה למפרע, אלא עליו להשלים את המגילה מן המקום שהחסיר ואילך.
מי שיצא באמצע קריאת המגילה האם יכול להשלים את המגילה מתוך מגילה שאינה כשרה
השאלה היא האם ניתן להשלים את קריאת המגילה בעל פה או לקרוא את המגילה מתוך ספר שאינו נחשב כמגילה כשרה. או שמא צריך לחפש מגילה כשרה דווקא, או לשמוע שוב מן הקורא ממגילה כשרה דווקא.
בעניין זה פסק השו”ע או”ח סימן תר”צ סעיף ג’ בזה”ל: צריך לקרותה כולה, ומתוך הכתב, ואם קראה על פה, לא יצא. וכתבו הפוסקים עיין משנה ברורה ס”ק ו’, כי קריאה מתוך מגילה שאיננה כשרה דינה כקורא בעל פה.
אם כן מתבקש שעל מנת לצאת ידי חובה צריך לשמוע את קריאת המגילה כולה מתוך הכתב ושלא בעל פה, על כן בנידון דידן יהיה צורך להשלים את שמיעת קריאת המגילה מתוך מגילה כשרה דווקא.
אמנם אין זה אלא לכתחילה, אך לענין דיעבד כתב השו”ע בזה”ל: וצריך שתהא כתובה כולה לפניו לכתחלה, אבל בדיעבד אם השמיט הסופר באמצעה תיבות, אפילו עד חציה, וקראם הקורא על פה, יצא.
מבואר שלעניין דיעבד מספיק לשמוע את קריאת המגילה כאשר רובה מתוך הכתב ואין צריך שכולה תהיה מתוך הכתב.
לפיכך בנידון השאלה, אם השואלת שמעה את רוב הקריאה טרם יצאה לנשום אוויר, יכולה להמשיך ולקרוא את המגילה מתוך ספר בביתה, למרות שהדבר נחשב לקריאה בעל פה. אולם אם השואלת יצאה טרם שמעה את רוב הקריאה כדת וכדין מתוך מגילה כשרה, לא תוכל להשלים את קריאת המגילה בעל פה או מתוך ספר, אלא צריכה לקרוא אותה מתוך מגילה כשרה או לשמוע את הקריאה מתוך מגילה כשרה.
חשוב להוסיף כי למרות שהרמ”א הביא בהגהתו לשו”ע את דברי הר”ן שכתב שכל האמור לעניין שמספיק רוב מגילה כשרה איננו כאשר השמיט תחילתה או סופה, או עניין שלם.
אין זה אלא לעניין שיש צורך במגילה עצמה שתהיה כתובה רובה בלא השמטה של תחילתה או סופה. אולם כאשר יש מגילה כשרה וכל הנידון הוא לגבי קריאה בעל פה או מתוך המגילה אין מעכב לשמוע את קריאת המגילה בעל פה או מתוך מגילה פסולה, אף כאשר תחילתה או סופה בעל פה.
כפי שהביא הביאור הלכה ד”ה דווקא דלא, בזה”ל: עיין במ”ב דבכל זה הטעם דבעינן שיקרא מתוך ספר ואם חסר מתחלתו או שחסר באמצע ענין שלם אף שהוא רק מקצתו לא מקרי ספר. ולפ”ז נראה פשוט דזה שייך דוקא לענין אם השמיט מתוך הספר ולאפוקי לענין קריאה בע”פ דיצא במקצתו אין לחלק בזה. ובבגדי ישע ראיתי שהחמיר בזה, ולא נהירא כלל. וכן מוכח מסתימת כל הפוסקים שכתבו דמקצתו כשר ולא חילקו בזה אח”כ מצאתי כדברי במטה יהודא, עכ”ל.
