מקורות ונימוקים:
כתב הטור אורח חיים סימן כ”ד בזה”ל: אף על פי שאין אדם חייב לקנות טלית בת ארבע כנפות כדי שיתחייב בציצית אלא דוקא אם רוצה להתכסות בטלית בת ד’ כנפות חייב להטיל בה ציצית, מ”מ טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום. כי עיקר מצותה על זכירת המצות, ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך. דוגמא לדבר כאדם המזהיר לחבירו על ענין אחד שקושר קשר באזורו כדי שיזכרנו וע”כ יש בה ה’ קשרים כנגד ה’ חומשי תורה וד’ כנפים שבכל צד שיפנה יזכור. וגדול עונש המבטל עתה ממה שהיה עונשו בזמן שהי’ תכלת מצוי שאז לא היתה מצויה כל כך ולא היה כל אדם יכול לחזר עליה משא”כ עתה, עכ”ל.
כעין זה כתב הרמב”ם פרק ג’ מהלכות ציצית הלכה י”א בזה”ל: אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו. משמע שאדם שאינו לובש בגד ד’ כנפות עם ציצית איננו מבטל מצוות עשה אלא הרי הוא פוטר עצמו ממצווה זו, אלא שאין זה ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצווה זו.
חשוב לציין גם לדברי ספר עולת תמיד או”ח סימן כ”ד סק”א שכתב על דברי השו”ע הנזכרים, כי המחבר לא בא רק לאשמועינן דהמצות ציצית היא כשלובש בגד של ארבע כנפות שיטיל בו ציצית, אבל אין המצוה שיהא מחויב להדר אחד בגד של ארבע כנפות. ומ”מ אם לא הידר לא קיים המצות עשה אף על פי שגם לא בטלה מ”מ לא קיים את המצוה עשה, ונענש בעידן ריתחא, וזהו שמסיק ונכון וכו’ עיין שם.
ראוי להוסיף שבזמננו שמצוות ציצית קלה היא לקיום, ובכמה עשרות שקלים ניתן לרכוש ציצית מהודרת, ישנה תביעה גדולה יותר מן האדם שילבש ציצית ולא יפסיד את המצווה היקרה הזו. כפי שמשמע מדברי הטור הנזכרים.
והזהיר במצוות ציצית זוכה ורואה פני שכינה, ויש בכך סגולה להנצל מן החטא, כפי שאמרה התורה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם וגו’ – למען תזכרו…
תשובת הציץ אליעזר לתלמיד ישיבה אם יש חיוב ללבוש ציצית כל היום
כהשלמה ותוספת חשובה אמרתי בזה להביא את דבריו הנפלאים של הגאון הגדול הרב אליעזר יהודה וולדינברג זצ”ל בספרו שו”ת ציץ אליעזר חלק ח’ סימן ד’, שם כתב תשובה לבן ישיבה ששאל האם ישנו חיוב מדינא ללכת בטלית קטן כל היום, והשיב בתוך דבריו כך:
והנה לדעתי הטוב ונכון שכותב בזה השו”ע רצונו לומר שאע”פ שאינו מחויב להדר אחר לבישת בגד של ארבע כנפות, מ”מ אם אינו מהדר על כך אינו מקיים המצות עשה, ומשום כך טוב ונכון לכל אדם להיות זהיר ללבוש טלית קטן כל היום כדי שיקיים המצות עשה של ציצית כמאמרה שהיא לזכור עי”ז המצות כל רגע, באופן שהדבר הזה הוא מעיקר המצוה.
דבר זה למדתי מדברי הטור שמשם לקוחים המה לשון דברי השו”ע בזה. דאחרי שהטור כותב בזה כלשון השו”ע, דמ”מ טוב ונכון וכו’, מסיים וכותב בלשון כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך וכו’, הרי שטעם הטוב והנכונות הזהירות והזריזות שישנו בזה ללבוש ט”ק כל היום הוא מפני שמעיקר המצוה הוא זה לזכור המצות אשר צריך לכך בכל שעה ובכל רגע. ויעוין במנחות ד’ מ”א ע”א במה דא”ל מלאכא לקטינא טצדקי למיפטר נפשך מציצית, ושבעידנא דריתחא ענשינן אעשה ע”ש.
וכן ראיתי בספר הרוקח סי’ שס”א שכותב וז”ל: כל אדם שאין לו טלית בת ד’ כנפות פטור אבל בעידן ריתחא ענשו עלה כדא’ ליה מלאכא לקטינא הילכך צריך כל אדם לקנות טלית ולעשות ציצית עכ”ל. הרי שגם הרוקח מצריך לכל אדם ולא רק לאדם חסיד גם לחזר ולקנות טלית.
