שאלה:
בדירת הנופש ששכרנו היה אקווריום גדול עם דגים יקרים, ראינו שהמים היו מאוד מלוכלכים, והחלטנו לטובת הדגים לנקות את האקווריום, וכך עשינו, הוצאנו את כל הדגים לדלי מים, ניקינו את האקווריום החלפנו מים, והחזרנו את הדגים, אולם מחוסר שימת לב, לא חיברנו שוב את החמצן באקווריום וחלק מהדגים מתו במהלך הלילה, לטענת בעלי הדירה ניתוק החמצן גרם למותם, האם אנחנו חייבים לשלם?
תשובה:
לאחר בירור אצל מומחים, יש דגים הזקוקים לחמצן באקווריום, ויש כאלו היכולים לשרוד ללא חמצן, ולכן ראשית צריך לדעת באלו דגים מדובר.
אם אכן מדובר בדגים הזקוקים לחמצן, הרי שיש לחייב את שוכרי הדירה.
שונה היה הדין אילו ניתקו את החמצן ולא נגעו בדגים כלל, שפטורים.
מקורות ונימוקים:
במסכת סנהדרין עו ע”ב מבואר דין מצמצם בנזיקין, דהיינו אדם המניח את בהמת חבירו בשמש, ומונע ממנה לצאת, ומתה, רבינא מחייב, רב אחא בר רב פוטר. להלכה פסקו הרא”ש והטור (חו”מ שפג) לחייב כדעת רבינא, מדינא דגרמי, וכן פסק הרמב”ם בהלכות חובל (פ”ו הי”ב), ובשולחן ערוך חו”מ (סימן שפג סעיף ה).
הטור מסייג את הדין האמור כך: “ודוקא שאחזה בידו אבל סגר עליה הדלת שלא תצא נראה שפטור מדיני אדם” והביאו הרמ”א להלכה. מבאר הכנסת הגדולה (בהגהות על הטור), שאין צורך שיאחז את הבהמה כל הזמן בידו עד מיתתה, הטור בא לאפוקי שאם מצא בהמה מונחת בשמש, וסגר עליה את הדלת, פטור, שאין זה “גרמי” אלא “גרמא”, ודווקא כשהכניסה בידו, וסגר את הדלת חייב. וכתב כנה”ג, שאין בזה מחלוקת בין הטור לרמב”ם, ולשו”ע והרמ”א.
לאור זאת, האורחים שהוציאו את הדגים מהאקווריום, והחזירו אותם למים ללא חמצן, גרמו בכך למותם, וחייבים כדין מזיק בגרמי, היות ובידם החזירו אותם.
יש לציין כי אין לדמות את מחסור החמצן במים, לדין “סוף חמה לבא” שכתבו הראשונים לפטור (תוספות סנהדרין עו ע”א, רא”ש ב”ק פ”ח סימן ג), כיון שכאן המזיק כבר קיים, שהרי אין כלל חמצן, – כמו כן אין לדמות לכפתה ומתה ברעב, שכתבו תוספות (שם) לפטור היות שאין המזיק קיים בשלמותו, אלא הרעב הולך ומתחזק, ומונע מהבהמה ללכת למצוא אוכל, אבל אין “כאן” מזיק, משא”כ בהניחה בחמה שהמזיק כולו קיים במקום, והזמן שלוקח לגופה למות אינו מגיע מחסרון המזיק הנמצא, אלא ממאגרי הנוזלים הקיימים בגופה, ועל ידם מצליחה להחזיק מעמד, ועל כן גם במים ללא חמצן כלל, המזיק קיים בשלמות, אפילו אם הדגים מתים לאחר זמן מה.
כמו כן אין לפטור מחמת שהתכוונו האורחים לטובה, לנקות את האקווריום, היות ובנזק אין לפטור אפילו באונס, רק בגרמא שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שיטת המאירי ב”ק נו ע”א לפטור כשהתכוון לטובה.