מקורות:
מקורות להתאמה שמות לנישואין
הנה אמת אגיד דישנם קצת מקורות לענין זה של התאמת שמות לנישואין על פי חשבונות הגימטריות וכדומה, וכבר מצינו להרס”ג בפירושו לספר היצירה (בסוף הספר) שכתב שלפי חישוב גימטריא שם האדם ושם אמו ניתן לדעת יסוד האדם ומזלו וכי לפי זה יהיה ניתן לדעת מי יש לו נטיה לאהוב את מי או חלילה לשונאו, כי לדוגמא מי ששיייך ליסוד האש שונא את מי ששייך ליסוד העפר, וכן אש ומים, עפר ורוח, עיי”ש. ומרן החיד”א חומת אנך פרשת ויצא אות ד’ כתב בשם מוהר”ר וידאל צרפתי זלה”ה, שיעקב אהב את לאה מפני שהבין שהם מתאימים בשמות עיי”ש היטב. ובנפש חיים פלאג’י זלה”ה מע’ ד’ אות ו’ כתב לבאר כיצד עפ”י חשבונות בת שבע היתה ראויה לדוד רק לאחר הוספת אות יו”ד לשמו של דוד (דויד) ובזה טעה דוד שהקדים לקחתה בטרם הגיע לבחינת דויד עם היו”ד עיי”ש. וביתר אריכות כתב בזה מר בריה דרבינא הגאון מוהר”י פלאג’י זלה”ה ביפה ללב ח”ד אה”ע סי’ ב’ סקי”ד וסקט”ו, שכתב לבאר שם בארוכה כיצד לחשבן את השמות כדי לדעת את ההתאמה, עיי”ש. ואחרי כן יצא אחיו זלה”ה בספרו וימהר אברהם מע’ ש’ אות תי”ז (שכתב כדברי החיד”א הנ”ל). וכן בספר מראה הילדים למקובל מוהר”ר רפאל אוחנא זלה”ה עמ’ ג’ אות ה’ הביא שיטת חשבון (בגי’ שמות בני הזוג) לדעת איך יהיה הזיווג בפרטי פרטים. וחשבון זה מובא ג”כ בספר רפואה וחיים מירושלים מע’ ז’ (זיווג) אות א’, ובספר דברי יוסף תילה עמ’ ע”ה, ובספר סגולות ישראל מע’ ג’ או ט’. עיי”ש. והגאון בעל הבן איש חי זלה”ה בספרו אדרת אליהו פרשת ויצא כתב דהא דיעקב נשא גם את לאה הוא משום שנוסף ליעקב אות וא”ו עיי”ש.
[והגאון מוהר”ר ברוך מני זלה”ה (בנו של מוהר”ר אליהו מני זלה”ה) בסוף ספרו ברוך אברהם עמ’ ש”נ בסגולות אות ד’ מביא בשם רבינו אברהם אבן עזרא ז”ל ובשם כת”י מוהרח”ו זלה”ה שגילו סודות בנושא חשבון שמות הבעל ואשתו, אלא דשם לא כתב כן לענין לדעת אם זיווגם יעלה יפה אלא לענין לדעת מי ישלוט ומי יפטר קודם. עיי”ש. וצאינה וראינה נמי להגאון חסיד שבכהונה מוהר”ר אליהו הכהן מאיזמיר זלה”ה בכל שבט מוסר בספרו אגדת אליהו מסכת שקלים פ”ו ה”ו, שכתב שחשבונות בגי’ שם האדם אינם מגלים רק על ענייני זוגיות אלא על כל מאורעות החיים, וז”ל: “ואני המחבר ראיתי לתלמיד חכם שהיה שואל בשם האדם, והיה עושה חשבונות על מספר שמו, והיה מודיע לו מה שהיה עתיד לעבור עליו עד יום מותו, ושיעור ימי חייו. ולהעיד על אמיתות דבריו, היה מודיע לו מה שכבר עבר עליו מיום הולדו, והיה מודיע לו איזה סימן נסתר שהיה בגופו. וגם ראיתי תלמיד חכם זקן מפיל גורלות ועל ידי ידיעת שם האדם היה יודע על ידי חשבון שבו החדש והיום שבו נולד והוא מפני שהקב”ה רמז בשם האדם הכל, כמדובר.” עכ”ל. והניף ידו שנית (בקצרה) בספרו מגלה צפונות פרשת במדבר על הפסוק “במספר שמות” עיי”ש. ובכלל זה כמובן גם ענין הזוגיות].
