מקורות ונימוקים:
בדברי התוספות בקידושין מ”ט: מבואר, כי כל תנאי שהוא ברור שהמוכר או הקונה מבצעים את הרכישה אך ורק על דעת התנאי הזה, והדבר ברור באומדנא דמוכח ואנן סהדי שעל דעת כן מתבצעת הרכישה, אף אם לא פירש המוכר או הקונה שעל דעת כן מתבצעת הרכישה, נחשב הדבר כאילו התנו ביניהם בפירוש על כך, ולפיכך אם לא התקיים התנאי בטלה המכירה. כן הביא הרמ”א להלכה, בהגהתו לשו”ע חו”מ סימן ר”ז סעיף ד’.
כיום כל הרכישות הנעשות באינטרנט נעשות באופן ברור על דעת כללי החוק האזרחי לעניין זה, וכללי המכירה הינם ברורים שהלקוח אמור לקבל את המוצר שלם לידיו, וככל שהלוקח לא קיבל את המוצר שלם לידיו, הינו זכאי למוצר חדש.
הואיל וכך גם על פי דין התורה, כאשר הרכישה נעשתה מתחילה על דעת כללי החוק, נחשב הדבר כאילו עשו המוכר והקונה תנאי ביניהם שהנם מקבלים על עצמכם את הוראות החוק לעניין הרכישה.
גם אם לא מופיעה התייחסות באתר האינטרנט המסוים בו רכשת שהם מקבלים את הוראות החוק האזרחי לעניין הרכישות אצלם. כיום מנהג הסוחרים והמדינה בפרט ברכישות באינטרנט לעשות הכל על דעת כללי החוק האזרחי, לפיכך נחשב הדבר כאילו התנו המוכר והקונה ביניהם שהם מבצעים את העסקה על דעת כללי החוק.
כפי שכתב האגרות משה חו”מ א’ סימן ע”ב, בנוגע לשכירות מוגנת, שכאשר ישנו חוק בעניין, הוי כאילו מתחילה על דעת החוק השכיר. כעין זה כתב גם בספר תשובות והנהגות לגאון הגדול הרב משה שטרנבוך שליט”א, כרך ג’ סימן תנ”ו.
לעניין השימוש בקומקום הסדוק, הואיל והחברה הסכימה לרוכש שישאיר את הקומקום אצלו וישליך אותו לפח, אין מניעה שהוא ישתמש בו או שיתנו לחברו. רק צריך שלא יהיה מצב בו הוא הקונה הטעה את החברה בקשר למהות הפגם במוצר.
