- מקורות ונימוקים:
השלמת פסוקי דזמרה לאחר התפילה
מרן הבית יוסף זצ”ל הביא בספרו מגיד מישרים לדברי ‘המגיד’ שנגלה אליו והזהירו, לומר את כל התפילה מראשה ועד סופה ללא דילוגים הואיל והיא מיוסדת על פי הסוד, ולא כאותם השוטים שמדלגים התפילה בסבת שינתם הרעה. כי העושה כן מהפך הצינורות.
כך גם בכף החיים הזהיר בפתיחתו לסימן נ”ב באורח חיים שיש לומר את כל נוסח התפילה כסדר ללא דילוגים.
לפיכך גם מי שנצרך לצערו לדלג הואיל והשכים מאוחר וזמן התפילה קרוב ממש, לאחר תפילת שמונה עשרה ימשיך התפילה עד הסוף ללא דילוגים שלא יהפך את העולמות. ולאחר מכן יפנה להשלמת תחילת התפילה שדילג.
כפי שכתב גם בשו”ת רב פעלים או”ח חלק ב’ סימן ד’, שהנצרך לדלג, ‘לאחר התפלה’ יחזור ויאמר כל מה שדלג מן פרשת העקידה ואילך אחת לאחת, ופסוקים הודו לה’ קראו בשמו אף על פי שכבר אמר התחלתם, עתה יחזור לאומרם, ורק ברכות הזמירות שהם ברוך שאמר וישתבח לא יאמר אותם פעם שנית כאשר אומר עתה המזמורים אשר דלג, ויאמר שירת הים ג”כ, וכן יעשה כאשר נחפז לצאת לדרך לקצר באופן זה שכתבנו, ובזה יעלה בידו סדר תיקון תפלת השחר ע”פ הסוד כהוגן”.
אמירת פסוקי דזמרה לאחר התפילה
הבית יוסף על אורח חיים סימן נ”ב הביא למחלוקת הראשונים האם ניתן להשלים פסוקי דזמרה לאחר התפילה,
כפי שהביא הרשב”א בתשובה חלק ג’ סימן רפ”ה, שדעת הגאונים שאם התפלל כבר שוב אינו יכול לחזור ולומר פסוקי דזמרה עם ברכותיהם. ואילו רבינו יונה סובר שדווקא אם אמר מתחילה ברוך שאמר עם הברכות ואשרי וישתבח אז אינו רשאי לאמרם לאחר התפילה, אולם אם לא אמרם קודם התפילה רשאי לאומרם לאחר התפילה.
והסיק הבית יוסף שכל מחלוקתם היא לעניין לאמרם לאחר התפילה בברכה, אולם לאמרם שלא בברכה אין מניעה לכל הדעות.
וסיים וכתב הבית יוסף, אנו נוהגים כדברי הגאונים שקבלתם תורה היא כפי שכתב האגור, וכן ראוי לנהוג דכיון דספק במידי דברכות הוא יש לחוש דילמא קיימא לן כדברי הגאונים ונמצא מברך ברכה לבטלה.
כן פסק גם בשולחן ערוך או”ח סימן נ”ב סעיף א’ כתב בזה”ל:
אם בא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה אומר: ברוך שאמר עד מלך מהולל בתשבחות. אח”כ אומר תהילה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה, ואח”כ אומר הללו את ה’ מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה, ואח”כ אומר הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל. וכו’.
ואם כבר התחילו הצבור יוצר, ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפי’ בדילוג, יקרא ק”ש וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם.
מבואר שכאשר משלימים לאחר התפילה את פסוקי דזמרה, אומרים אותם עם ברכת ברוך שאמר וישתבח ללא שם ומלכות. כפי שכתב המשנה ברורה ס”ק ח’ שלא נתקנו הברכות לרוב הפוסקים אלא קודם התפילה.
השלמת ברכות קריאת שמע לאחר התפילה
ראשית צריך לדעת, כי לאחר סוף זמן תפילה אין לומר ברכות קריאת שמע אלא בלא שם ומלכות כפי שפסק מרן השולחן ערוך או”ח סימן נ”ח סעיף ו’.
ועיין בדבריו החריפים של מרן החיד”א בשו”ת חיים שאל חלק ב’ סימן ל”א, בזה הלשון: “כמה צער בנפשי על רבים בערים אלה, שקוראים קריאת שמע בברכותיה אחרי ארבע שעות, ואינם קמים להתפלל עם הציבור, וכשהם קמים וקוראים קריאת שמע ביחיד, עברה שעה רביעית, ועם כל זה קוראים קריאת שמע בברכותיה, נגד דעת מרן שפסק שאם עברה שעה רביעית מהיום לא יברכו ברכות קריאת שמע”.
אכן בלא שם ומלכות ניתן לומר את ברכות קריאת שמע, ואין צריך מעיקר הדין לומר קריאת שמע, אולם כתב השו”ע בסימן ס’ סעיף ב’ כי למרות שניתן לומר את הברכות בלא קריאת שמע, נראה שטוב לחזור ולקרות קריאת שמע שוב עם ברכותיה. ויש להקל בכך יותר כאשר קורא את הברכות בלא שם ומלכות לאחר סוף זמן תפילה.