ובכן מצינו מקצת חכמים בדורות האחרונות שהיו מייחסים חשיבות לבדיקה השמות לצורך הנישואין, וכגון מהר”י כדורי זלה”ה (כפי שיובא להלן), והג”ר ישראל יעקב פישר זצ”ל (כמובא בשו”ת ודרשת וחקרת ח”ד חאה”ע סוף סי’ ו’), וכן נהגו אחינו בני תימן לפני סגירת שידוך לערוך בדיקות כאלו כפי שמביא הגר”י רצאבי נר”ו בספר שלחן ערוך המקוצר ח”ד יו”ד ח”א סי’ קמ”ח עמ’ תי”ד, עיי”ש. וראה גם בשער ראובן כמיל סוף סי’ כ”ד.
דעת רבותינו בענין התאמת שמות לזיווג
מ”מ לא כן דעת חכמי ישראל אשר לאורם אנו הולכים. וז”ל בשו”ת מעיין אומר (תשובות מפי עט”ר מרן מאור ישראל מוהר”ר עובדיה יוסף זצוק”ל) חי”ב עמ’ נ”ה: “שאלה באה משפחת נ. שביתם שאלה את המקובל הרב יצחק כדורי זצ”ל אם להינשא לבחור שלה ואמר שאין הם מתאימים לפי השמות, ושאלו מה לעשות. תשובה: שיינשאו ולא ישימו ליבם”. עכ”ל. ועוד שם בהמשך: שאלה: זוג שאמרו להם לפי השמות שהם אינם מתאימים ולא יינשאו האם יכולים לשנות את השמות ולהינשא. תשובה: זה שטויות ולא ישנו. אמרתי לרבנו שידעתי דעתו בזה אך הרבה מטרידים אותנו כל פעם מחדש ובוכים ומתחננים שנשאל עליהם בפרטות, ולכך שואלים. ואמר מו”ר נר”ו הכל הבל, שהרי אם תבדוק גם אברהם ושרה לא מתאימים בשמות. [היה פעם מקרה בזוג שהלכו לרבי ניסים מויאל ולרבי יצחק כדורי זצ”ל ועוד גדול אחד ושלושתם פה אחד אמרו שאינם מתאימים ואמר להם רבנו לכו ותינשאו אין בזה כלום].” עכ”ל.
ובספר שנות חיים ענייני שידוכים סי’ ו’ כתב בשם ספר השידוך במשנת רבותינו עמ’ תל”ז שכתב וז”ל: “וכן דעתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי שלום כהן (שליט”א) [זצ”ל] שאין לבדוק כלל וכלל בשמות החתן והכלה לצורך בדיקת התאמה לנישואין כפי שישנם העושים כן, שאין זה דרכנו, ועל זה וכיוצא בו נאמר תמים תהיה עם ה’ אלוקיך, והולך תמים הולך בטח, והוסיף עוד להטעים זאת שהנה יש ספר קבלה שממנו לקחו הרבה מקובלים את ענין השמות ומאיתו הוציאו את הוראותיהם וסיפר שבצעירותו קרא ספר זה ובדק בהרבה זוגות נשואים ועל פי כללי הספר היה צריך למצוא בביתם פירוד ומריבות אולם במציאות זיווגם עלה יפה ומוצלח. אך הדגיש שאין לזלזל ח”ו באותם הבודקים בשמות, רק לידע שאין זה דרכינו, וטועים הם.” עכ”ל. וכן מביאים בשם רבי אבה”ו ראש המקובלים בקרתא דירושלם מוהר”ר אפרים הכהן זצק”ל, שלא היתה דעתו דעת עליון נוחה בבדיקת שמות לנישואין. וכן היתה דעת שר בית הזוה”ר מוהר”ר ששון מזרחי זלה”ה שאין בודקים זיווגים לפי השמות. וראה גם אריכות דברים בשו”ת מבשרת ציון ח”ג סי’ ל”ב אשר עשן עלה באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו נגד אלו העושים חשבונות לדעת התאמות השמות לשידוך, כי מעכבים את ישראל ממצות פריה ורביה אשר לא כדת (אלא דעל מה שכתב שם שהדבר גם אסור על פי הדין משום תמים תהיה, יש להשיב על נועם אמריו ואכמ”ל).
