חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

בעוד יומיים עובר זמן ברכת הלבנה, ואני נמצא בבידוד, בעטיו של נגיף הקורונה, האם אוכל לברך ברכת הלבנה מתוך הבית כשרואה את הלבנה מבעד לחלון.

תשובה:

לכתחלה יש לברך ברכת הלבנה תחת כיפת השמים. ואולם מי שאינו יכול לצאת מביתו, מחמת חולי או סיבה אחרת, או אדם הנמצא בבידוד, יכול לברך ברכת הלבנה מבעד לחלון ביתו, ובמקום צורך יכול לברך גם מבעד לחלון הסגור בזכוכית.
 

מקורות:

א. בשלטי הגבורים שעל המרדכי (פרק ח דברכות, סימן קפז אות א) כתב: מהר”מ שמע בשם רבינו משה מפיליי”ו שאין לעמוד תחת גג אלא בחצר או ברחוב במקום טהרה בשעת קידוש הלבנה וכו’, וכתבו התוס’ דלא נודע אצלנו טעם המנהג שאין לעמוד תחת גג. ע”כ. וכן כתוב בהגהות אלפסי, שהביא הרמ”א בדרכי משה (או”ח סימן תכו אות ג) וז”ל: מצאתי כתוב בהגהות אלפסי החדשות וכו’, דאין לקדש הלבנה תחת הגג, ואיני יודע טעם לדבר. עד כאן לשונו. עכ”ל הדרכי משה. וכן פסק הרמ”א בהגהתו לשלחן ערוך (סימן תכו סעיף ד): ואין מקדשין הלבנה תחת הגג. ע”כ.

ב. והנה הגם שבהגהות לא נתבאר טעם הדבר, נאמרו בזה כמה טעמים: בספר מטה משה לרבי משה מפרעמסלא תלמיד מהרש”ל (אות תקלז) הביא דברי ההגהות מרדכי, וכתב על זה: ומהר”י ויי”ל שמע ממהר”א כ”ץ הטעם דהואיל והוא כמקבל פני השכינה צריך לצאת מרשות בני אדם, כי היוצא לקראת רבו יוצא נגדו מרשותו. ע”כ. ואני ראיתי מורי הרב [מהרש”ל] ז”ל שהיה יושב בחבורה שמח וטוב לב, והגיע שעת קידוש הלבנה, ולא היה רוצה לצאת לחוץ, וציוה לפתוח החלון נגד הלבנה ובירך ברכת הלבנה וקדשה. עכ”ל. מבואר כי הטעם הוא שהיציאה מן הבית יש בה כבוד, כמו שיוצא אדם לקבל פני המלך, ואינו ממתין לו בביתו. ודומה למה שאמרו בבבא קמא (לב.:): דאמר רבי חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא. ופירש רש”י: בואו ונצא, כאדם המקבל פני מלך. ע”כ. ובשו”ת ימין משה ח”א (חאו”ח סימן יב אות ג) הבאתי לזה סיוע מן התלמוד (סנהדרין מב.). ע”ש. ושם נתבארו השיטות בזה.

ועכ”פ מבואר כי לכתחילה יש לקדש את הלבנה תחת כיפת השמים ולא תחת הגג, מלבד כאשר יש איזה צורך וחשש, כגון סכנה. וכן דעת רבי שלמה איגר בתשובה (סימן יב). ולדעת מהרש”ל המובא במטה משה הדבר קל טפי. ומעתה בנידון דידן שמי יושב בבידוד אינו יכול לצאת מביתו, ויש בזה ספק סכנה, אם כן יהא מותר לקדש את הלבנה מתוך הבית כאשר הוא רואה אותה היטב דרך החלון.

ג. ובחפשי באמתחות הספרים, ראיתי שכבר היה לעולמים שהיו אנשים הנמצאים בביתם בבידוד מפני דבר ומגיפה, רח”ל. וכמו שהורונו רבותינו בתלמוד (ב”ק ס:) דבר בעיר כנס רגלך. ונדרשו הפוסקים לשאלה זו ממש, והורו להיתר.

