מקורות ונימוקים:
בגמרא במסכות יבמות דף מ”ו: איתא, אמר רבה עובדא הוה בי רבי חייא בר רבי, דאתא לקמיה גר שמל ולא טבל א”ל שהי כאן עד למחר ונטבלינך. ש”מ תלת, ש”מ גר צריך שלשה, וש”מ אינו גר עד שימול ויטבול, וש”מ אין מטבילין גר בלילה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך ג’ משפט כתיב ביה, ע”כ.
כן פסק השולחן ערוך להלכה יורה דעה סימן רס”ח סעיפים א’ ב’ בזה”ל: גר שנכנס לקהל ישראל, חייב מילה תחילה.
כשבא להתגייר אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים ומטורפים, ויסורים באים עליהם. אם אמר: יודע אני ואיני כדאי להתחבר עמהם, מקבלין אותו מיד ומודיעים אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה’ ואיסור עבודת כוכבים, ומאריכין עמו בדבר זה, ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעים אותו מקצת עונשין של מצות, שאומרים לו: קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה חייב סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה חייב סקילה. ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו. וכשם שמודיעים אותו ענשן של מצות כך מודיעים אותו שכרן של מצות, ומודיעים אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העוה”ב, ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודעם. ואומרים לו: הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים, והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה, טובה היא צפונה להם שאינם יכולים לקבל רוב טובה בעוה”ז כעובדי כוכבים, שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר עולם הבא, ואין הקדוש ברוך הוא מביא עליהם רוב פורענות כדי שלא יאבדו, אלא כל העובדי כוכבים כלים והם עומדים. ומאריכין בדבר זה כדי לחבבן. אם קבל, מלין אותו מיד וממתינים לו עד שיתרפא רפואה שלימה ואח”כ מטבילין אותו טבילה הוגנת בלא חציצה. ושלשה תלמידי חכמים עומדים על גביו ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שנייה, והוא עומד במים. ואם היתה אשה, נשים מושיבות אותה במים עד צוארה, והדיינים מבחוץ, ומודיעין אותה מקצת מצות קלות וחמורות, והיא יושבת במים, ואח”כ טובלת בפניהם והם מחזירים פניהם ויוצאין, כדי שלא יראו אותה כשתעלה מהמים, ויברך על הטבילה אחר שיעלה מן המים, וכיון שטבל הרי הוא כישראל, שאם חזר לסורו הרי הוא כישראל מומר שאם קדש קדושיו קדושין.
מבואר שעל מנת להתגייר, יש צורך בג’ שלבים עיקריים, מילה קבלת מצוות וטבילה. כאשר רק לאחר שלבים אלו נהפך הגוי ליהודי כתינוק שנולד.
אכן יהודי אינו יכול להפוך עצמו לגוי, כפי שפסק השו”ע שם יו”ד סוף סימן רס”ח, שאפי’ גר שמעוניין לחזור בו והחל לעבוד עבודה זרה, איננו יכול לחזור לגויותו אלא דינו כדין ישראל מומר.