ואין צריך לומר שכן דעת כל גדולי ליטא זצ”ל, דמובא בספר אורחות רבינו ח”ג עמ’ רנ”ו (ויתירה מזו בספר תמים תהיה עמ’ קס”ב, ובשו”ת מנחת שמואל כאשכראמן ח”ב סי’ י’) בשם הגאון בעל קהילות יעקב קניבסקי זצוק”ל שהיטב חרה לו עד מאוד מאלו שעושים חשבונות וגימטריאות בשמות הגבר והאשה כדי לדעת אם לגשת לנישואין. וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל כפי שמובא בספר משנת הגרי”ש נישואין עמ’ רנ”ה ובספר מפי האיש עמ’ ק”ץ, שהתבטא שכל זה דברים בטלים. וכן דעת הגראי”ל שטיינמן זצ”ל כמובא בספר צדיק כתמר יפרח פרק כ”ג, והגרמ”י לפקוביץ זצ”ל כמו שכתב בדרכי חיים ח”ב עמ’ צ”ב, והגרח”ק זצ”ל כמו שכתב בספר שער ציון שו”ת שי”ח חיים עניני שידוכין מעמ’ שע”ט.
סברות לבאר דאין לחשוש להתאמת השמות של בני הזוג
וכשענ”י לעצמי נראה לבאר, דגם אם אמת נכון הדבר שיש בחשבונות כדי להצביע על התאמת האיש והאשה, וכפי שמבואר בספרים שהבאנו בתחילת הדברים, כל זה היינו מצד הטבע של אותו איש ואותה אשה, אך, עפ”י מעשיהם במשך שנות חייהם (ובפרט עתה בימינו אנו שלא מתחתנים מוקדם כולי האי) כבר נשתנו למעליותא או להיפך (ועל דרך שאמרו דורשי רשמות, ששמו של משה רבינו ע”ה מראה על יסוד האש, שמראה על טבע של מידת הגאוה, ובכל זאת עלה ונתעלה באופן שהאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה), וגם זכות תולה וכו’.
ויש לצרף לזה גם מה שכתב הגר”א טהרני שליט”א בספר כתר שם טוב עמ’ רפ”א, שכתב וז”ל: “ודע כי בדקתי לכמה מן החשבונות (שהובאו בספרים לדעת אם הזיווג יעלה יפה) וחלקם יצאו מוטעים ושלטה בהם יד של מגיהי ספרים.” עכ”ל. וכ”כ בנטעי גבריאל על שידוכין פרק ד’ הערה כ”ח. ובקושטא לאו דוקא יד מגיהי ספרים, אלא כך דרכם של ספרי קבלה מעשית שיש בהם טעויות מכוונות כדי למנוע מאינשי דלא מעלי להשתמש במידע באופן בלתי רצוי (כמו שכתב מוהרח”ו והארכנו במקום אחר). ועכ”פ נמצא, דגם אילו היה נכון לבדוק את הזיווג לפי חשבונות שם החתן והכלה, אין אתנו יודע אם החשבונות שבידינו הם החשבונות המדוייקים אי לאו (ואף חשבון שנראה לפום ריהטא שהוא מדוייק לפי כמה זוגות שנבדקו במציאות על פיו, מאן ספין ומאן רקיע לדעת
תגובה אחת
תענוג למקרא