שאלה:
שלום כבוד הרב
אני תבעתי את שכן שלי על שימוש בהרחבת בניה שאני בניתי, בית הדין פסק לו לשלם לי ארבעים אלף ₪ עד לראש חודש אב, הוא עדיין לא שילם לי, האם אני צריך לכתוב פרוזבול.
תודה רבה.
תשובה:
שאלתך חשובה
חוב הנובע מפסיקת בית דין, אין צריך לכתוב עליו פרוזבול, הואיל וחוב הנובע מפסיקת בית דין נחשב כגבוי.
אכן חוב הנובע מפסק בית דין היינו דווקא אם יש לך ביד פסק דין גמור, בו כתוב במפורש ששכנך חייב לך סכום כך וכך.
אמנם כדאי מאוד שבכל זאת תערוך שטר פרוזבול, כיון שכמעט לכל אדם כסף אצל אחרים שחייבים לו, כדוגמת כסף בחשבון הבנק, או כסף שבקרנות הפנסיה וקרנות גמל למיניהם. ואפילו אם הלוות לשכן חבילת סוכר, הרי השמיטה משמטת.
על כן אמליץ לך לכתוב פרוזבול כדת וכדין, למניעת השמטת החובות האחרים שחייבים לך מלבד החוב הנובע מפסיקת בית הדין, בכדי שלא תכשל חלילה בלאו “לא יגוש”.
בברכת שנה טובה ומבורכת
מקורות ונימוקים:
במשנה בשביעית פרק בתרא משנה ב’ איתא, כל מעשה בית דין אינם משמטין. והביא הב”י בחושן המשפט סימן ס”ז סעיף ח’ לדברי הירושלמי דמפרש דהיינו כגון התובע את חבירו ממון וכפר לו והביא עדים וחייבוהו בית דין וכתבו לו פסק דין הוי כגבוי ואינו משמט.
וכתב הרא”ש בתשובה סוף כלל פ”ט סימן ט”ו, דהיינו דווקא לאחר שנכתב פסק דין, כי טרם שנכתב פסק דין לא הוי כגבוי.
וכן פסק השו”ע להלכה חו”מ סימן ס”ז סעיף ח’, תבעו ממון וכפר, והביא עדים וחייבוהו בית דין וכתבו לו פסק דין, הוי כגבוי ואינו משמט.
למרות שכיום כוח סמכות בתי הדין לממונות מוקנה מכוח החתימה על שטר הבוררות, נראה שאין הדבר שונה, כי אין סיבת אי ההשמטה מכוח סמכות בית הדין, אלא משום שנחשב החוב לגבוי לאחר פסיקת בית הדין.
למרות האמור, כמעט לכל אדם יש כספים ביד אחרים המוגדרים כחוב, כגון כספים בחשבונות הבנק או קרנות הפנסיה וקופות הגמל וכדו’. והרי כספים אלו מוגדרים כהלוואות על פי ההלכה, הואיל והבנקים משתמשים בכספים אלו וסוחרים בהם.
לפיכך על מנת שלא ישמטו חובות אלו יש לכתוב פרוזבול.
ועיין בבן איש חי לפרשת כי תבוא שכתב כי גם חובות של מוצרים כגון כיכר לחם וכדו’, השביעית משטמת, לפיכך ראוי לכל אדם לעשות שטר פרוזבול, כדי שלא יכשל חלילה בעוון לא יגוש.
