מקורות ונימוקים:
בספר חמדת הימים (הלכות ערב שבת פרק ג’, דף י”ט ע”ב) כתב, נכון להקדים תספורת שערות הראש לפני חצות היום, ואין לאחר התגלחת עד אחר חצות, אפילו אם התפלל מנחה גדולה, מפני שבאותו זמן הוא עת תגבורת הדינים ביותר, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת חיי שרה דף קל”ב ע”ב): שבשעת הבוקר מתעוררים חסדים בעולם שנאמר יומם יצוה ה’ חסדו, ומשעת מנחה עד חצות לילה מתעוררת מדת הדין הקשה בעולם. והואיל וענין התגלחת הוא סילוק הדינים, אין ראוי לעשותם בעת שליטת הדינים, על דרך שנאמר לא תחסום שור בדישו.
כן כתב המהרח”ו: מורי האר”י ז”ל היה נוהג שלא להסתפר אחר חצות היום, שהוא עת מנחה גדולה, ואפילו בערב שבת היה נזהר מאד. ואם אין הדברים אמורים אלא כשלא התפלל מנחה גדולה, מה חידוש בעדותו של המהרח”ו, הלא משנה מפורשת שנינו (שבת ט’ ע”ב) לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. אלא ודאי דבר גדול דיבר הנביא לאסור התגלחת אחר חצות היום אף על פי שכבר התפלל מנחה, וטעמו כמו שאמרנו. עכת”ד.
ונראה שעל פי זה כתב החסד לאלפים (סימן רל”ב סעיף ז’), שעל פי הסוד לא נכון להסתפר אחר חצות היום, ואפילו בערב שבת. וכ”כ מרן החיד”א במורה באצבע (אות קל”ה). וכן כתב הגאון רבי חיים פלאג’י בספר חיים לראש (דף ט’ ע”ב), שנודע ממה שכתבו גורי האר”י ז”ל, שאין להסתפר בלילה כי הוא זמן תגבורת הדינים, וכן כתב בספרו כף החיים (סימן כ”ז אות י”ב), ובספרו מועד לכל חי (סימן ו’ אות ג’).
אמנם עיין בשו”ת יחוה דעת חלק ד’ סימן כ’ שהביא את כל דברי המקובלים הנ”ל והביא את דעות החולקים הסוברים שמה שנהג האר”י הוא מצד איסור תספורת לפני מנחה ולא מצד עניין הדינים והסיק להתיר להסתפר בלילה וכ”ש לאחר חצות היום.
אמנם נראה פשוט מדברי המקובלים ונראה שגם מרן הרב עובדיה יוסף מסכים לכך שפשטות דברי המקובלים הוא שאין להסתפר בלילה וכמו שהביא הבן איש חי ועוד.
אכן כל האמור הוא על לילה בכלל, ולא דווקא על זמן מוצאי השבת, אולם מצד זילותא דשבתא יש עניין לכתחילה להסתפר קודם השבת ולא במוצאי השבת, וכפי שכתב בספר חכמת שלמה בתוך דבריו שם סימן תצ”ג סעיף ב’ שיש ביזיון בדבר שבערב שבת לא יסתפר ובמוצאי השבת יסתפר.
וכן ראיתי בספר מנהגי מהרי”צ הלוי עמוד ק”מ, שהביאו שמנהגו של ראב”ד לונדון הרב יוסף צבי הלוי דינר זצ”ל שלא להסתפר ושלא לגזוז ציפורנים במוצאי השבת משום זילותא דשבתא. ושם בביאורים כתבו עוד שכך הוא מנהג פרנקפורט ורוב קהילות אשכנז.
אכן לא מצאנו שיש איסור משום כך, ובוודאי שבכל מקום שישנה סיבה או אונס מדוע איננו מסתפר קודם השבת, מותר להסתפר במוצאי השבת.
כמו כן ניתן לומר שאין הזילותא דשבתא, אלא כאשר ישנו איסור להסתפר קודם השבת ורק במוצאי השבת מותר, אבל אם יש היתר להסתפר גם קודם השבת, לא מצאנו שיש זילותא דשבתא כאשר לא מסתפר קודם השבת אלא במוצאי השבת. וכאן בארצנו הקדושה לא ראיתי שנוהגים כן בין הספרדים ובין האשכנזים.
