מקורות ונימוקים:
איסור עבודה זרה לגוי
בגמרא בסנהדרין דף נ”ו. איתא תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי.
עוד מבואר בגמרא שם, תנו רבנן איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את הנכרים שמוזהרין על ברכת השם כישראל.
וברמב”ם הלכות מלכים פרק ט’ הלכה ב’ מבואר כי גוי שעבד עבודה זרה חייב מיתה.
האם לגויים מותר להאמין בשיתוף
אלא שנחלקו הפוסקים האם הגויים נחשבים כעובדי עבודה זרה כאשר מאמינים הם בשיתוף, ודעת פוסקים רבים שלא נצטוו על השיתוף, כלומר שאינם נחשבים עובדי עבודה זרה אם מאמינים הם בשיתוף.
ואכן מצאנו גויים רבים כבר מזמן המקרא, שהיו מאמינים בשיתוף, כגון האמור במלכים ב’ פרק י”ז פסוק מ”א, שמלך אשור שלמנאסר, הביא תושבים לשומרון, שהיו עובדים עבודה זרה ומאמינים בה’. כפי שאמר לשון הפסוק: ”וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת ה’ וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹובְדִים…”
ועיין בזה בש”ך יו”ד סימן קנ”א וברמ”א באו”ח סימן קנ”ו, שכתבו שבזמן הזה יש להקל להשתתף עם הנכרים, כי עבודתם היא ע”י שיתוף, ובן נוח איננו מצווה על השיתוף, וכ”כ בשו”ת חו”י סימן קפ”ה.
ועיין בזה בשו”ת מנחת אלעזר חלק א’ סימן נ”ג שהביא לדברי החולקים, שו”ת שער אפרים תשובה כ”ד, ושו”ת מעיל צדקה סי’ כ”ב, וס”ל כי גם בן נוח מצווה ומוזהר על השיתוף כיון שאמונת הבורא ית’ הוא מז’ מצות שלו ע”כ מצוה להאמין באחדות הבורא ית’ כמו ישראל בזה. וסיים דבריו שאין להקל כדברי הש”ך.
ליהודים אסור להאמין בשיתוף
אולם בנוגע ליהודים, הדבר מוסכם כי האמונה בשיתוף זוהי כפירה כאמור לעיל, ועיין בגמרא בסנהדרין ס”ג. אמר רשב”י כל המשתף שם שמים ודבר אחר, נעקר מן העולם, שנאמר בלתי לה’ לבדו.
מה מוגדר לשיתוף
ועיין במהרש”א בחידושיו שם, ובספר עולת תמיד לאו”ח סימן קנ”ו, מדבריהם עולה, כי המאמין בשני כוחות המנהיגים את העולם השווים בגדלותן, הוא עבודה זרה של ממש.
המאמין בכוח הבורא ככוח עליון ובכוח נוסף הנמוך ממנו המנהיג גם הוא בלתי להיות תלוי בכוח העליון. זהו שיתוף הנחשב לכפירה כלפי היהודיים, ולחלק מן הפוסקים גם לגויים.
אולם אמונה בבורא העולם ככוח עליון בלתי מוגבל המאציל כוחות לגורמים נמוכים אחרים, אין זה שיתוף, כפי שכתב המהרש”א שם.
לסיום אבהיר כי לא העמקתי להתבונן באמונת השילוש הנוצרית, כי אין רצוני להכניס למוח את דברי ההבל הללו, אולם ראיתי כי הפוסקים מגדירים את האמונה הזאת כשיתוף.