כי הנה גאון עוזנו מרן החיד”א נשאל בזה בספרו ברכי יוסף (או”ח סימן תכו אות ד), ואעתיק קיצור לשונו השייך לעניננו, ואלו דבריו: שאלני חד צורבא מרבנן וז”ל, מספקא לי הלכה למעשה כגון אנו “שאנו סגורים מחמת המציק מדבר באופל”, ואין אנו יכולים לראות הלבנה כי אם דרך חלון אי אריך לברך דרך חלון. איברא שראיתי מעשה רב שעשה מהרש”ל ביום שמחת לבו שבירך דרך חלון. גם הב”ח (כאן בסוף הסימן) ומטה משה (שם) כתבו דכל דאיכא בית מיחוש אריך לברך דרך חלון. אמנם אשר הביאני לבית הספק הוא וכו’. יורנו מה דעתו. עכ”ל החכם השואל. וזו תשובתי. פתח דבריו יאי’ר קינ’ו במעשה רב מהרש”ל, “ובודאי יש לסמוך עליו בשעת הדחק”, ומה גם שהביאוהו האחרונים. וגם הב”ח הסכים דביש לו מיחוש יכול לברך דרך חלון, כמ”ש מעכ”ת. והביאוהו האחרונים וכו’. מ”מ למדנו מדברי האחרונים דכשיש סיבה שפיר דמי לברך דרך חלון. עכ”ל החיד”א בדילוג. וכן כתב בספרו עבודת הקודש. וזה לשון הבן איש חי (שנה שניה ויקרא אות כד): וצריך לברך תחת אויר הרקיע ולא תחת הגג, ורק אם אי אפשר לו בכך, משום שהוא חולה או סיבה אחרת, יברך תחת הגג. ע”כ. וכן כתבו עוד אחרונים והביאותים בספרי שם.

ד. ודע דבמקום צורך, אפילו אם החלון סגור בזכוכית, מותר לברך מבעדו כל שרואה את הלבנה היטב, וזה מוסכם אצל גדולי האחרונים. כי הגם שהגאון מהר”ש אבוהב בשו”ת דבר שמואל (סימן רמב, דף סט ע”ג) כתב להחמיר בזה לכתחילה, וחיליה מדין קידוש החודש בראוהו בעששית (ראש השנה כד.). עיין עליו. מכל מקום החיד”א בברכי יוסף (שם) כתב על זה: הרי דאף בנדונו לא אמר אלא לכתחילה, ומטעם דאימור בוכיתא דעיבא היא, וזה לא שייך בנ”ד כלל, ולא תהא שמיעה גדולה מראיה, עיניכם הרואות לבנה בחידושה, ודאי דמצו לברך. ע”כ. גם מהר”א ישראל בשו”ת קול אליהו ח”ב (סימן יז) כתב להשיב על ראיית הדבר שמואל, ודעתו להתיר זאת בלי שום פקפוק. ע”ש.

ה. ואולם יש להקפיד לכתחילה שיראה את גוף הלבנה ממש, ולא את זריחת אורה על הקרקע, ומכל מקום מי שבירך מבלי שיראה גוף הלבנה אלא רק את זריחתה, יצא בדיעבד. וכמו שכתב בחזון עובדיה (חנוכה, עמוד שסו).

 

שאלה:

בעוד יומיים עובר זמן ברכת הלבנה, ואני נמצא בבידוד, בעטיו של נגיף הקורונה, האם אוכל לברך ברכת הלבנה מתוך הבית כשרואה את הלבנה מבעד לחלון.

תשובה:

לכתחלה יש לברך ברכת הלבנה תחת כיפת השמים. ואולם מי שאינו יכול לצאת מביתו, מחמת חולי או סיבה אחרת, או אדם הנמצא בבידוד, יכול לברך ברכת הלבנה מבעד לחלון ביתו, ובמקום צורך יכול לברך גם מבעד לחלון הסגור בזכוכית.

 

מקורות:

א. בשלטי הגבורים שעל המרדכי (פרק ח דברכות, סימן קפז אות א) כתב: מהר”מ שמע בשם רבינו משה מפיליי”ו שאין לעמוד תחת גג אלא בחצר או ברחוב במקום טהרה בשעת קידוש הלבנה וכו’, וכתבו התוס’ דלא נודע אצלנו טעם המנהג שאין לעמוד תחת גג. ע”כ. וכן כתוב בהגהות אלפסי, שהביא הרמ”א בדרכי משה (או”ח סימן תכו אות ג) וז”ל: מצאתי כתוב בהגהות אלפסי החדשות וכו’, דאין לקדש הלבנה תחת הגג, ואיני יודע טעם לדבר. עד כאן לשונו. עכ”ל הדרכי משה. וכן פסק הרמ”א בהגהתו לשלחן ערוך (סימן תכו סעיף ד): ואין מקדשין הלבנה תחת הגג. ע”כ.

ב. והנה הגם שבהגהות לא נתבאר טעם הדבר, נאמרו בזה כמה טעמים: בספר מטה משה לרבי משה מפרעמסלא תלמיד מהרש”ל (אות תקלז) הביא דברי ההגהות מרדכי, וכתב על זה: ומהר”י ויי”ל שמע ממהר”א כ”ץ הטעם דהואיל והוא כמקבל פני השכינה צריך לצאת מרשות בני אדם, כי היוצא לקראת רבו יוצא נגדו מרשותו. ע”כ. ואני ראיתי מורי הרב [מהרש”ל] ז”ל שהיה יושב בחבורה שמח וטוב לב, והגיע שעת קידוש הלבנה, ולא היה רוצה לצאת לחוץ, וציוה לפתוח החלון נגד הלבנה ובירך ברכת הלבנה וקדשה. עכ”ל. מבואר כי הטעם הוא שהיציאה מן הבית יש בה כבוד, כמו שיוצא אדם לקבל פני המלך, ואינו ממתין לו בביתו. ודומה למה שאמרו בבבא קמא (לב.:): דאמר רבי חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא. ופירש רש”י: בואו ונצא, כאדם המקבל פני מלך. ע”כ. ובשו”ת ימין משה ח”א (חאו”ח סימן יב אות ג) הבאתי לזה סיוע מן התלמוד (סנהדרין מב.). ע”ש. ושם נתבארו השיטות בזה.