וכך כתוב בהדיא גם בלבוש, דטוב ונכון ומוטל על כל אדם לקיים מצות ציצית ר”ל שיקנה לו טלית בת ד’ כנפות ויעשה בו ציצית וכו’ ויהי’ זהיר וזריז שיהי’ בגד קטן מצוין (אולי צ”ל מצויץ) שילבש אותו כל היום כדי שיזכור כל המצות בכל שעה ובכל רגע עיין שם. הרי שהלבוש שיכל בלשונו לכלול בדבריו ב’ דברים, ראשית שלא רק טוב ונכון אלא גם חיוב מוטל על כל אדם לקיים בכנ”ז, ושנית, דביאר בהדיא שהכוונה בזה שגם יחזר לקנות לו טלית בת ד’ כנפות.
יתר על כן ראיתי באבן עזרא עה”ת פ’ שלח (ט”ו ל”ט) שכותב דמצוה על כל מי שיש לו בגד בארבע כנפים שיתכסה בו ביום תמיד ולא יסירנו מעליו למען יזכרו, ויותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה ע”ש, הרי שלא רק שס”ל להאבן עזרא שהמצוה היא שיתכסה בו ביום תמיד ולא יסירנו מעליו, אלא שהיא עוד יותר חיוב ממה שיתכסה בו בשעת התפלה.
וכיסוד מוסד ללמוד מההיא עובדא דא”ל מלאכא לקטינא וכו’, לנכונות ולדיקדוק ללבוש ד’ כנפות כל היום, מצינו באמת שהעלה כן בספר הזכרונות למהר”ש אבוהב ז”ל בהלכות בגדים פ”ג דכותב וז”ל: ומדברי מלאך ד’ צבאות למדו ונהגו כל ישראל קדושים בכל מקומות מושבותיהם כאשר שמענו כן ראינו לחזור אחר מצוה זו של ציצית ולהיות לכל א’ וא’ טלית מיוחדת לפחות להתעטף בה בבתי כנסיות בשעת תפילה ולא עוד אלא שרוב ישראל מחבבים את המצוה ולובשין טלית קטן כל היום כדי לזכור מצות ד’ בכל שעה ובכל רגע וכן ראוי לכל אחד לנהוג בעצמו כי השכר גדול ויראת העונש בשעת צרה שלא תבוא אינו קטן וההוצאה אין בה חסרון כיס כ”כ עכ”ל הרי בדומה למה שהעלה העולת תמיד הנ”ל ושראוי לכל אחד לנהוג בעצמו כפי שרוב ישראל נוהגים ללבוש טלית קטן כל היום כדי לזכור ע”י מצות ד’ בכל שעה ובכל רגע אי משום גודל השכר ואי משום יראת העונש. וכמה קלע על כן הבעל ערוך השלחן בכתבו בסי’ ח’ סעי’ ב’ בלשון: וכל בני ישראל נושאים עליהם טלית קטן כל היום וטלית גדול בעת התפילה. ואין להאריך יותר.
הואיל וכיום נהגו עם ישראל קדושים ללבוש ציצית אסור לשנות מהמנהג
למרות האמור עד כה, שאין באי לבישת ציצית ביטול מצוות עשה, כיום לאחר שנהגו עם ישראל קדושים ללבוש בגד ד’ כנפות ולהטיל ציצית בבגדיהם, כתב האגרות משה או”ח חלק ד’ סימן ד’, שמעתה ישנו איסור לשנות מהמנהג.
זה לשון האגרות משה שם בתשובתו לבנו הגאון הר”ר דוד פיינשטיין:
בדבר לבישת בגד שחייב בציצית, ודאי צדקת שאף שמדינא ליכא חיוב ללבוש בגד החייב בציצית אלא שאם לבש בגד כזה עובר בעשה אם אין שם ציצית, מ”מ כיון שנהגו כל ישראל ללבוש בגד החייב בציצית, אסור לשום אדם לעבור על זה. דלא גרע מכל מנהג אף שליכא בהו גם קיום מצוה שחייבין לקיים משום שמע בני וגו’ ואל תטוש תורת אמך, וכ”ש מנהג זה שיש בה גם קיום מצוה.
עוד הוסיף האגרות משה שם: לדברי התוס’ בפסחים דף קי”ג ע”ב שיש לחזור ולהביא עצמו לידי חיוב, ובעידן ריתחא ענשינן כדאמר מלאכא לרב קטינא במנחות דף מ”א ע”א.
