שאלה:
מי שרואה את ים הכנרת האם צריך לברך ברכת “עושה מעשה בראשית”.
תשובה:
גם הכנרת נקרא “ים”, ויש לברך עליו “עושה מעשה בראשית”. ודין ברכת הים נפסק להלכה בשלחן ערוך (סימן רכח סעיף א). ומה שיש הטוענים שהוא ‘אגם’ ולא ים, אין זה נכון, כי הרי התורה קראתו ים, בפרשת מסעי (לד, יא), וכן בספר יהושע (יג, כז).
מקורות:
א. שנינו במסכת ברכות (דף נד.): על ההרים ועל הגבעות, “ועל הימים”, ועל הנהרות, ועל המדברות אומר ‘ברוך עושה בראשית’. ע”כ. וכן פסק הרמב”ם (פרק י מהלכות ברכות הלכה טו), וכן כתבו הטור והשלחן ערוך (סימן רכח ס”א), והוסיפו תיבת “מעשה” בראשית.
ובביאור ברכה זו, כתב רבנו דוד אבודרהם (ברכת הראייה): על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות מברך בא”י אמ”ה עושה מעשה בראשית, “כיון שיסדן מאז, ושבחו של מקום הוא כשמכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו בששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים, קל וחומר לעושהו שהוא קיים”. ע”כ. הנה כי כן לפי זה כל דבר אשר נברא במעשה בראשית, ועדיין הוא קיים, כיון שניכרת בו גדולת הבורא, יש לברך עליו עושה מעשה בראשית. שעל ידי כך לומדים ק”ו לעושהו שהוא קיים. ומעתה ים הכנרת כיון שנברא במעשה בראשית, ולא מצאנו מי שערער לומר שאינו מאז, יש לברך עליו בלא חשש.
ב. אלא שיש מקום לחלוק, שכיון שאינו גדול כל כך, אינו בגדר “ים”, ויש הקוראים לו אגם. אולם עדיין אין בזה בכדי לדחות. חדא, דמה בכך שהוא קטן, הלא סוף סוף הוא ממעשה בראשית, ושייך בו טעמו של האבודרהם, [ולא גרע מנהרות]. מה גם שהתורה (מסעי לד, יא; יהושע יג, כז) קראתו “ים”, ואם כן הוא בכלל הימים.
ג. ויש להקשות מסיום דברי האבודרהם (שם) שכתב בשם רבנו שמשון שדוקא על נהרות “המשונים” כגון פרת וחדקל יש לברך כן, ואם כן יתכן שים הכנרת אין בו שינוי כל כך, כיון שאינו גדול הרבה ביחס לשאר הימים, וא”כ לא יברך. אולם גם זו אינה טענה, ואדרבה משם ראיה דיש לברך, דהנה האבודרהם הביא דין המשנה, ואחר כך הביא חילוק רק על הרים וגבעות ונהרות, ואם גם ב”ימים” בעינן שיהיו משונים, למה לא פירש ‘ימים’ בדבריו. [וכך גם נקט בעקבותיו מרן הש”ע סעיף א-ג]. אלא על כרחך, דכל ים הנקרא ים יש לברך עליו אם הוא ממעשה בראשית.
ד. וראיתי להגאון יעב”ץ בספר מור וקציעה (סימן רכח, דף צט ע”ג) שכתב: י”ל שתחת שם ‘ימים’ נכנסים כל הימים הקטנים מאד, כגון ימה של טבריא וים כנרת וימה של סדום וזולתם, ואמרו רז”ל (ב”ב עד:) שבעה ימים יש בארץ ישראל וכו’, ואינהו ‘ימים’ דרישא דמברכינן עלייהו, כמו על הנהרות הגדולים, דלא גריעי מנייהו. עכ”ל.
ויש לעמוד בדברי קדשו, שכתב ימה של טבריא וים כנרת, משמע שהם שני ימים שונים. [ויש כיו”ב במחזור ויטרי (סימן רצג) שנזכר ים כנרת וימה של טבריא כשני מקומות. ע”ש]. ולפי מה שנקרא בזמן הזה אינו אלא ים אחד. ובאמת מרן בשו”ת בית יוסף (סימן א) העיר בזה לענין כתיבה בגט, וכתב שכנרת אינה טבריא, וכמבואר במגילה (דף ו.) רקת זו טבריא כינרת זו גינוסר. ע”ש. ומ”מ לענינינו אין בזה נפ”מ, דממה נפשך אחד הימים הללו הוא הים שאנו קוראים ים כנרת, וס”ל דמברכין עליו.
ה. והנה הבית יוסף בתשובתו שם סיים: וכן אין לכתוב [בגט] “ים כנרת” שהרי בגמרא (ב”ב עד:) כשמנו שבעה ימים בארץ ישראל מנו ‘ים טבריה’ ולא הזכירו ים כנרת ולא ים גנוסר. ומה שכתוב בפרשת מסעי ‘ומחה אל כתף ים כנרת’, לא שהיה קרוי ים כנרת, אלא כך פירושו ומחה אל כתף ים – כנגד כנרת. עכ”ל. ולפי דבריו ה”כנרת” אינו ים אלא שם מקום לצד הים, ומ”מ אינו נפ”מ לנ”ד וכנ”ל דסוף סוף ים טבריא דילן נקרא ים. ובלא”ה פירושו מחודש, ורש”י לא פירש כן, אלא פירש שם: ים כנרת קדמה, שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כנרת, ומשם יורד אל הירדן וכו’ כנגד ים כנרת וכו’. ע”כ. הנה ביאר שה’ים’ עצמו נקרא כנרת. וכן מתבאר בספר כפתור ופרח (פרק יא) ע”ש.
ו. וגם בנביאים נקרא ים כנרת, ככתוב בספר יהושע שם, וגם בדברי חז”ל פעמים נזכר רבות בשם ים כנרת, כמ”ש בשוחר טוב (תהלים צב), ובפרקי דרבי אליעזר (פרק יט), ובכמה דוכתי בזוה”ק, כמו בזוהר שמות (כב:): כי הוא על ימים יסדה אלין שבעה עמודים דארעא סמיכא עלייהו ואינון שבעה ימים ו”ים כנרת” שלטא עלייהו. ומבואר דיש לה חשיבות טפי. ע”ש. ונזכר לשבח גם בפרשת בהעלותך (דף קנ ע”א ודף קנא ע”ב) ע”ש. וגם בראשונים ובפוסקים נזכר רבות “ים כנרת”, ולא עת האסף. מכל הנ”ל מבואר דהוא בכלל “ימים”, והלכך יש לברך עליו. וכן דעת מרן הגר”ע יוסף זיע”א בספר חזון עובדיה ברכות (דיני ברכת ימים ונהרות ס”א). וכן פסק בספר אור לציון (חלק ב’ פרק יד הערה מ), וראיתי בספר שער העין (עמוד פד) ששאל להגרי”ש אלישיב ואמר לו לברך, ושכן דעת הגרח”פ שיינברג [ודלא כמ”ש בשמו בספר וזאת הברכה], וכן נהג הגרש”ז אויערבאך, כפי שהעיד בנו הגרא”ד זצ”ל. וראה עוד אריכות בזה בספרי שו”ת ימין משה (חאו”ח סימן יא).