ועכ”פ מבואר כי לכתחילה יש לקדש את הלבנה תחת כיפת השמים ולא תחת הגג, מלבד כאשר יש איזה צורך וחשש, כגון סכנה. וכן דעת רבי שלמה איגר בתשובה (סימן יב). ולדעת מהרש”ל המובא במטה משה הדבר קל טפי. ומעתה בנידון דידן שמי יושב בבידוד אינו יכול לצאת מביתו, ויש בזה ספק סכנה, אם כן יהא מותר לקדש את הלבנה מתוך הבית כאשר הוא רואה אותה היטב דרך החלון.

ג. ובחפשי באמתחות הספרים, ראיתי שכבר היה לעולמים שהיו אנשים הנמצאים בביתם בבידוד מפני דבר ומגיפה, רח”ל. וכמו שהורונו רבותינו בתלמוד (ב”ק ס:) דבר בעיר כנס רגלך. ונדרשו הפוסקים לשאלה זו ממש, והורו להיתר.

כי הנה גאון עוזנו מרן החיד”א נשאל בזה בספרו ברכי יוסף (או”ח סימן תכו אות ד), ואעתיק קיצור לשונו השייך לעניננו, ואלו דבריו: שאלני חד צורבא מרבנן וז”ל, מספקא לי הלכה למעשה כגון אנו “שאנו סגורים מחמת המציק מדבר באופל”, ואין אנו יכולים לראות הלבנה כי אם דרך חלון אי אריך לברך דרך חלון. איברא שראיתי מעשה רב שעשה מהרש”ל ביום שמחת לבו שבירך דרך חלון. גם הב”ח (כאן בסוף הסימן) ומטה משה (שם) כתבו דכל דאיכא בית מיחוש אריך לברך דרך חלון. אמנם אשר הביאני לבית הספק הוא וכו’. יורנו מה דעתו. עכ”ל החכם השואל. וזו תשובתי. פתח דבריו יאי’ר קינ’ו במעשה רב מהרש”ל, “ובודאי יש לסמוך עליו בשעת הדחק”, ומה גם שהביאוהו האחרונים. וגם הב”ח הסכים דביש לו מיחוש יכול לברך דרך חלון, כמ”ש מעכ”ת. והביאוהו האחרונים וכו’. מ”מ למדנו מדברי האחרונים דכשיש סיבה שפיר דמי לברך דרך חלון. עכ”ל החיד”א בדילוג. וכן כתב בספרו עבודת הקודש. וזה לשון הבן איש חי (שנה שניה ויקרא אות כד): וצריך לברך תחת אויר הרקיע ולא תחת הגג, ורק אם אי אפשר לו בכך, משום שהוא חולה או סיבה אחרת, יברך תחת הגג. ע”כ. וכן כתבו עוד אחרונים והביאותים בספרי שם.

ד. ודע דבמקום צורך, אפילו אם החלון סגור בזכוכית, מותר לברך מבעדו כל שרואה את הלבנה היטב, וזה מוסכם אצל גדולי האחרונים. כי הגם שהגאון מהר”ש אבוהב בשו”ת דבר שמואל (סימן רמב, דף סט ע”ג) כתב להחמיר בזה לכתחילה, וחיליה מדין קידוש החודש בראוהו בעששית (ראש השנה כד.). עיין עליו. מכל מקום החיד”א בברכי יוסף (שם) כתב על זה: הרי דאף בנדונו לא אמר אלא לכתחילה, ומטעם דאימור בוכיתא דעיבא היא, וזה לא שייך בנ”ד כלל, ולא תהא שמיעה גדולה מראיה, עיניכם הרואות לבנה בחידושה, ודאי דמצו לברך. ע”כ. גם מהר”א ישראל בשו”ת קול אליהו ח”ב (סימן יז) כתב להשיב על ראיית הדבר שמואל, ודעתו להתיר זאת בלי שום פקפוק. ע”ש.

ה. ואולם יש להקפיד לכתחילה שיראה את גוף הלבנה ממש, ולא את זריחת אורה על הקרקע, ומכל מקום מי שבירך מבלי שיראה גוף הלבנה אלא רק את זריחתה, יצא בדיעבד. וכמו שכתב בחזון עובדיה (חנוכה, עמוד שסו).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש