מקורות ונימוקים:
הגמרא ביבמות דף מ”ו: לומדת את מקור דין הטבילה בגר, מטבילת עם ישראל בשעת מתן תורה, דכתיב לך אל העם וקידשתם היום ומחר, ועוד כתיב ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה.
ובגמרא בכריתות דף ט’. מובא, שרבי דורש את הפסוק “ככם כגר יהיה” ככם – כאבותיכם, מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים.
ועיין עוד בדברי הרמב”ם בהלכות איסורי ביאה פרק י”ג בפתיחה להלכות גירות שם כתב בזה”ל:
בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן.
מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו.
וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ע”י כל ישראל הקריבום.
וכן לדורות כשירצה העכו”ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן.
משמעותה של הטבילה היא, טהרה להיטהר ולהיות כתינוק חדש שנולד, כי על פי דיני התורה הטבילה במים מסלקת את כל הטומאות מן האדם, ומחשיבה אותו כנולד מחדש.
