שאלה:
שלום וברכה.
יש לי חברה שנולדה להורים יהודים אורתודוקסים.
כשמלאו לה 50 היא הפכה למאמין בישוע כמשיח.
האם אני עדיין צריכה להתייחס אליה כאל יהודייה.
תשובה:
שאלתך חשובה.
יהודי שנולד כיהודי נשאר יהודי לעולם, כפי שאמרו חז”ל ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא.
לכן את צריכה להתייחס לחברתך כיהודייה, להיזהר שלא להכשילה בעבירות וכדו’.
אולם מאידך, חשוב לדעת כי יהודי שמאמין בישו כמשיח הוא כופר בקב”ה, כופר בעיקרי האמונה של העם היהודי וחוטא כל רגע ורגע שמאמין בישו כמשיח.
לכן למרות שחברתך מוגדרת כיהודייה, עליך להתייחס אליה כאשה חוטאת ומסכנה, לנסות לקרב אותה ליהדות ולהיזהר שלא להיות מושפעת חלילה מדעותיה המעוותות.
במאמר המוסגר אציין כי האמונה בישו כמשיח היא אבסורדית ומעוותת, ולא מתקבלת על אף אדם רציונאלי. המאמינים בישו כמשיח אינם מאמינים רק שישוע היה רק נביא כשאר נביאים, אלא מאמינים כי ישו הוא אליל בגוף אדם. הם מאמינים שהקב”ה כביכול עיבר בתולה בשם מריה, נכנס ברחמה ונולד כתינוק, ואחר כך גדל כאדם בגוף בשר ודם כמו דיבוק הנכנס לגוף, והוא גם נצלב ונהרג בסוף ימיו בידי בני אדם…
האמונה בבבדיה זו, היא אמונתם של היהודים המאמינים בישו. ואמונה זו כופרת בעיקר האמונה הראשון שכל יהודי מצווה להאמין שהקב”ה הוא אחד יחיד ומיוחד, ואין כוח אלוהי לאף אדם בעולם.
מקורות וציונים:
ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא
בגמרא בסנהדרין דף מ”ד. איתא, אמר רבי אבא בר זבדא, “ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא”. אמר רבי אבא היינו דאמרי אינשי אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה.
כן להלכה פסק השולחן ערוך באבן העזר סימן מ”ד סעיפים ח’ – ט’ לגבי ישראל מומר שקידש אשה בזה”ל,
המקדש עכו”ם או שפחה אינו כלום, שאינן בני קדושין. וכן עכו”ם ועבד שקידשו ישראלית, אינו כלום.
אולם ישראל מומר שקידש, קדושיו קדושין גמורים. וצריכה ממנו גט. ואפילו זרעו שהוליד משהמיר, אם קידש אותו זרע ישראלית, קדושיו קדושין. ודוקא שהולידו מישראלית, אפילו מומרת. אבל אם הולידו מן העכו”ם, דינו כעכו”ם, אפילו היה המוליד ישראל שאינו מומר.
האמונה בישו כופרת בעיקרי האמונה של העם היהודי
הרמב”ם בהקדמתו לפרק חלק כותב את י”ג עיקרי האמונה של התורה הקדושה שצריך כל יהודי להאמין בהם, ויש האומרים אותם בכל יום לאחר התפילה.
שלשת עיקרי האמונה הראשונים הם: א. שֶׁהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי וּמַשְׁגִּיחַ. ב. שְהקב”ה אֶחָד ויחיד. ג. שאין לקב”ה גּוּף וְאֵין לו דְּמוּת הַגּוּף.
האמונה התפילה בישוע, כופרת בעיקרי האמונה הראשונים, משום שהמאמינים בישו, אינם מאמינים בו רק כנביא, אלא כבעל כוח אלוהי, וטוענים כפי האמור בנוסח התשובה לעיל, שאמו התעברה כביכול מבורא העולם. וטוענים שכביכול ישו הוא אליל בגוף אדם.
באמונה בדויה והזויה זו כופרים הם בכך שהקב”ה הוא בעל הכוח האלוהי היחיד והמיוחד, כופרים גם בכך שלקב”ה אין גוף ודמות הגוף.
